2025 מרץ נקיטת צעדים אישיים להערכות לשינויי אקלים: תובנות מעמדות הציבור הערבי בישראל אליקס פאהאוט אלאא עביד פרופ' מיה נגב
נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל אליקס פאהאוט אלאא עביד פרופ' מיה נגב בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד
בהוצאת המרכז למחקרי סביבה וקיימות, האוניברסיטה הפתוחה 2/25 מחקר מס' 2025 מרץ אליקס פאהאוט*, אלאא עביד** ופרופ' מיה נגב*כותבות: חיה קול-אל אייכנראנד, ליליאן כהןעריכה: ענת וקנין אפלבאוםעיצוב גרפי: הצללת המרחב הציבורי על ידי עצים הנטועים במרחב תצלום השער: צילום: אליקס פאהאוט | הפרטי, שפרעם סאוסן יונס, אליקס פאהאוט, אינאס ספורי-אליאס, תצלומים: Shutterstock עו"ד נמרוד גבערכז מחקרים: פרופ' דורית קרת, ד"ר נעמה טשנר, ד"ר שולה גולדןקריאה חיצונית: נקיטת צעדי היערכות .)2025 פאהאוט, א', עביד, א', ונגב, מ' (לציטוט מחקר זה: אישיים לשינויי אקלים: המרכז למחקרי סביבה וקיימות, .תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל .)2/25 האוניברסיטה הפתוחה (מחקר מס' מחקר זה התאפשר הודות למענק מטעם המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה ובית הספר לקיימות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המחקר הוא חלק מפרויקט "רתימת מומחיות וידע מקומי לפיתוח חוסן אקלימי בשפרעם", בהובלת אגודת הגליל ובמימון האיחוד האירופי וקרן מיזראור. בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה * המרכז לצדק סביבתי, אגודת הגליל ** Co-funded by the European Union
Willingness of the Arab Population in Israel to Adopt Household-level Climate Adaptation Measures Alix Pahaut School of Public Health, University of Haifa alixpahaut@gmail.com Alaa Obeid Environmental Justice Department, The Galilee Society alaa.obeid0704@gmail.com Prof. Maya Negev School of Public Health, University of Haifa mnegev@univ.haifa.ac.il
על אודות המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה המרכז למחקרי סביבה וקיימות הוקם באוניברסיטה הפתוחה בשנת מתושבי מדינת 90%- , במענה למשבר העירוניות המחריף – יותר מ 2023 2065 ישראל מתגוררים ביישובים בעלי אופי עירוני, והצפי הוא שעד שנת מהאוכלוסייה. ישראל הופכת למדינה שהיא עיר 95% שיעור זה יגדל לכדי אחת גדולה. בבואנו לשרטט תמונה של החיים העירוניים בישראל בעתיד, אין צורך להרחיק ראות כדי לחזות את ההשפעות של גידול האוכלוסין והצפיפות בתחומים רבים. בנייה צפופה של מגדלים לגובה, אובדן שטחים פתוחים וירוקים, חום מהביל, הצפות בחורפים – כל אלה הולכים ומקצינים. גודש עצום שהולך ומחריף בכבישים וזיהום אוויר גובר הם רק מעט מהתרחישים האפשריים והסבירים העומדים לפתחה של ישראל. כדי להתמודד בהצלחה מול שלל הסיכונים הנובעים מתרחישים אלו, נדרשות ראייה חדשנית לצד תפיסת תכנון בת-קיימה, המגובה בתוכניות עבודה מבוססות נתונים ומדע. המרכז למחקרי סביבה וקיימות מקדם יוזמות מדעיות ומחקריות שיסייעו בהובלת תהליכי תכנון בר-קיימה במישור המקומי והלאומי, מתוך מטרה להיענות לאתגרים העירוניים של המדינה. מחקרי המרכז מניחים תשתית חיונית לקבלת החלטות מבוססות נתונים – תשתית שתאפשר עתיד עירוני טוב ומקיים יותר. אנו מגבשים את הידע הנחוץ לפיתוח חוסן עירוני ולקידום היערכות לשינויי האקלים, להטמעת אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות מקיימות אחרות בערים, להתחדשות עירונית מתחשבת בסביבה ועוד. כל זאת, מתוך ראייה של קיימות וצדק סביבתי לכל קבוצות האוכלוסייה בישראל. העשייה המחקרית שלנו נועדה לספק מענה מקיף ורב-תחומי לאתגרים אלה ואחרים. במבט לעתיד הלא-רחוק, האתגרים הסביבתיים נעשים ממשיים ואף מחריפים, ובתוך כך קידום מדיניות עירונית בת-קיימה הופך לצו השעה. זו העת לפעול על פי האמרה הידועה: "חושבים עולמית – פועלים מקומית!". ד"ר אור קרסין, מייסדת וראשת המרכז למחקרי סביבה וקיימות
על אודות בית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב השינויים הגלובליים הם בבחינת אתגר דחוף המשפיע על כלל תחומי חיינו. מאז החלו המדידות הרציפות של ריכוז הפחמן הדו־חמצני 2023 . ביולי 33%־ , ריכוז זה עלה ביותר מ 1959 באטמוספירה בשנת הכריז האו"ם כי תקופת ההתחממות הגלובלית הסתיימה, וכי אנו נכנסים לעידן "הרתיחה הגלובלית". מצב זה מדגיש את הצורך הדחוף במציאת פתרונות יעילים ומקיפים. האתגר מורכב ודורש גישה משולבת של מחקר, חינוך וקידום מדיניות. יש לחבר כוחות בין האקדמיה, המערכות הציבוריות, מערכת החינוך, התעשייה והחברה כולה, כדי להתמודד באופן מושכל עם השלכות השינויים הגלובליים ולפעול למען הדורות הבאים. בבית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד אנו מאמינים כי התמודדות עם הרס הסביבה ועם שינויי האקלים היא חובה מוסרית וערכית. הפגיעה במערכות האקלים וביכולתנו לקיים מערכות חיים תומכות מחייבת שיתופי פעולה בין־תחומיים. מורכבות האתגרים הסביבתיים דורשת מענה רב-תחומי המשלב ידע מעולמות הטבע, ההנדסה, הבריאות, החברה והרוח. בית הספר פועל כגוף על-פקולטי ייחודי, המאפשר שילוב בין תחומים שונים ליצירת חוסן אקלימי בר־קיימה. אנו שואפים להאט את קצב השינויים הגלובליים, לספק פתרונות הסתגלות לעולם המשתנה ולקדם קיימות לטובת העתיד. המחויבות שלנו למצוינות מחקרית, הוראתית וחברתית מנחה אותנו. אנו מקדמים קשרים משמעותיים עם הקהילה, התעשייה וקובעי המדיניות, מתוך מטרה להיות גורם משפיע ומשמעותי בזירה המקומית והבינלאומית. גישה רב־תחומית המשלבת למידה מהעבר ומההווה היא המפתח ליצירת עתיד בר־קיימה. פרופ' שמעון רחמילביץ', ראש בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש זוננפלד בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד
12 18 20 20 21 30 32 32 33 34 39 40 40 42 43 46 51 תקציר תקציר גרפי . מבוא 1 מטרות המחקר 1.1 רקע 1.2 חדשנות והשפעות המחקר 1.3 . שיטות מחקר 2 סוג המחקר והשערת המחקר 2.1 אוכלוסיית המחקר ואיסוף הנתונים 2.2 משתנים 2.3 ניתוח 2.4 . ממצאים 3 מאפיינים דמוגרפיים 3.1 תפיסות של שינויי אקלים 3.2 דירוג רמת החשש: השוואה בין מפגעים 3.3 הקשורים לאקלים למפגעים אחרים ההשפעות השליליות של מפגעי האקלים 3.4 מניסיונם האישי של התושבים הנכונות לנקוט פעולות היערכות (כללי) 3.5 התוכן
54 58 60 64 65 69 72 76 76 78 81 82 90 I נכונות להחליף כיסוי קרקע אטום במחלחל 3.6 נכונות לנטוע עץ 3.7 נכונות לניתוק מרזבים 3.8 נכונות להצטרף לצוות מתנדבי אקלים 3.9 סולמות תפיסה והנכונות לנקוט אמצעי היערכות 3.10 הערכת ההבדלים בין התגובות להיגדים על 3.11 תחושת מסוגלות לבין התגובות להיגדים על נורמות חברתיות נתפסות . ניתוח הממצאים ופרשנות 4 . המלצות 5 הגברת המודעות 5.1 עידוד משקי הבית לנקוט אמצעי היערכות 5.2 אקלימיים המלצות לאמצעי היערכות אקלימיים 5.3 במרחב הציבורי . מקורות 6 . המחברות 7 Abstract
הטבלאות הגורמים הסוציו־קוגניטיביים המרכזיים במחקר הנוכחי :1 טבלה 29 משתנה תוצאה :2 טבלה 35 משתנים בלתי תלויים :3 טבלה 36 פריטים (תתי-סולמות) :4 טבלה 38 מאפיינים דמוגרפיים של אוכלוסיית המחקר :5 טבלה 40 סולם התפיסות לגבי שינויי האקלים – סטטיסטיקה תיאורית :6 טבלה 43 רמת החשש של משקי הבית מפני מפגעים הקשורים :7 טבלה 45 לאקלים, השוואה לפי אזור מגורים שיעור הדיווח על השפעות שליליות ממפגעי אקלים – :8 טבלה 50 השוואה לפי אזור מגורים הנכונות לנקוט אמצעי היערכות, לפי משתנים דמוגרפיים :9 טבלה 53 שכיחות החצרות האטומות, לפי משתנים דמוגרפיים :10 טבלה 55 סמכות קבלת החלטות בנוגע לביצוע כיסוי מחלחל, לפי :11 טבלה 56 משתנים דמוגרפיים סמכות קבלת ההחלטה בנוגע לנטיעת עץ בחצר הבית, :12 טבלה 58 לפי משתנים דמוגרפיים ידע לגבי המרזבים בחצר הבית, לפי משתנים דמוגרפיים :13 טבלה 61 שכיחות חיבורי המרזבים למערכת הביוב, לפי משתנים :14 טבלה 62 דמוגרפיים סמכות קבלת החלטות בנוגע לניתוק מרזבים ממערכת :15 טבלה 62 הביוב, לפי משתנים דמוגרפיים המתאם בין התפיסות לגבי אמצעי ההיערכות לבין :16 טבלה 69 ההסכמה לבצעם, וגודל האפקט במבחני מאן-ויטני הבדלים בין פריטי המשנה של סולם הנורמות החבריות :17 טבלה 70
השפעות וסיכונים ישירים ועקיפים משינויי אקלים :18 טבלה 78 מפעלי התנדבות בתחומי ההיערכות לשינויי אקלים :19 טבלה 79 התרשימים מידת הנכונות להטמיע אמצעי היערכות לשינויי אקלים, א: 1 תרשים 18 בקרב משקי הבית בחברה הערבית בישראל המתאם בין תפיסות בנוגע לשינויים אקלימיים לבין ב: 1 תרשים 19 הנכונות להטמיע אמצעי היערכות מתאימים, בקרב משקי הבית בחברה הערבית בישראל דוגמאות להפיכת כיסוי הקרקע בחצר הבית למחלחל יותר :2 תרשים 25 תיעוד מרזבים המנוקזים למערכת הביוב :3 תרשים 27 מודל המחקר :4 תרשים 34 תפיסות לגבי שינויי אקלים בקרב משקי הבית ברשויות :5 תרשים 42 הערביות בישראל – התפלגות רמת החשש מפני מבחר מפגעים – התפלגות השוואתית :6 תרשים 44 השפעות שליליות ממפגעי אקלים כפי שחוו התושבים :7 תרשים 46 מניסיונם האישי התפלגות ההשפעות השליליות ממפגעי אקלים, לפי :8 תרשים 47 מספר סוגי המפגעים, כפי שחוו התושבים מניסיונם האישי התפלגות ההשפעות השליליות ממפגעי אקלים, כפי :9 תרשים 48 שחוו התושבים מניסיונם האישי – השוואה בין שלושה סוגי מפגעים התפלגות ההשפעות השליליות ממפגעי אקלים על :10 תרשים 49 מצב הבריאות התפלגות ההשפעות השליליות הכלכליות והאחרות :11 תרשים 49 ממפגעי אקלים
הנכונות לנקוט פעולות היערכות נבחרות לקראת :12 תרשים 51 שינויי אקלים נכונות משקי הבית להפוך את החצר או הגינה :13 תרשים 54 למחלחלת יותר מצב כיסוי הקרקע בחצרות ובגינות והנכונות להגדיל :14 תרשים 55 את נתח הכיסוי החדיר ההיגדים לגבי 9 התפלגות המענים ביחס לכל אחד מ־ :15 תרשים 57 סוגי 3 הגדלת נתח כיסוי הקרקע המחלחל בחצר או בגינה – לפי התפיסות: ציפיית תוצאה, מסוגלות עצמית ונורמות חברתיות ההיגדים לגבי 9 התפלגות המענים ביחס לכל אחד מ־ :16 תרשים 59 נטיעת עץ בחצר או בגינה במיקום שיצל גם על המרחב הציבורי, סוגי התפיסות: ציפיית תוצאה, מסוגלות עצמית ונורמות 3 לפי חברתיות הנכונות לנתק מרזבי מי גשם ממערכת הביוב :17 תרשים 60 מצב המרזבים המנקזים מי גשם ונכונות משקי הבית :18 תרשים 61 לנתק אותם ממערכת הביוב היגדים בנוגע 9 התפלגות המענים ביחס ל־ :19 תרשים 6 3 סוגי תפיסות – 3 לניתוק מרזבי מי גשם ממערכת הביוב, לפי מסוגלות עצמית, ציפיית תוצאה ונורמות חברתיות היגדים בנוגע להתנדבות 9 התפלגות המענים ביחס ל־ :20 תרשים 64 סוגי תפיסות – מסוגלות עצמית, 3 בצוות מתנדבי אקלים, לפי ציפיית תוצאה ונורמות חברתיות סוגי התפיסות – 3־ ממוצע הסולם של כל אחד מ :21 תרשים 6 5 אמצעי ההיערכות 4־ ביחס לכל אחד מ האמצעים – 4־ ממוצעי הסולם של כל אחד מ :22 תרשים 6 6 סוגי התפיסות 3־ ביחס לכל אחד מ דוגמאות למדריכים לניתוק מרזבים ממערכת הביוב :23 תרשים 80
Shutterstock מבט על העיר נצרת. תצלום:
12 אזור הים התיכון הוא מוקד לתהליכי שינוי באקלים הכרוכים בעוד ועוד מפגעים אקלימיים. כך לדוגמה, התחממות האקלים קשורה במגוון סוגי סיכונים, החל בבעיות בריאות עקב היחשפות לחום וכלה בנזקים הנגרמים מהצפות ומשרפות יער. הרשויות המקומיות הממונות על היישובים הערביים בישראל מתאפיינות בקשיים ספציפיים המגבירים את פגיעותן בהקשרים אקלימיים, ובכלל זה משאבים סוציו־אקונומיים מצומצמים ושיעורים גבוהים מהממוצע של גורמי סיכון בריאותיים הקשורים לאקלים, כגון חשיפה לתנאי מזג אוויר קיצוניים בקרב עובדים, וכן מיעוט של .1 מרחבים ציבוריים פתוחים האמצעים והפתרונות שעשויים לתרום לחוסן ולהיערכות לשינויי האקלים כוללים צעדים פיזיים, ובהם הגברת הכיסוי שמספקות צמרות העצים לצורך מיתון עומסי חום בקיץ ובאירועים של גלי חום, וכן צמצום שטחי קרקע אטומים, לצורך ניהול מי נגר. כדי למצות את יעילותם של צעדים כגון אלה נדרש יישום רחב היקף, ולכן גם אימוצם בקנה מידה של משק הבית עשוי לסייע בקידום יעדי ההיערכות העירוניים – בייחוד ביישובים ערביים, שכן שיעור הבעלות הפרטית על קרקעות ביישובים אלה גבוה, מהשטח ביישובים מסוימים. תרומה נוספת של 90% ומגיע אף לכדי משמשים בדוח זה במשמעותם במודל סיכונים הקשורים לאקלים ומפגעים אקלימיים המונחים 1 ): "מפגע" מתייחס The Intergovernmental Panel on Climate Change( IPCC הסיכונים של לתופעות אקלימיות, כגון גשם עז, עליית טמפרטורות, גל חום או בצורת, ואילו "סיכון" מתאר את התוצאות האפשריות מחשיפה למפגעים אלה בהיעדר אמצעי התמודדות מתאימים. לדוגמה, חום קיצוני הוא מפגע, ואילו הסיכונים הקשורים למפגע זה יכולים לכלול נזקי בריאות, נטל כלכלי מעלויות חשמל גבוהות או נזקים לחקלאות. כך גם גשם עז הוא מפגע, והסיכונים הקשורים אליו יכולים להיות נזקי הצפות, גלישת ביוב ועוד. לשם הפּשטות ולנוחות הקריאה בדוח, לעתים לא ננקטה הבחנה חדה בין המונחים, אך ההקשר מספק את המשמעות הנדרשת. תקציר נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל
13 משקי הבית להיערכות לשינויי אקלים יכולה לבוא לידי ביטוי גם באמצעים שאינם פיזיים, כגון התנדבות, ביטוח מפני מפגעי אקלים, או התאמת הרגלי היומיום. מידע מקיף לגבי התפיסות הרווחות ביישובים הערביים בכל הנוגע להיערכות משקי הבית לשינויי אקלים, לצד ריכוז הגורמים שעשויים להניע את התושבים לקראת גיבוש דרכים מעשיות להיערכות זו – כל אלו מהווים תשתית חיונית עבור מקבלי ההחלטות לעידוד משקי הבית ביישובים הערביים לנקוט אמצעי היערכות מתאימים. מחקר זה בוחן את המתאם בין תפיסותיהם של האזרחים הערביםפלסטינים בישראל בנוגע למפגעי אקלים, לצד ניסיונם האישי עם מפגעים אלו, לבין נכונותם להטמיע אמצעי היערכות במשק ביתם. המחקר בחצרות הבתים, נטיעת עצים )1 מתמקד בארבעה אמצעי היערכות: ( במיקום שיספק הצללה גם למרחב העירוני ויאפשר הפחתה של עומסי בחצרות ובגינות הגדלת שיעור המצע המחלחל בכיסוי הקרקע )2 חום; ( המחוברים ניתוק מרזבים )3( ; הבתים כדי לייעל את ויסות מי הגשמים )4( ; אל מערכות הביוב ומנקזים אליהם מי גשמים כדי למנוע גלישת ביוב ביוזמת הרשות המקומית ובהובלתה התנדבות לצוותי פעולה אקלימיים לצורכי סיוע לאוכלוסיות פגיעות במקרי חירום הקשורים לאקלים. אמצעי ההיערכות נבחרו מתוך מטרה לספק מענה לסיכונים הרלוונטיים ליישובים ערביים, ולכלול צעדים בעלי תועלות אישיות וקולקטיביות במגוון מישורים והיבטים, זאת לצד שיקולים אחרים הכרוכים בביצוע המחקר ושחייבו בחירת אמצעי היערכות שיהיו מובנים אינטואיטיבית במסגרת סקר טלפוני. תחושת מסוגלות עצמית, ציפיית תוצאה ונורמות חברתיות הן תפיסות שנחקרו מעט בלבד בהקשר של היערכות לשינויי אקלים. השערת המחקר היא כי יימצא מתאם בין תפיסות אלו לבין נכונות גבוהה לנקוט כל אחד מארבעת אמצעי ההיערכות שנמנו לעיל. לשם כך, ערכנו סקר חתך אזרחים ערבים-פלסטינים בישראל. מבחינה 566 כמותני במדגם של דמוגרפית, המדגם מייצג במאפיינים של מגדר ואזור מגורים, וקרוב למייצג במאפייני גיל והשכלה. נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל
14 תוצאות . תפיסות בנוגע למציאות ולתוצאות של שינויי אקלים 1 2 רוב גדול של המשיבים תפסו את שינויי האקלים האנתרופוגניים כתופעה אמיתית בעלת השפעות שליליות חמורות. . דיווח על השפעות שליליות הקשורות למפגעים אקלימיים 2 מהמשיבים דיווחו על השפעה שלילית כלשהי שחוו 40%־ יותר מ ממפגע אקלימי אחד לפחות. . החשש מפני מפגעים אקלימיים 3 שיעור המשיבים כי הם חוששים מאוד ממפגעים אקלימיים נע בין החוששים מאוד 48.2% החוששים מאוד משרפות יער לבין 10.4% מגלי חום קיצוניים. . מצב קיים: חצרות הבתים וגינות פרטיות 4 מהמרואיינים השיבו כי יש חצר בשטח ביתם. במחצית החצרות 72% לפחות מכיסוי הקרקע הוא בחומר מחלחל – חומר המסייע 20% בניהול מי הנגר ובמניעת הצפות. . מצב קיים: מרזבי גשם המנוקזים למערכת הביוב 5 חיבור מרזבים המנקזים מי נגר למערכת הביוב מגדיל את הסיכון מהמשיבים שביתם בבעלותם 26% . לגלישת הביוב, והוא מנוגד לחוק או בבעלות המשפחה לא ידעו אם המרזבים שבשטחם מחוברים דיווחו שהמרזבים 34.2% , מקרב אלה שידעולמערכת הביוב. .שלהם מחוברים למערכת הביוב . נכונות לנקוט אמצעי היערכות לשינויי אקלים 6 יותר ממחצית המרואיינים השיבו כי הם מוכנים לנקוט מידת הנכונות: אמצעי ההיערכות שהוצגו להם בסקר. 8־ מ 7 מתייחס לשינויים שמקורם אינו באיתני הטבע, אלא בעיקר שינוי אקלים אנתרופוגני המונח 2 תוצאה של פעולות אנוש. נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל
15 נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל התוצאות תחושת מסוגלות, ציפיית תוצאה ונורמות חברתיות: מאששות את השערות המחקר – תחושת מסוגלות, ציפיית תוצאה ונורמות חברתיות הן תפיסות בעלות מתאם חיובי עם הנכונות לנקוט – יותר 3 את ארבעת אמצעי ההיערכות המרכזיים שמוצגים במחקר מאשר מאפיינים דמוגרפיים או תפיסות לגבי שינויי האקלים. דיון ומסקנות האוכלוסייה הערבית בישראל חשופה לכמה וכמה מפגעים שאינם אקלימיים וכן ל"חששות מתחרים", כגון בעיית האלימות, העלולים להקשות על ההיערכות לשינויי אקלים. לכן ייתכן שיידרשו התערבויות כדי לסייע למשקי הבית לתעדף את פעולות ההיערכות, ובייחוד את אלו המניבות להם תועלת אישית מועטה. עם זאת, בלטה בקרב המשיבים מודעות גבוהה לשינויי האקלים, ואף נכונות גבוהה לנקוט צעדי היערכות. הרשויות יכולות לתעל נכונות זו ולגייס את האוכלוסייה לפעולה, במקום להנחית דרישות חוק חדשות שייתכן שיהיו מאתגרות לאכיפה. סוגיית המרזבים המחוברים לביוב היא יוצאת דופן בהקשר זה, מאחר שהחוק כבר אוסר חיבור שכזה. התוצאות מלמדות על הפוטנציאל הגבוה של יוזמות ומדיניות המגייסות את משקי הבית לתרום להיערכות המקומית לשינויי האקלים, וזאת בטווח דמוגרפי רחב באוכלוסייה הערביתפלסטינית בישראל. )5 (לסקירה מורחבת ר' פרק המלצות . הגברת המודעות 1 על הרשויות רשויות מקומיות, משרדי ממשלה רלוונטיים: השלטוניות להגביר את מודעות הציבור לסיכונים הקיימים והעתידיים הקשורים לאקלים בקנה מידה מקומי, לרבות השפעות וסיכונים עקיפים או כאלה שאינם גלויים לציבור. נטיעת עץ בחצר; הגדלת נתח המצע המחלחל בחצר; ניתוק מרזבים המחוברים למערכת הביוב 3 בשטח ביתם; התנדבות לצוות פעולה אקלימי.
16 נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל על התאגידים להגביר את מודעות הציבור תאגידי המים והביוב: לבעיית חיבור המרזבים למערכת הביוב ולחוק האוסר זאת, לצד חלופות העומדות לרשות התושבים עם ניתוק המרזבים ממערכת הביוב. בהקשר זה על התאגידים להשתמש בשתי אסטרטגיות ממוקדות: , והאחרת מניעת חיבוריםהאחת תתמקד בכלל האוכלוסייה ותיועד ל שכבר מחוברים למערכת הביוב. להשגת ניתוק מרזביםתתמקד ב התוצאה הרצויה חשוב לתכנן את המסרים בקפידה. . עידוד הטמעת אמצעים להיערכות אקלימית המותאמים 2 למשקי הבית על הרשויות רשויות מקומיות בסיוע משרדי הממשלה הרלוונטיים: לנסח וליישם יוזמות ומדיניות לעידוד נכונותם של התושבים לנקוט אמצעי היערכות אקלימיים המותאמים למשק הבית, כגון גיבוש יוזמות ליישום צעדים קלים בעלי היתכנות גבוהה ועלויות נמוכות. . עידוד נטיעת עצים בחצרות הבתים להצללה גם במרחב 2.1 הציבורי בנוגע לסוגי העצים מידע על הרשויות הרלוונטיות להפיץ המתאימים במיוחד לצורכי הצללה מרבית וכן למיקום נטיעתם הייעודי – עצים שאף יאפשרו השקיה מצומצמת ויעשירו את המגוון ,סיוע טכני או חומריהביולוגי המקומי. הרשויות יכולות להגיש כגון השתתפות במימון עלויות העצים והנטיעה וכן אספקת עצים וטפטפות להשקיה חסכונית. . הקמת צוותי פעולה אקלימיים המורכבים ממתנדבים לסיוע 2.2 בהגברת ההיערכות בקרב אוכלוסיות פגיעות על הרשויות למנף את עמותות המתנדבים וארגוני החברה מינוף: האזרחית הקיימים. על הרשויות לתאם את פעילות המתנדבים עם אגפים תיאום: רלוונטיים לפי הצורך, ובכלל זה עם שירותי החירום ועם מחלקת הרווחה במקרים שהפעולות מתמקדות במשפחות מעוטות יכולת או
17 נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל בקשישים הגרים בגפם, וכן עם מחלקת שפ"ע (שיפור פני העיר) בנוגע לפעולות הקשורות במרחבים הציבוריים. . שימוש בכיסוי קרקע מחלחל בחצרות הבתים וניתוק מרזבים 2.3 ממערכת הביוב על הרשויות המקומיות, בסיוע משרדי הממשלה הרלוונטיים ובשיתוף להעצמת תאגידי המים והביוב, להתמקד ביוזמות ובמדיניות שיפור לצד תפיסתם של התושבים לגבי תחושת המסוגלות שלהם .הנורמות החברתיות בנוגע למגוון מידעעל הרשויות המקומיות לספק לתושביהן • האפשרויות והאמצעים להטמעה בהיבטים טכניים. – דוגמאות: אדמה כיסוי קרקע מחלחל בחצרות הבתים ∙ ,)xeriscaping , חשופה, בשיטת הגינון החסכוני (גינון יובשני חצץ או ריצוף מחלחל, גינות גשם ועוד. – דוגמאות: ניקוז אל החצר חלופות לחיבור המרזבים לביוב ∙ (לדוגמה, בגרסה פשוטה של גינת גשם) וכן ניקוז לרחוב. ,טכנית וחומריתעל הרשויות המקומיות לסייע למשקי הבית • לדוגמה באמצעות מענקים או ייעוץ בביקורי בית. הסיוע יכול בכמה משקי בית, ותוצאות הפיילוט ישמשו פיילוטלהתחיל ב להצגת דוגמאות בשטח להטמעה במשקי הבית. . הטמעת אמצעים לניהול בר-קיימה של מי הנגר ולהצללת 3 המרחב הציבורי על הרשויות המקומיות בסיוע משרדי הממשלה הרלוונטיים לאמץ עקרונות ולהטמיע אמצעים לניהול בר-קיימה של מי הנגר ולהצללת המרחב הציבורי, שכן יעילותם של האמצעים הננקטים תגבר ככל שיגדל היקפם. מעבר לזה, הטמעת האמצעים במרחב הציבורי, לצד פיתוח ידע טכני בדגשים מקומיים והצגת כלים מתאימים לשילוב גם במשקי הבית, עשויים לעודד הטמעת אמצעים מותאמים גם בחצרות הפרטיות ובגינות הבתים.
18 נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל * תקציר גרפי הנכונות להטמיע 89%1 70% 63%2 60%3 אמצעי ההיערכות לשינויי אקלים ברמת משק הבית במיקום שיאפשר הצללה נטיעת עצים בחצר או בגינת הבית גם של המרחב הציבורי לפחות מכיסוי 20% כיסוי הקרקע בחצר או בגינת הבית: הקרקע יהיה בחומר מחלחל ממערכת הביוב כדי למנוע גלישת ביוב ניתוק מרזבי מי גשם הפועל בתיאום עם הרשות הצטרפות לצוות מתנדבי אקלים המקומית לסיוע לתושבים בסיכון בשעת חירום במקרים של הפסקות חשמל, הצפות, גלי חום או שרפות יער מידת הנכונות להטמיע אמצעי היערכות לשינויי אקלים, בקרב משקי הבית א: 1 תרשים בחברה הערבית מקרב משיבים שבשטח ביתם יש חצר או גינה 1 מקרב משיבים שהתכסית בחצר ביתם עשויה בעיקר מחומרים אטומים למים 2 מקרב משיבים המתגוררים בבית שבבעלותם או מושכר מהמשפחה ושהמרזבים בחצר ביתם מחוברים 3 למערכת הביוב
19 נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל :חוזק המתאם אין מתאם מובהק סטטיסטית מתאם חלש מתאם בינוני מתאם חזק ציפיית תוצאה נורמות חברתיות נתפסות תחושת מסוגלות עצמית תפיסות לגבי שינויי אקלים חוויית ההשפעות של מפגעי אקלים נטיעת עץ בחצר הבית הצטרפות לצוות מתנדבי אקלים החלפת חלק מהתכסית בחצר למחלחלת ניתוק מרזבי מי גשם ממערכת הביוב המתאם בין תפיסות בנוגע לשינויים אקלימיים לבין הנכונות להטמיע ב: 1 תרשים אמצעי היערכות מתאימים, בקרב משקי הבית בחברה הערבית בישראל
20 . מטרות המחקר 1.1 מטרת העל של המחקר היא לבחון את המִתאם בקרב האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל בין תפיסות לגבי שינויי אקלים לבין השפעות מאירועים אקלימיים ולבין מידת נכונותם לפעולה של משקי הבית באוכלוסייה זו. מטרות ספציפיות . לבחון את התפיסות ביחס למציאות בקרב אזרחים ערבים-פלסטינים 1 בישראל, מתוך התמקדות בתפיסת סיבה–תוצאה סביב שינויי האקלים. . לבחון את התמודדותם של אזרחים ערבים-פלסטינים בישראל עם 2 השפעותיהם השליליות של אירועי קיצון אקלימיים. . להעריך באיזו מידה נפוצות במשקי הבית ברשויות המקומיות הערביות 3 בישראל שתי התופעות שלהלן, המגבירות את הסיכון לנזקים בעת אירועי גשם קיצוניים: א. חיבור מרזבים המנקזים מי גשמים למערכת הביוב – חיבור זה מגדיל את נפח השפכים ומגביר את הסיכון לגלישת ביוב. ב. חיפוי הקרקע בגינת הבית או בחצר בחומרים אטומים למים – חיפויים אטומים למים בשיעור גבוה מגבירים את הסיכון להצפות. . להעריך את נכונותם של תושבים ערבים-פלסטינים בישראל לאמץ אמצעי 4 היערכות נבחרים המותאמים למשקי הבית. self-( . לנתח את המתאם בין תפיסות של תחושת מסוגלות עצמית 5 ) ונורמות חברתיות לבין outcome efficacy( ), ציפיית תוצאה efficacy הנכונות לפעול בארבעה אמצעי היערכות: 1 מבוא נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל
21 נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל עצים בגינות הבתים משמשים גם להרחבת האזורים נטיעת עצים: א. המוצללים ולקירור המרחב הציבורי. שינוי של כיסוי הקרקע בגינה או בחצר כדי שלפחות כיסוי הקרקע: ב. מכיסוי הקרקע יהיה בחומר מחלחל. 20% ניתוק המרזבים ממערכת הביוב כדי למנוע גלישת ניתוק מרזבים: ג. ביוב. הצטרפות לצוות פעולה אקלימי של מתנדבים שתקים התנדבות: ד. הרשות המקומית מתוך מטרה לסייע לתושבים להתמודד עם סיכון בעת אירועי אקלים קיצוניים, כגון הפסקת חשמל, הצפות, גלי חום או שרפות. . רקע 1.2 ההיערכות לשינויי האקלים אזור הים התיכון שוכן במוקד של שינויי אקלים, ולפיכך ערים וקהילות באזור זה חשופות למגוון מפגעים, כגון עלייה בטמפרטורות ביבשה ובים, .)MedEcc, 2020( גלי חום, בצורת, גשמים עזים או עליית גובה פני הים רשימת הסיכונים המקושרים למגמות אקלימיות אלה היא ארוכה ומגוונת, וכוללת בין השאר מבחר סוגים של בעיות בריאות הנובעות מחשיפה לחום קיצוני, קשיים כלכליים במגזר החקלאי בעקבות מזג אוויר קיצוני, ;2021 , שיטפונות, הצפות ושרפות יער (מינהל התכנון, ממשלת ישראל .)2024 , נגב ועמיתים רשויות מוניציפליות כבר החלו בהכנתן וביישומן של תוכניות לצמצום 64 הסיכונים הנובעים משינויי האקלים – כמעט מחציתן הן רשויות ערביות: מועצות אזוריות. רוב המימון והתמיכה 2 מועצות מקומיות ו־ 24 , עיריות 7 להיערכות זו מתקבלים מקולות קוראים שפרסמה הממשלה בשנים .)2023 , (טרואן 2024–2021 אמנם הצורך בשיפור החוסן והמוכנות לשינויים אקלימיים תקף לגבי כל יישוב בישראל, ואולם ברבים מהמדדים המתייחסים למפגעים אקלימיים
22 נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל מסוימים האוכלוסייה ביישובים הערביים מצויה בסיכון גבוה מהממוצע הארצי, או של הרשויות היהודיות. כך לדוגמה, בקרב האוכלוסייה ביישובים הערביים שיעורי ההימצאות של גורמי סיכון בריאותיים הקשורים לחום, כגון גורמי סיכון של מחלות לב וכלי דם, ואף חשיפה לחום בעבודה, לדוגמה בתחום הבנייה, גבוהים מהממוצע. גם המחסור בשטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פים) ניכר יותר ביישובים ערביים וכן שיעור נמוך יחסית של Chernichovsky et al.,( ביטוח מבנה מפני הצפות בקרב משקי הבית ). המעמד הסוציו־אקונומי הנמוך יותר 2019 , ; משרד הבינוי והשיכון 2017 של משקי הבית הערביים-פלסטיניים ושל הרשויות המקומיות הערביות מגביל את היכולת להתמודד עם סיכונים הקשורים לשינויי אקלים ולהתכונן אליהם. כך לדוגמה, הנטל הכספי של מיזוג האוויר במשק הבית Teschner et( גבוה יותר באוכלוסייה הערבית מאשר באוכלוסייה היהודית ). מנגד, שיעור הקשישים המתגוררים בגפם בחברה הערבית, al., 2024 מכלל 5 ושיעור היילודים והפעוטות עד גיל 65 וכן שיעור המבוגרים בני האוכלוסייה הערבית, נמוכים מהממוצע הארצי. עם זאת, בהתחשב בפריסת היישובים הערביים בישראל, רובם אינם חשופים לסיכונים ), ויתרה מכך, שיעור 2020 , הנובעים מעלייה בגובה פני הים (שנור וכהן הבעלות על בתי מגורים ברשויות הערביות גבוה ביחס לממוצע הארצי – נתון שגלום בו יתרון ביישום אמצעי היערכות מסוימים ברמת משק הבית הדורשים את הסכמתם או מעורבותם של בעלי הבתים. צעדי היערכות ברמת משק הבית התורמים לחוסן העירוני אפשר להיערך לשינויי האקלים במגוון רבדים של הציבור והחברה, ובכלל זה הרובד הלאומי, האזורי, המקומי, המגזרי והמוסדי – ועד לרמת משק .)Mortreux & Barnett, 2017; van Valkengoed & Steg, 2019( הבית במדינות רבות רשויות מקומיות אימצו מדיניות המעודדת את השימוש בכלי היערכות התואמים את רמת משק הבית במטרה להעצים את החוסן העירוני, לייעל את צריכת האנרגיה, להגיע לטמפרטורות נוחות ובטוחות, Teerlinck et( לשפר את ניהול מי הנגר ואף לשמר את המגוון הביולוגי .)al., 2024; Zabel & Häusler, 2024
23 נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל האמצעים והפתרונות שעשויים לתרום לחוסן ולהיערכות לשינויי האקלים כוללים צעדים פיזיים, ובהם הגברת הכיסוי שמספקים עצים לצורך מיתון עומסי חום בקיץ ובאירועים של גלי חום, וכן צמצום שטחי קרקע אטומים, ). כדי למצות את יעילותם Negev et al., 2020( לצורך ניהול מי נגר של צעדים כגון אלה נדרש יישום רחב היקף במרחב העירוני, ואולם ביישובים ערביים יישומם עלול להיות מאתגר לנוכח השיעור הגבוה של מהשטח בכמה 90%־ בעלות פרטית על הקרקעות – שיעור שמגיע אף ל ). נוסף על כך, אף שנרשמה 2022 , מהיישובים הללו (בנא-ג'ריס ועמיתים התקדמות בתכנון העירוני ביישובים ערבים בשנים האחרונות, מורשת של עשרות שנות הזנחה והגבלות ממשיכה להקשות על יישום יעיל ומהיר ). לכן, בהקשר זה, אימוץ Khamaisi, 2017( של צעדים במרחב הציבורי אמצעים ברמת משק הבית עשוי להביא עמו תרומה של ממש להיערכות העירונית, נוסף על הצעדים המיושמים במרחב הציבורי. לנוכח הנסיבות הייחודיות כמתואר, המחקר הנוכחי בוחן את נכונותם של משקי הבית ביישובים הערביים לאמץ ארבעה אמצעים שרלוונטיים עבורם. בפרקי המאמר שלהלן יוצג ההקשר של כל אחד מהאמצעים. חופות העצים ברחוב תרומתם של העצים לאיכות הסביבה במרחב העירוני היא מגוונת, וכוללת הצללת הרחובות, ניהול הנגר העירוני, שיפור איכות האוויר, לכידת פחמן דו־חמצני, הפחתת רעש ואף שיפור במצב הרוח ובתפקוד הקוגניטיבי .)Jay et al., 2021;Negev et al., 2020 ;Teerlinck et al., 2024( מחקר זה בוחן את המתאם בין תפיסותיהם של האזרחים הערבים-פלסטינים בישראל בנוגע למפגעי אקלים, לצד ניסיונם האישי עם מפגעים אלו, לבין נכונותם להטמיע אמצעי היערכות במשק ביתם
24 נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל הקוראת ל"הצללה 1022 אימצה ממשלת ישראל את החלטה 2022 בשנת וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב כדי להגביר את המוכנות צל רציף מעצים במדרכות, 70%־ לשינוי האקלים". המטרה היא להגיע ל המשקפת פוטנציאל לתנועה מוגברת של הולכי רגל (משרד ראש ). אלא שלצורך הטמעת התוכנית הקצתה הממשלה רק 2022 , הממשלה .)2024 , שיעור מזערי מהתקציב הנדרש לשם כך (אשכנזי הערכה המסתמכת על מיפוי הכיסוי של חופת העצים ברחבי הארץ מעלה כי בלבד 20% מהרחובות בישראל שיעור ההצללה מגיע לכדי 90%־ ביותר מ (ירון, 50%־ מהרחובות מגיע הכיסוי ליותר מ 0.25%־ לכל היותר, ורק ב ). מיפוי זה אמנם אינו מספק 2023 , ; המרכז למיפוי ישראל ועמיתים 2023 הרשויות המדורגות כבעלות כיסוי 10־ מ 6 השוואה מקיפה בין הרשויות, אבל בצפון הארץ. 2 בנגב ו־ 4 – חופת העצים הנמוך ביותר הן רשויות ערביות כיסוי קרקע אטום למים והצפות תהליך העיור הביא לידי שיעור גבוה יותר של אטימת הקרקע, כלומר כיסוי קרקע במשטחים שאינם חדירים למים, כגון בטון, אספלט ומגוון סוגי אריחים אטומים. משטחים אטומים אלה הם בבחינת חסם לצמחייה העירונית, הם מביאים לידי עלייה בטמפרטורות המקומיות, ומגדילים את היקף הנגר העירוני שכן מי הגשמים אינם יכולים לחלחל לקרקע. צמצום החלחול של מי הגשמים פוגע בהתחדשות מי התהום ומגדיל את הסיכון להצפות. לפחות מכיסוי 15% כי 4/ /ב 34 נקבע במסגרת תוכנית תמ"א 2009־ ב הקרקע של כל מגרש יהיה מחומרים חדירים למים כדי לאפשר לכידה וחלחול של מי גשם. אלא שהטמעת התקנה "מפגרת מאחורי הצפי בגלל .)Goulden et al., 2018( " היעדר אכיפה והיעדר מומחיות מקצועית אישרה הממשלה מדיניות הדורשת לתכנן ניהול 2023־ יתרה מזו, ב מי נגר מקומיים בכל בנייה חדשה מגודל שנקבע, ואולם במדיניות זו אין מענה לבעיית כיסוי הקרקע הבלתי חדיר במגרשים קיימים (מינהל .)2021 , התכנון, ממשלת ישראל
25 נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל לנוכח המשוכות האלה, ולצד השיעור הגבוה של בעלות פרטית על קרקע ביישובים הערביים, על הרשויות המקומיות לבחון את תרומתן האפשרית של קרקעות פרטיות ללכידה ולחלחול מי גשמים. בהגדלת נתח הכיסוי המחלחל בחצרות ובגינות הפרטיות אין אמנם כדי לטפל בסוגיית מי הנגר במלואה, אבל יש בכך תרומה לצמצום הסיכון, כחלק ממדיניות רחבה יותר של ניהול מי הנגר. יוזמות המתמרצות משקי בית להסיר את הריצוף מחצרות פרטיות כבר מיושמות בכמה ערים בעולם, והן אף מעודדות את השימוש בכלים נוספים כגון גינות גשם וגגות ירוקים. התוצאות מעידות כי מדובר ביוזמות הנושאות פרי ומגדילות את היקף לכידת מי הנגר .)Teerlinck et al., 2024; Zabel & Häusler, 2024( ) מתוך "להפוך מרצפות" – מסע הסברה בהולנד לעידוד החלפת מרצפות 2( ,)1( .)N.K. Tegelwippen, 2024a, 2024b( בחצר הפרטית או בחזית הבית ; צילום: אליקס פאהאוט. 2022 ) אבן דשא ככיסוי מחלחל. מקור המידע: אגמא, 3( )1( )2( )3( דוגמאות להפיכת כיסוי הקרקע בחצר הבית למחלחל יותר :2 תרשים
26 נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל מרזבים המחוברים למערכת הביוב רוב מערכת הביוב בישראל מנותקת ממערכות ניקוז מי הגשמים. מערכת הביוב מובילה שפכים למפעלי טיהור שפכים, ואילו מי הגשמים מנוקזים אל שטחים פתוחים, חלקם מחלחלים לקרקע והשאר מגיעים בסופו של דבר לנחלים ולים. עם זאת, יש בניינים שבהם המרזבים המנקזים את מי הגשמים מהגגות מתחברים למערכות הביוב, במקום להניח למי הגשמים ). מצב זה מגדיל 2023 , ; צלול 2015 , להתנקז אל החצר או הרחוב (טל את נפח מי השפכים שיש לטהר, ולעתים, כשיורדים גשמים עזים, הגידול בנפח הוא כה מהיר עד שהוא עלול להביא לידי גלישת ביוב. זה יכול לקרות במרחב הציבורי, כשנפח השפכים גואה, והמים פורצים את מכסי הביוב, אבל זה יכול לקרות גם בתוך בניינים במקרה של גלישה מקו הביוב המרכזי בחזרה אל צנרת המבנה. החוק אוסר חיבור מרזבים למערכות הביוב, שכן הפתוגנים, הכימיקלים והמתכות הכבדות שבמי השפכים מזיקים לסביבה, והם בבחינת גורם סיכון לבריאות האדם. אלא שבפועל מדובר בתופעה שאינה נדירה. תאגידי המים בכמה אזורים בישראל פתחו במבצעי מיפוי המשתמשים בעשן או במצלמות כדי לזהות חיבורי מרזבים למערכת הביוב, אבל אין נתונים המכמתים או ממפים את התופעה בקנה מידה ארצי (נתנאל, .)2018 דוח של עמותת איכות הסביבה "צלול" מציין כי תופעה זו נפוצה ,)2015 , ברשויות הערביות וכן בשכונות ותיקות ברשויות יהודיות (טל שמשתמש במודל המשווה בין נפח שפכים 2020 אם כי מחקר משנת צפוי לנפח שפכים בפועל סותר חלקית את הטענה שלפיה תופעה זו נפוצה יותר ברשויות הערביות. המחקר מעריך כי חיבורים בלתי חוקיים כאלה קיימים ביישובים מכל עשרת האשכולות הסוציו־אקונומיים, אבל התופעה נפוצה יותר דווקא ביישובים באשכולות סוציו־אקונומיים .)Levin et al., 2020( גבוהים יותר
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==