24 נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל הקוראת ל"הצללה 1022 אימצה ממשלת ישראל את החלטה 2022 בשנת וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב כדי להגביר את המוכנות צל רציף מעצים במדרכות, 70%־ לשינוי האקלים". המטרה היא להגיע ל המשקפת פוטנציאל לתנועה מוגברת של הולכי רגל (משרד ראש ). אלא שלצורך הטמעת התוכנית הקצתה הממשלה רק 2022 , הממשלה .)2024 , שיעור מזערי מהתקציב הנדרש לשם כך (אשכנזי הערכה המסתמכת על מיפוי הכיסוי של חופת העצים ברחבי הארץ מעלה כי בלבד 20% מהרחובות בישראל שיעור ההצללה מגיע לכדי 90%־ ביותר מ (ירון, 50%־ מהרחובות מגיע הכיסוי ליותר מ 0.25%־ לכל היותר, ורק ב ). מיפוי זה אמנם אינו מספק 2023 , ; המרכז למיפוי ישראל ועמיתים 2023 הרשויות המדורגות כבעלות כיסוי 10־ מ 6 השוואה מקיפה בין הרשויות, אבל בצפון הארץ. 2 בנגב ו־ 4 – חופת העצים הנמוך ביותר הן רשויות ערביות כיסוי קרקע אטום למים והצפות תהליך העיור הביא לידי שיעור גבוה יותר של אטימת הקרקע, כלומר כיסוי קרקע במשטחים שאינם חדירים למים, כגון בטון, אספלט ומגוון סוגי אריחים אטומים. משטחים אטומים אלה הם בבחינת חסם לצמחייה העירונית, הם מביאים לידי עלייה בטמפרטורות המקומיות, ומגדילים את היקף הנגר העירוני שכן מי הגשמים אינם יכולים לחלחל לקרקע. צמצום החלחול של מי הגשמים פוגע בהתחדשות מי התהום ומגדיל את הסיכון להצפות. לפחות מכיסוי 15% כי 4/ /ב 34 נקבע במסגרת תוכנית תמ"א 2009־ ב הקרקע של כל מגרש יהיה מחומרים חדירים למים כדי לאפשר לכידה וחלחול של מי גשם. אלא שהטמעת התקנה "מפגרת מאחורי הצפי בגלל .)Goulden et al., 2018( " היעדר אכיפה והיעדר מומחיות מקצועית אישרה הממשלה מדיניות הדורשת לתכנן ניהול 2023־ יתרה מזו, ב מי נגר מקומיים בכל בנייה חדשה מגודל שנקבע, ואולם במדיניות זו אין מענה לבעיית כיסוי הקרקע הבלתי חדיר במגרשים קיימים (מינהל .)2021 , התכנון, ממשלת ישראל
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==