31 שמודלים התנהגותיים ומבחר ממצאים אמפיריים מצביעים על חשיבותן של תפיסות אלה. יתר על כן, המחקר בוחן גם שני אמצעי היערכות שעשויים להיתפס כבעלי תועלת קולקטיבית יותר מאשר פרטית. גם אמצעי היערכות אלה עדיין לא נחקרו באופן מקיף. בנוגע לתוצאות, המחקר יציג תחילה הערכה של שתי תופעות שעדיין לא נמדדו, אך לפי הערכות בלתי רשמיות נמצאות בשכיחות גבוהה ברשויות הערביות: חיבור מרזבים המנקזים מי גשמים למערכות הביוב בניגוד לחוק, וחצרות המכוסות בחומרים אטומים למים. ההערכות הכמותניות של תופעות אלה יוכלו לספק הוכחות לצורך במדיניות הולמת לניהול מי גשם ונגר ולשמש בסיס להערכות עתידיות. בעקבות זאת יציג המחקר הערכה בדבר נכונות משקי הבית להטמיע שמונה אמצעי היערכות נבחרים שמותאמים לרמת משק הבית. בנוגע לארבעה משמונה אמצעים אלה, המחקר אף מציין אילו גורמים נמצאו קשורים לנכונות זו. תובנות אלה עשויות להועיל בעת תכנון מדיניות להיערכות שמטרתה לעודד התנהגויות מסוימות במשק הבית, ובעת תכנון אסטרטגיות התקשורת שילוו מדיניות זו. חשוב לדעת שכבר בתנאים האקלימיים הנוכחיים יש צורך במדיניות הקשורה להסתגלות אקלימית, וכי כבר בשלב הנוכחי ניכרות השפעות שליליות של מפגעי האקלים – הצפות, גלישת ביוב וטמפרטורות גבוהות – על מצב הבריאות, על המצב הכלכלי ועל איכות הסביבה. נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==