52 הניתוח הסטטיסטי התמקד בארבעה משמונת אמצעי ההיערכות שנבדקו )2 ) נטיעת עץ בחצר או בגינה הפרטית; ( 1 בסקר. בנוגע לאמצעים אלו – ( ) הגדלת נתח הכיסוי המחלחל בחצר 3( ; ניתוק מרזבים ממערכת הביוב ) התנדבות לצוות פעולה אקלימי – נשאלו שאלות 4( ; או בגינה הפרטית המשך מחקריות כדי לאפשר ניתוח מעמיק. מטרת הניתוח הייתה לבחון את המתאם בין הנכונות לנקוט אותם ארבעה אמצעי היערכות לבין מגוון משתנים. קבוצת הניתוחים הראשונה עבור ארבעה אמצעי היערכות אלו העריכה אם מתקיים מתאם בין הנכונות לנקוט אמצעים אלו לבין משתנים דמוגרפיים, תפיסות לגבי שינויי אקלים וניסיון אישי עם השפעות שליליות .)5A–5C הקשורות לסכנות אקלימיות (ניתוחים ניתוח דו־משתני של הנכונות לנקוט אמצעי היערכות. :5A–5C ניתוחים )Chi-square( ערכנו מבחני כי בריבוע :)5A משתנים דמוגרפיים ( לבדיקת אי-תלות כדי לבחון את היחס בין הנכונות לנקוט כל אחד מארבעת אמצעי ההיערכות הנבחרים לבין מגוון מאפיינים דמוגרפיים. לא נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין הנכונות לנקוט מגדר, דתיות: • כל אחד מארבעת אמצעי ההיערכות לבין מגדר או דתיות. קשר מובהק סטטיסטית נמצא גיל, אזור המגורים, השכלה, הכנסה: • בין הנכונות לנקוט כל אחד מארבעת אמצעי ההיערכות לבין משתנים .)9 דמוגרפיים אלה (ר' טבלה נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל המעמד הסוציו־אקונומי הנמוך יותר של משקי הבית הערביים-פלסטיניים ושל הרשויות המקומיות הערביות מגביל את יכולתם להתמודד עם סיכונים הקשורים לשינויי אקלים ולהתכונן אליהם
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==