75 נקיטת צעדי היערכות אישיים לשינויי אקלים: תובנות על סמך עמדות הציבור הערבי בישראל מגבלות המחקר סקרי חתך, כפי שנעשה במחקר הנוכחי, אינם יכולים מטיבם להוכיח קשר סיבתי. אמנם דגימת השכבות סיפקה ייצוג גיאוגרפי מהימן, אך עדיין מדובר בדגימת נוחות הלוקה בהטיית בחירה, שכן מרואיינים פוטנציאליים מתוך משקי הבית שהתקשרנו אליהם יכלו לבחור שלא לענות לטלפון, ואם ענו הרי שיכלו לבחור שלא להשתתף בסקר. בניסיון להימנע מהטיות מידע, נקטו החוקרים כמה צעדים: ציינו בריאיון שיש מדענים הסבורים כי אין שינויי אקלים, הקפידו על סדר השאלות, בחלק העוסק בחששות ציינו לשם השוואה מפגעים שאינם אקלימיים, וכן כללו מידע ממוקד בנוגע לאמצעי ההיערכות כדי לייצר תמונה מוחשית יותר של אמצעים אלו. אך עדיין ייתכן שהמחקר לוקה בכמה סוגי הטיות: הטיית הסכמה, הטיית רצייה חברתית והטיית תיאוריה. עם זאת, התוצאות מעידות על היענות בתשובות בהשוואה זו לזו. בעתיד, כדי למזער כמה מסוגי ההטיות האפשריות האלה, אפשר לערוך מחקר אורך לבחינת היישום בפועל ואף לשאול על הנכונות לשלם. מסקנות תוצאות המחקר מלמדות על פוטנציאל של ממש ליוזמות ולמדיניות המעודדות את משקי הבית לתרום להיערכות המקומית לשינויי האקלים, וזאת בטווח דמוגרפי נרחב בקרב האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל. לנוכח השיעור הגבוה של קרקעות ובתים בבעלות פרטית ברשויות הערביות, התמקד מחקר זה בין השאר באמצעי היערכות הקשורים לתשתיות. בה בעת, יש להזכיר כי חשוב לנקוט אמצעי היערכות גם במרחב הציבורי, שכן יעילותם של רבים מאמצעים אלה גוברת ככל שגדל היקפם. יתר על כן, עצם חשיפת אמצעים אלה במרחב הציבורי עשויה אף היא לעודד את תחושת המסוגלות העצמית של משקי הבית ולתמוך בנורמות החברתיות בתחום זה. מחקרי המשך יוכלו לבחון מבחר התערבויות כדי לקבוע אילו הן היעילות ביותר לעידוד היערכות אקלימית ברמת משק הבית, או לבחון אמצעי היערכות אחרים כגון ביטוחי מבנה, גגות ירוקים, בנייה ירוקה או בנייה מותאמת־אקלים.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==