2025 אפריל חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת המקרה של חיפה פרופ' יוסף ג'בארין פרופ' אפרת איזנברג דימה אבו-אלעסל שירן נדלר ריאלפה
חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת המקרה של חיפה פרופ' יוסף ג'בארין פרופ' אפרת איזנברג דימה אבו-אלעסל שירן נדלר ריאלפה בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד
2 בהוצאת המרכז למחקרי סביבה וקיימות, האוניברסיטה הפתוחה 3/25 מחקר מס' 2025 אפריל פרופ' יוסף ג'בארין, פרופ' אפרת איזנברג, דימה אבו-אלעסל, כותבים: שירן נדלר ריאלפה הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל חיה קול-אל אייכנראנד עריכה: ענת וקנין אפלבאוםעיצוב גרפי: תוכנית דרכים שלובות מבית מרחבים תצלום השער: ,Shutterstock תוכנית דרכים שלובות מבית מרחבים, תצלומים: FreePic עו"ד נמרוד גבערכז מחקרים: לציטוט מחקר זה: חוסן .)2025 ג'בארין, י', איזנברג, א', אבו-אלעסל, ד', ונדלר ריאלפה, ש' ( עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה . האוניברסיטה הפתוחה, המכון למחקרי סביבה וקיימות, מחקר של חיפה .3/25 מס' מחקר זה התאפשר הודות למענק מטעם המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה ובית הספר לקיימות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
3 Urban Resiliency and Social Justice: Different Social and Ethnic Groups in a Mixed City – The Case of Haifa Prof. Yosef Jabareen Faculty of Architecture and Town Planning, Technion – Israel Institute of Technology jabareen@technion.ac.il Prof. Efrat Eizenberg Faculty of Architecture and Town Planning, Technion – Israel Institute of Technology efrate@tx.technion.ac.il Ms. Deema Abo-Elassal Faculty of Architecture and Town Planning, Technion – Israel Institute of Technology deema.abo@campus.technion.ac.il Ms. Shiran Nadler Realpe Faculty of Architecture and Town Planning, Technion – Israel Institute of Technology shiranna@campus.technion.ac.il
על אודות המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה המרכז למחקרי סביבה וקיימות הוקם באוניברסיטה הפתוחה בשנת מתושבי מדינת 90% , במענה למשבר העירוניות המחריף – יותר מ־ 2023 2065 ישראל מתגוררים ביישובים בעלי אופי עירוני, והצפי הוא שעד שנת מהאוכלוסייה. ישראל הופכת למדינה שהיא עיר 95% שיעור זה יגדל לכדי אחת גדולה. בבואנו לשרטט תמונה של החיים העירוניים בישראל בעתיד, אין צורך להרחיק ראות כדי לחזות את ההשפעות של גידול האוכלוסין והצפיפות בתחומים רבים. בנייה צפופה של מגדלים לגובה, אובדן שטחים פתוחים וירוקים, חום מהביל, הצפות בחורפים – כל אלה הולכים ומקצינים. גודש עצום שהולך ומחריף בכבישים וזיהום אוויר גובר הם רק מעט מהתרחישים האפשריים והסבירים העומדים לפתחה של ישראל. כדי להתמודד בהצלחה מול שלל הסיכונים הנובעים מתרחישים אלו, נדרשות ראייה חדשנית לצד תפיסת תכנון בת־קיימה, המגובה בתוכניות עבודה מבוססות נתונים ומדע. המרכז למחקרי סביבה וקיימות מקדם יוזמות מדעיות ומחקריות שיסייעו בהובלת תהליכי תכנון בר־קיימה במישור המקומי והלאומי, מתוך מטרה להיענות לאתגרים העירוניים של המדינה. מחקרי המרכז מניחים תשתית חיונית לקבלת החלטות מבוססות נתונים – תשתית שתאפשר עתיד עירוני טוב ומקיים יותר. אנו מגבשים את הידע הנחוץ לפיתוח חוסן עירוני ולקידום היערכות לשינויי האקלים, להטמעת אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות מקיימות אחרות בערים, להתחדשות עירונית מתחשבת בסביבה ועוד. כל זאת, מתוך ראייה של קיימות וצדק סביבתי לכל קבוצות האוכלוסייה בישראל. העשייה המחקרית שלנו נועדה לספק מענה מקיף ורב־תחומי לאתגרים אלה ואחרים. במבט לעתיד הלא־רחוק, האתגרים הסביבתיים נעשים ממשיים ואף מחריפים, ובתוך כך קידום מדיניות עירונית בת־קיימה הופך לצו השעה. זו העת לפעול על פי האמרה הידועה: "חושבים עולמית – פועלים מקומית!". ד"ר אור קרסין, מייסדת וראשת המרכז למחקרי סביבה וקיימות
על אודות בית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב השינויים הגלובליים הם בבחינת אתגר דחוף המשפיע על כלל תחומי חיינו. מאז החלו המדידות הרציפות של ריכוז הפחמן הדו־חמצני באטמוספירה הכריז האו"ם כי 2023 . ביולי 33% , ריכוז זה עלה ביותר מ־ 1959 בשנת תקופת ההתחממות הגלובלית הסתיימה, וכי אנו נכנסים לעידן "הרתיחה הגלובלית". מצב זה מדגיש את הצורך הדחוף במציאת פתרונות יעילים ומקיפים. האתגר מורכב ודורש גישה משולבת של מחקר, חינוך וקידום מדיניות. יש לחבר כוחות בין האקדמיה, המערכות הציבוריות, מערכת החינוך, התעשייה והחברה כולה, כדי להתמודד באופן מושכל עם השלכות השינויים הגלובליים ולפעול למען הדורות הבאים. בבית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד אנו מאמינים כי התמודדות עם הרס הסביבה ושינויי האקלים היא חובה מוסרית וערכית. הפגיעה במערכות האקלים וביכולתנו לקיים מערכות חיים תומכות מחייבת שיתופי פעולה בין־תחומיים. מורכבות האתגרים הסביבתיים דורשת מענה רב־תחומי המשלב ידע מעולמות הטבע, ההנדסה, הבריאות, החברה והרוח. בית הספר פועל כגוף על-פקולטי ייחודי, המאפשר שילוב בין תחומים שונים ליצירת חוסן אקלימי בר־קיימה. אנו שואפים להאט את קצב השינויים הגלובליים, לספק פתרונות הסתגלות לעולם המשתנה ולקדם קיימות לטובת העתיד. המחויבות שלנו למצוינות מחקרית, הוראתית וחברתית מנחה אותנו. אנו מקדמים קשרים משמעותיים עם הקהילה, התעשייה וקובעי המדיניות, מתוך מטרה להיות גורם משפיע ומשמעותי בזירה המקומית והבינלאומית. גישה רב־תחומית המשלבת למידה מהעבר ומההווה היא המפתח ליצירת עתיד בר־קיימה. פרופ' שמעון רחמילביץ', ראש בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש זוננפלד בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן זוננפלד
8 14 20 22 24 25 31 33 37 39 42 44 52 53 55 57 59 71 תקציר . מבוא 1 . מטרות 2 . שיטות מחקר 3 . אמצעים אדפטיביים בהקשרים של צדק עירוני 4 )Defensibility הגנתיות ( 4.1 )Public engagement מעורבות הציבור ( 4.2 )Accessibility נגישות ( 4.3 )Necessities צרכים בסיסיים ( 4.4 )Health and Well-being( בריאות ומיטביות 4.5 )Empowerment העצמה ( 4.6 הפגיעות הסביבתית בחיפה: ניתוח מרחבי-חברתי .5 . ניתוח התכנון העירוני של חיפה לחוסן העירוני 6 חזון ומטרות 6.1 גישת התכנון והסוגיות הנדונות בתוכנית 6.2 שיתוף הציבור 6.3 מדיניות אדפטציה 6.4 מדיניות מיטיגציה 6.5 התוכן
7 74 76 90 I . סיכום והמלצות להתוויית מדיניות 7 . מקורות 8 . הכותבים 9 Abstract
8 רקע ערים רבות בישראל מתאפיינות באתגרים הנובעים מפערים ומקיטוב חברתי, פוליטי ואתני בין תושביהן, ואולם בשנים האחרונות נוסף בראש רשימת האתגרים העירוניים סיכון עוצמתי במיוחד הכרוך בשינויי האקלים: הסבירות הגוברת לאסונות טבע לצד הסיכון הגובר מפני עוצמתם של מפגעי האקלים – עלייה בעומסי החום, סופות עזות יותר, שיטפונות, בצורת וגלי חום קיצוניים. כל אלה עתידים להגביר את העומס על התשתיות: ייצרו עומסי חשמל גבוהים יותר ותנודות מתח גבוהות יותר, ישבשו את התחבורה, יפגעו באספקת המים ובאיכותם ויגרמו פגיעה קשה בזמינות האנרגיה בעת משבר סביבתי חמור. מפגעי האקלים יאיימו על רווחתם של תושבי הערים, על בטיחותם ועל הישרדותם, שכן האיום האקלימי מערער את הביטחון העירוני לכלל מערכותיו – החברתיות, הכלכליות, האקולוגיות והפיזיות. נוכח האיומים ואי-הוודאות הכרוכים בשינויי האקלים, גדלה המודעות בקרב חוקרים, אנשי מקצוע וקובעי המדיניות לחיוניותו של תכנון להגברת חוסנן של ערים. ערים רבות בעולם פועלות לשילוב התאמות בתוכניות הפיתוח ובמדיניות שלהן להשקעה בתשתיות, בשאיפה לבנות בסיס חוסן ייעודי להתמודדות עם האיומים הנובעים משינויי האקלים. עם זאת, במדינות מתפתחות ואחרות, ואף בישראל, רשויות מקומיות רבות עדיין לא החלו בתהליך. בעיתוי זה, חשוב לסקור תוכניות פעולה רלוונטיות שגובשו בערים בעולם כדי להיטיב ולתכנן דרכים יעילות לקידום חוסן עירוני אל מול האיום האקלימי. העובדה שהשפעת השינויים האקלימיים על מגוון קהילות וקבוצות אינה זהה – מושג המגלם שאיפה צדק אקלימיהעלתה על הפרק שיח בסוגיות של תקציר
9 לשוויון במוגנות האוכלוסייה מפני סיכונים אקלימיים סביבתיים, בלי הבדלים סוציו-אקונומיים, מוצא אתני, מגדר או לאום. סוגיית הצדק האקלימי היא רכיב הכרחי ובלתי נפרד ממדיניות תכנון החוסן העירוני. המחקר הנוכחי הוא הראשון מסוגו העוסק בתכנון החוסן העירוני בהיבטים חברתיים. המחקר מתמקד בסוגיות של צדק אקלימי בהקשרים של שוויון חברתי, בייחוד בערים מעורבות, ובעיקר דו-לאומיות, המורכבות משתי קבוצות השרויות בקונפליקט אתני – ערבים ויהודים. העיר חיפה – כעיר מעורבת, דו-לאומית, המתאפיינת בשכיחות גבוהה במיוחד של בעיות סביבתיות וחשופה רבות למשבר שינויי האקלים – תעמוד במוקד המחקר. מטרות המטרה המרכזית של המחקר היא לבחון כיצד עיר המקיימת שונוּת סוציואקונומית גבוהה בין קבוצות האוכלוסייה בה מתמודדת עם סוגיות של תכנון חוסן עירוני בהקשרים של שינויי אקלים והמפגעים הכרוכים בכך, בדגש על מענה הולם לפערים בין קבוצות האוכלוסייה בשכונות מגוריהן. כעיר מעורבת שהיא גם מהמזוהמות בישראל ומתמודדת עם שינויי אקלים, שימשה חיפה מקרה בוחן במחקר זה, מתוך התמקדות בתכנון החוסן העירוני ובשאלה כיצד תכנון זה מתייחס למגוון קבוצות האוכלוסייה בעיר. ארבע מטרות המשנה של המחקר הן: אפיון האמצעים האדפטיביים העירוניים הקשורים בתכנון החוסן העירוני א. אל מול השפעות שינויי האקלים, לפי תרומתם לממד הצדק החברתי. כעיר הממוקמת על קו החוף ומתאפיינת בשכיחות גבוהה יחסית של הצפות ושרפות, נבחנו אמצעים להגנה מפני גלי חום, מפני שיטפונות והצפות וכן מפני עליית מפלס פני הים. חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה של חיפה שאלת העל שמחקר זה עוסק בה היא כיצד באות לידי ביטוי דילמות של צדק חברתי בערים מעורבות, דו-לאומיות, המורכבות משתי קבוצות המצויות בקונפליקט אתני, כשעל הפרק עומדות תוכניות לחוסן עירוני
10 בחינת התכנון לחוסן בעיר חיפה באמצעות אותם כלים אדפטיביים, ביחס ב. למידת הצדק שלהם. מיפוי קבוצות האוכלוסייה בעיר חיפה לפי מידת פגיעותן ולפי שכונות.ג. גיבוש המלצות למדיניות תכנון החוסן העירוני בחיפה, לפי עקרונות של ד. צדק אקלימי. שיטות בעקבות סקירת הספרות שנערכה, מוצעות במחקר זה שש קטגוריות של אמצעי אדפטציה עירונית, המבטאות יעדים של חוסן עירוני בהקשרים )defensibility( אמצעים הגנתיים )1 חברתיים, הגנתיים ופיזיים רחבים: ( – מבקשים להגן הן על האוכלוסייה והן על המרחבים העירוניים בעת ) – נועדו למילוי הצרכים necessities( אמצעים אלמנטריים )2 משבר; ( )accessibility( אמצעי הנגשה )3 הבסיסיים של התושבים בעת משבר; ( אמצעים לקידום מעורבות )4 – דרכים להגברת הנגישות בעת משבר; ( ) – הגברת מודעותו של הציבור לשינויי public engagement( הציבור )5 האקלים והקניית טכניקות להתגוננותו מפני שלל ההשפעות הצפויות; ( ) – דרכים health and well-being( אמצעים לקידום בריאות ומיטביות התורמות לבריאות ולמיטביות של האוכלוסיות כדי להגביר את החוסן שלהן )empowerment( אמצעים להעצמה )6 ואת יכולת ההסתגלות שלהן; ( – נועדו לגשר על פערים חברתיים קיימים בין האוכלוסיות העירוניות. ממצאים לנוכח היותה עיר שכבר מושפעת, לעתים באורח קיצוני, משינויי אקלים, שכילתה מרחבים גדולים בעיר, הצפות וגלי 2016 דוגמת השרפה בשנת חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה של חיפה מחקר זה מכוון לגשר על פערים של חוסן עירוני בהקשרים של היערכות לשינויי אקלים בערים המאופיינות בסכסוך אתני עמוק
11 חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה של חיפה חום – חקרנו את היערכות העיר חיפה לשינויי אקלים ואת התכנון לחוסן תוכנית עירוני, ובייחוד את התוכנית העירונית המרכזית בתחום זה – – שיזמה עיריית חיפה בשנת היערכות לשינויי האקלים ואנרגיה מקיימת . מצאנו שהתוכנית שבידי העירייה לוקה בחסר במובנים רחבים 2021 ומהותיים, ובעיקר: העדר בסיס מדעי בכל הנוגע לשינויי האקלים ולהשפעות הצפויות א. משינויים אלה על העיר. בערים רבות בעולם יש מאגר ידע מדעי רב שאפשר לגזור ממנו מגוון תרחישים עתידיים העלולים להיגרם עקב עליית הטמפרטורה בעיר וגלי חום קיצוניים, או עקב הצפות ממגוון סיבות, לרבות עליית מפלס הים. התוכנית לוקה בהעדר חזון ובאי-הצבת מטרות ברורות המאפשרות ב. הערכה ומעקב אחריה. התוכנית אינה בוחנת ואינה מציעה פתרונות עומק בכל הקשור בהבדלים ג. בין שכונות וכן בין קבוצות אוכלוסייה בהיבטים של סיכונים עתידיים הצפויים משינויי האקלים. התוכנית אינה מציעה מסגרת הגנתית לעת משבר אקלימי בכל הנוגע ד. למפגעי אקלים כגון הצפות, גלי חום, עליית מפלס הים או שרפות. התוכנית אינה מציעה אמצעים קהילתיים מספקים לשם התמודדות עם ה. משבר האקלים. התוכנית לא גובשה על בסיס שיתוף תושבי העיר לקבוצותיהם. ו. התוכנית לא הוכנה לפי גישות התכנון החדשניות המקובלות בעולם ז. בהקשר של קיימות ושינויים אקלימיים. בהתאם, התוכנית לא הפנימה את השינויים הדרסטיים המתחוללים בעולם בשלושת העשורים האחרונים בהקשר זה. תוכניות של חוסן עירוני וקיימות הן מטיבן מכילות, מערבות את התושבים ומציגות פתרונות הוליסטיים סביב תכנון, מיטיגציה ואדפטציה לכלל המרחבים העירוניים.*)mitigation( מיטיגציה (בעברית: אִפְחוּת) היא מכלול הפעולות והאסטרטגיות שתכליתן להפחית ולמתן תוצאות * שליליות של אירוע או מצב קשה, כגון הפחתת היקף הנזקים ואסונות הטבע שמקורם במערכת האקלים.
12 חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה של חיפה התוכנית של עיריית חיפה גובשה רק כעבור כמעט שלושה עשורים של ח. התגברות המודעות העולמית לסכנות הצפויות משינויי האקלים ולאחר שבערים רבות בעולם עודכנו התוכניות כדי שיתאימו לאתגרי העתיד ולאי-ודאות הכרוכים באיום האקלימי. אלא שלמרות היותה חדשה יחסית, התוכנית לא טיפלה במרבית הסוגיות הבוערות סביב משבר האקלים, והזניחה אמצעי אדפטציה אקוטיים רבים החיוניים לחוסן העירוני. התוכנית מציעה מיטיגציה מועטה ביותר לצמצום הפליטה בעיר. ט. לפי התוכנית העירונית המוצעת, מטרת יעד צמצום הפליטה אינו ריאלי י. כלל. ההיערכות הדלה של עיריית חיפה, כפי שתוצג בהרחבה במחקר, חושפת מרחבים רבים בעיר חיפה לאיומים אקלימיים שעלולים להתברר בעת משבר אקלימי כמלכודות מוות לתושבים. המלצות עיריית חיפה תקים מנגנון מעקב ובקרה עירוני שיתמקד בסכנות הנשקפות .1 לעיר ולסביבתה ממשבר האקלים. העירייה תנתח מדעית בעזרת אנשי מקצוע את הסכנות הנוכחיות .2 והעתידיות הרלוונטיות לתשתיות העיר ולתושבים מפני שינויי האקלים. על העירייה להכיל את הממדים החברתיים של צדק אקלימי אל תוך .3 העשייה התכנונית שלה בכל הנוגע לחוסן העירוני ולמדיניותה בתחום שינויי האקלים והקיימות. על העירייה לרתום את כל הגופים הנוגעים בדבר לפעולה משולבת למען .4 צמצום פערים חברתיים, דמוגרפיים וכלכליים כאסטרטגיות התמודדות לקידום צדק אקלימי בקרב קבוצות אוכלוסייה מוחלשות. באחריות העירייה לשתף נציגויות של כלל תושבי העיר, קבוצות .5 האוכלוסייה לסוגיהן, בדגש על תושבי השכונות, בעשייה התכנונית הקשורה לחוסן עירוני ולקיימות.
13 חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה של חיפה על העירייה להעריך את הפגיעות הצפויות בשטחה עקב משבר האקלים, .6 מעבר לנזקים לתשתיות העירוניות, במבחר תחומים: החברתי, הכלכלי, הנופי, הסביבתי והאנרגטי. על העירייה ללמוד מהניסיון הבינלאומי העשיר בתחומים של הכנת .7 תוכניות לחוסן עירוני, קיימות ושינויי האקלים.
14 1 מבוא רשויות הערים ותושביהן מתמודדים עם מגוון סיכונים הנובעים בין השאר מפערים ומקיטוב חברתי, פוליטי ואתני. בשנים האחרונות נוסף על אלה גורם סיכון הקשור בשינויי האקלים – סיכון עוצמתי הנובע מהתגברות שכיחותם ועוצמתם של אסונות טבע ומערער באורח ניכר את הבטיחות .)IPCC, 2018; Jabareen, 2013; 2015 העירונית ( התגברות עומס החום, סופות עזות יותר, שיטפונות עוצמתיים, אירועי בצורת חמורים וגלי חום קשים, אלו הם שינויים אקלימיים שהשפעתם הולכת וגוברת על מנעד רחב של מערכות, ובעיקר על המערכות החברתיות, הכלכליות, האקולוגיות והפיזיות העירוניות. מגמות אלה ילכו ויגבירו את העומס על התשתיות – בראש ובראשונה על המערכות לייצור ולאספקה של חשמל ומים. יתר על כן, צופים שערים יחוו הגירה מסיבית מאזורים כפריים המושפעים מבצורת או ממצבי אקלים אחרים אל עבר העיר. שינויי האקלים ישפיעו אף על הביטחון העירוני ויאיימו על רווחתן של אוכלוסיות הערים, על בטיחותן ועל הישרדותן. לפיכך, גדלה המודעות בקרב חוקרים, אנשי מקצוע וקובעי המדיניות לצורך הדחוף בהגברת עמידותן של הערים לאיומים שהן עתידות להיתקל בהם. בצל הסיכונים העצומים העומדים בפני הערים, ולנוכח החששות הגוברים בנוגע לביטחון אוכלוסיותיהן, מחקר זה עוסק בשאלות קריטיות הנוגעות לחוסנן של הערים: עד כמה הערים עמידות בפני סיכונים הנובעים משינויי האקלים? האם הן ערוכות להתמודד עם ריבוי האתגרים הסביבתיים, החברתיים והביטחוניים שהאיומים הללו מציבים? אילו אמצעים אימצו ערים אלה כדי להגביר את חוסנן? אילו דרכים צריכות הערים לנקוט לצמצום פגיעותן ולשם הסתגלות לאיומים הצפויים בעתיד? שאלות אלה
15 חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה של חיפה מאתגרות עוד יותר בערים שיש בהן סכסוכים אתניים, פערים חברתיים עמוקים בין קבוצות אוכלוסייה וקיטוב בין שכונות. הוא מדד לכושרן של מערכות עירוניות להתמודד עם חוסן עירוניהמושג לחצים ועם הפרעות שמקורם בגורמים חיצוניים, ולהתגבר עליהם ביעילות מתוך שימור יכולות התפקוד והשליטה שלהן. בד בבד עם התגברות המודעות להשפעות שינויי האקלים על ערים ברחבי העולם, מושג זה חלחל למחקר העירוני בכל הקשור לעמידותן של הערים כמערכות חברתיות, אנושיות ופיזיות אל מול סיכונים חדשים. כך, חוסן עירוני עוסק ביכולת של מערכת, קהילה או חברה החשופות לסכנות להתמודד עם השלכותיו של מפגע, ואף להתאושש ממנו ביעילות. כדי להתמודד עם האיומים הצפויים משינויי האקלים, ערים רבות ברחבי העולם נערכות לשילוב התאמות בתוכניות הפיתוח, במדיניות ובהשקעות . ובכל זאת, בערים רבות, בסיס של חוסןבתשתית שלהן, במטרה לבנות ובייחוד במדינות מתפתחות ואחרות כדוגמת ישראל, תהליך זה עדיין לא החל. בנקודת זמן קריטית זו, צו השעה מחייב להבין כיצד ערים מתכוננות ביעילות לקראת עידן של השפעות אקלימיות כדי להיטיב ולקדם את המעבר לחוסן עירוני מוגבר, ובכלל זה פיתוח בתי גידול עירוניים בניקיימה, כגון גגות ירוקים, חוות אקולוגיות, חקלאות עירונית, מרכזים לקיימות ומרכזי טבע עירוני לצד גינות קהילתיות. הספרות העדכנית גורסת כי תנאי מקדמי לחוסן הוא טיפול בגורמים הבסיסיים לפגיעוּת, ובכלל זה אי-השוויון המבני, שכן גורמים אלה יוצרים ומנציחים עוני ומציבים חסמים בפני הפרט ובפני קבוצות אוכלוסייה Haggag et al., 2022; Hatuka & Saaroni, בבואם להשתמש במשאבים ( ). השגת תנאי זה כרוכה בשילוב של ניהול והתאמה בכל תחומי 2013 המדיניות החברתית, הכלכלית והסביבתית ביחס לסיכוני אסון. תנאי זה אף מחייב את כל הנוגעים בדבר להיות מודעים תמיד לעובדה שהיכולת להתכונן ולהגיב לאסונות ולמצבי קיצון אקלימיים בסביבה עירונית שונה בין יישוב ליישוב, בהתאם למאפייניהם הייחודיים, וכך גם היכולת להתאושש מאסונות ולהסתגל למצבי קיצון אלה. הדבר נכון גם לגבי
16 חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה של חיפה קבוצות אוכלוסייה לפי מגוון פילוחים, כגון מגדר, גיל, מוצא אתני, הכנסה, זכויות ובריאות, לצד ההשפעות הסינרגטיות של מבחר תכונות הכרוכות Eizenberg & Jabareen, 2017; Rosenzweig & בשונות בניהול העיר ( .)Solecki, 2018 יתר על כן, לנוכח ההכרה בדבר ההשפעה הדיפרנציאלית של שינויי צדק האקלים על מגוון קהילות וקבוצות, צמח ועלה שיח חדש אודות ) – מושג המבקש להבטיח שכל Schlosberg & Collins, 2014( אקלימי האוכלוסיות, בלי הבדלי מוצא, מגדר או לאום, יהיו מוגנות מהשפעותיהם Harlan et al., 2015; Meikle et al., 2016; של הסיכונים הסביבתיים ( ). יתרה מכך, מאז Schlosberg, 2012; Schlosberg & Collins, 2014 , בעקבות אסון סופת ההוריקן "קתרינה" שפגעה קשות בניו 2005 שנת אורלינס, הרחיבו פעילים וחוקרי צדק סביבתי את תפיסתם, והחלו לראות בצדק אקלימי מצב סביבתי נשאף המדגים מציאות רחבה יותר של איצדק בחברה – מצב המתאר גם את ההשפעות הלא-שוויוניות של שינויי האקלים על קבוצות שונות באוכלוסייה ומדגיש צורות נוספות של הדרת מיעוטים וקיפוח קבוצות מוחלשות בתהליכי קבלת ההחלטות הקרדינליות
17 חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה של חיפה Schlosberg הקשורות בהתמודדות עם סיכונים הכרוכים בשינויי האקלים ( .)& Collins, 2014 הפגיעוּת של קבוצות מוחלשות מושפעת ממגוון גורמים, ובהם הכנסה, השכלה, מחסומי שפה, יכולת פיזית וחוסן נפשי, מאפייני דיור ושכונה וכן Cutter et al., 2012; Hansen et al., נגישות למשאבים ולכוח פוליטי ( 2013; Binita et al., 2015; Mitchell & Chakraborty, 2014; Ojerio et ) טוענים כי Hansen et al., 2013 ועמיתים ( Hansen ). לדוגמה, al., 2011 מיעוטים בארצות הברית הם בדרך כלל בעלי השכלה נמוכה יותר, עניים יותר, עובדים בסיכון גבוה יותר ומתגוררים באזורים מסוכנים יותר. כל אלו מגבירים את פגיעותם לאירועים אקלימיים, ובפרט גלי חום. זאת ועוד, הם מציינים כי מחסומי שפה עלולים להיות מכריעים בהדרת מיעוטים ממידע על בריאות ומערוצי מדיה מרכזיים. מחקרים מצביעים על מתאם בין מאפייני השכונות לבין שיעורי תחלואה ותמותה גבוהים מגלי חום Chakraborty, j. et al., 2019; Jenerette et al., 2011; Madrigano( ), שנעשה בפניקס, 2011 ועמיתים ( Jenerette ). במחקר של et al., 2018 אריזונה, נמצא מתאם בין חוסר במתקנים ובצמחייה בשכונות מיעוטים ובשכונות שדייריהן בעלי הכנסה נמוכה לבין מידת פגיעותן של הקהילות. צפיפות נמוכה של צמחייה וחוסר נגישות לאזורים ירוקים בשכונות עוני .)Chakraborty, T. et al., 2019 נקשרו אף הם בתמותה מוקדמת ( אי-צדק אקלימי נוצר במצבים שבהם דווקא הקהילות הפגיעות ביותר אל מול השפעות שינויי האקלים נושאות בנטל לא-פרופורציונלי, ולעתים חסרים להן היכולת או המשאבים הנדרשים כדי להגיב ביעילות ממעט המחקרים שבדקו את אופן החלוקה של אמצעי האדפטציה במרחב העירוני בין קבוצות האוכלוסייה, עולה תמונה של אי-צדק חלוקתי, ובהתאם – מידת החוסן הפחותה של האוכלוסיות המוחלשות מפני אירועים אקלימיים
18 חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה של חיפה Eizenberg & Jabareen, 2017; Paavola & Adger, 2006; Vancura &( IPCC ). דוח ההערכה השישי של Leichenko, 2015; Wilson et al., 2010 מאשש טענות אלה: "אזורים ואנשים עם מגבלות פיתוח ניכרות מצויים ). מציאות זו הייתה IPCC, 2023, 5 בסיכון גבוה יותר לסיכונים אקלימיים" ( ברורה גם לפני שני עשורים בניו אורלינס, עוד בטרם התרחשה סופת ההוריקן "קתרינה". האי-צדק והאי-שוויון שאפיינו את מעמדם הסוציואקונומי של תושבי העיר– סגרגציה, עוני, מערכת חינוך כושלת ודירות בתנאים ירודים – תרמו את חלקם לנזק הבלתי פרופורציונלי שהמיטה הסופה על שכונות עוני שמתגוררות בהן קהילות שלמות של בני אדם Bullard & Wright, 2009; Laska & Morrow, 2006; שאינם לבנים ( .)Masozera et al., 2007 עם זאת, סקירת הספרות על חוסן עירוני מגלה כי לרוב הספרות בתחום מתעלמת מפגיעוּת ומהתאמה לשינויי אקלים בתנאים של עימות אתני ובערים דו-אתניות. הספרות אינה מספקת מסגרות להבנת סיכונים בקנה מידה עירוני, ולניתוח השפעתם הדיפרנציאלית של סיכונים אלה על מגוון קהילות שחיות באותה עיר בקונפליקט אתני ומתאפיינות במידה קיצונית של שונוּת ביניהן. הספרות אף אינה מצביעה על היחסים ההדדיים ועל הקורלציות בין סוגי הסיכונים. מכאן עולה צורך להמשיך ולחקור את גמישותן של ערים, כפי שמשתקפת ביכולתן לשלב דרכי טיפול בו-זמניות בתנאים של אי-ודאות המאפיינת את שינויי האקלים, מתוך שקלול סוגיות של קונפליקטים חברתיים, פוליטיים ואתניים. במציאות שבה צדק הוא ערך מרכזי שמאתגר את הרשויות בבואן לגבש מדיניות לתכנון החוסן העירוני, מחקר זה מכוון לגישור על פני הפערים שסביב החוסן העירוני בהקשרים של היערכות לשינויי האקלים בערים המאופיינות בסכסוך אתני עמוק. שאלת העל שמחקר זה עוסק בה היא כיצד במקרה של הכנת תוכניות לחוסן עירוני באות לידי ביטוי דילמות של צדק חברתי, בייחוד בערים מעורבות, דו-לאומיות, המורכבות משתי קבוצות המצויות בקונפליקט אתני. המחקר יתמקד בעיר חיפה, כעיר דולאומית, מעורבת, המתאפיינת במיוחד בבעיות סביבתיות וחשופה מאוד
19 חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה של חיפה למשבר שינויי האקלים, הן כעיר חוף שהיא אחת המזוהמות בישראל, והן כעיר מוכת הצפות ושרפות יער. במחקר זה נבחן כיצד מתמודדת העיר חיפה עם שינויי האקלים בהקשרים תכנוניים של חוסן עירוני, וכיצד מתייחס תכנון זה לשונות בין קבוצות אוכלוסייה בעיר.
20 מטרת העל של המחקר היא לבחון כיצד עיר המתאפיינת במנעד רחב של אוכלוסיות מתמודדת עם סוגיית התכנון לחוסן עירוני בהיבטים של היערכות לשינויים אקלימיים ולמפגעים המתלווים – כל זאת מתוך מתן מענה הוגן לפערים הקוטביים בין קבוצות אוכלוסייה ובין שכונות בעיר. כעיר מעורבת המאכלסת יהודים, ערבים ואחרים, נבחרה חיפה להיות מקרה הבוחן במחקר זה, ובהתאם גובשו ארבע מטרות המשנה של המחקר: לאפיין את האמצעים האדפטיביים העירוניים הקשורים בתכנון החוסן א. העירוני מפני השפעות שינויי האקלים, כגון אמצעים המספקים הגנה מגלי חום, משיטפונות ומהצפות או מפני עליית מפלס פני הים, לפי תרומתם של אמצעים אלה לממד הצדק החברתי. לבחון את התכנון לחוסן העירוני בחיפה על פי הכלים האדפטיביים ב. הקיימים ומידת ההוגנות שלהם. לאפיין את מפת הפגיעוּת של העיר חיפה, לפי שכונות וקבוצות אוכלוסייה.ג. לגבש המלצות של מדיניות לתכנון חוסן שוויוני בעיר חיפה.ד. 2 חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה של חיפה מטרות
21 חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה של חיפה
22 שיטות המחקר מוצגות להלן, לפי מטרות המחקר המתכנסות לשלוש משימות עיקריות: אפיון אמצעי האדפטציה בהיבטים של צדק חברתי :1 משימה לצורכי אפיון אמצעי האדפטציה לפי תרומתם לממד הצדק החברתי, Jabareen,( בניית מסגרת מושגיתשימשה סקירת ספרות המבוססת על ). שיטה זו מאפשרת לגזור מסקירת ספרות רב-תחומית תשתית 2011 למסגרת מושגית המאגדת את הידע על אמצעי האדפטציה העירוניים משלל גופי ידע נבחרים. בניית המסגרת המושגית נחלקת לארבעה שלבים שיטתיים: מיפוי אמצעי האדפטציה העירוניים על בסיס גופי ידע נבחרים.א. סקירה, ניתוח וגיבוש קטגוריות לצד זיהוי מושגי מפתח רלוונטיים.ב. פירוק, איחוי, זיקוק ושיום מושגים.ג. גיבוש עולם התוכן לכדי מסגרת מושגית שבתוכה כל מושג מאופיין היטב ד. פונקציונלית. ניתוח התכנון העירוני של חיפה בהיבטים של חוסן עירוני :2 משימה , להערכת Jabareen )2013 ניתוח זה ייעשה לפי שיטה שפיתח ג'בארין ( תוכניות העוסקות בשינויי אקלים ובקיימוּת, על סמך שאלות מנחות המייצגות את ממדי ההערכה, כפי שנוסחו להלן: מהו חזון התוכנית לצמצום פליטת גזי חממה בהיבטים של חזון ומטרות: א. הגינות וצדק סביבתי? 3 חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה של חיפה שיטות מחקר
23 חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה של חיפה כיצד מתכוונת העירייה לשתף את הציבור בשלבי התכנון תהליך התכנון: ב. המרכזיים? – בדגש על ייצוג מגוון רחב ככל האפשר של אוכלוסיות בעיר. מהי גישת התכנון שהעיר נוטה לאמץ?גישת התכנון: ג. מהם הכלים :)adaptation measures( ד. מדיניות ואמצעי אדפטציה שהתוכנית מציעה לשם התמודדות עם שינויי האקלים? ): מהם הכלים שמציעה mitigation מדיניות בהיבטים של מיטיגציה (ה. התוכנית בהיבטים של תכנון וקיימות, שימוש באנרגיה מתחדשת וצמצום השימוש באנרגיות מזהמות? ניתוח מרחבי הפגיעוּת בחיפה :3 משימה מטרת המשימה היא להעריך באיזו מידה חשופות שכונות בחיפה לפגיעה סביבתית, במדדים של שונות וצדק חברתי אקלימי. חלק זה מבוסס על ) וניתוחו. שכבות המידע GIS פיתוח מידע במערכת המידע הגיאוגרפי ( החיוניות לשם כך הן: חלוקת העיר לשכונות או לאזורים לפי מדדים סטטיסטיים, כבסיס לפיתוח א. המידע באמצעות מערכת המידע הגיאוגרפי. שכבות המידע הסוציו-אקונומיות והדמוגרפיות של העיר. ב. השכבות של חלוקת העיר לפי קבוצות אוכלוסייה.ג. החשיפה המרחבית למפגעים הסביבתיים והצפויים: מאחר שהמידע על ד. מפגעים הקשורים בשינויי אקלים הרלוונטיים לעיר חיפה אינו מרוכז בידי העירייה, נאספו הנתונים ממבחר מקורות, והם הורכבו על שכבות המידע. הנתונים שנאספו מתייחסים בעיקר להתחממות העיר, להצפות עירוניות, לשרפות וכן לעליית פני הים.
24 4 אמצעים אדפטיביים בהקשרים של צדק עירוני הספרות העוסקת בתוכניות אדפטציה לשינויי האקלים מציעה מגוון רחב של אמצעים שנועדו להגביר את החוסן של ערים ואוכלוסיות מפני אירועי קיצון, כגון גלי חום ממושכים, הצפות, סערות ועליית מפלס פני הים. אמצעי האדפטציה מוטמעים במרחב העירוני ומסייעים למערכות העירוניות להתמודד עם אירועי קיצון ולהתאושש מהם. פרק זה מציע מסגרת מושגית חדשה שמתמקדת בהיבטים החברתיים של אמצעי האדפטציה לשינויי האקלים. בלב המסגרת ניצבת הטענה שלפיה אמצעי אדפטציה אלה אינם רק בבחינת כלים תכנוניים המוטמעים במרחב העירוני, אלא שחלוקה שקולה שלהם בין הקבוצות העירוניות המקיימות שונות דמוגרפית רבה ביניהן היא בעלת תרומה לצדק החברתי בערים. בהתאם, המסגרת המושגית המוצעת מושתתת על שישה מושגים שכל אחד מהם מבטא היבט חברתי אחר: מושג המתייחס לאמצעי אדפטציה שנועדו :)Defensibility( א. הגנתיות להגביר את החוסן של מגוון האוכלוסיות והמערכות האורבניות, ובתוך כך להעניק להן הגנה. במושג זה נכללים אמצעים :)Public Engagement( ב. מעורבות הציבור המתייחסים לתהליכי הלמידה והגברת המודעות בקרב האוכלוסיות לגבי שינויי האקלים, השפעותיהם ודרכי ההתמודדות עמם. מושג זה מתייחס לאמצעים המגבירים את :)Accessibility( ג. נגישות נגישותן של מבחר אוכלוסיות למנעד רחב של שירותים. מושג המתייחס הן לאמצעים :)Necessities (חיוניות, ד. צרכים בסיסיים שמסייעים בידי מגוון אוכלוסיות לממן ולהשיג את הצרכים הבסיסיים
25 חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה של חיפה החיוניים להן, והן לאמצעים המשמרים את זמינותם של משאבים אלו. מושג זה מתייחס :)Health and Well-being( ה. בריאות ומיטביות לאמצעים שיש בהם כדי לתרום לבריאותן ולשלומוּתן של מגוון האוכלוסיות בעיר. מושג המתייחס לאמצעי אדפטציה שנועדו :)Empowerment( ו. העצמה להעצים את האוכלוסיות באמצעות שלל כלים לשיפור יכולת ההתמודדות שלהן ולצמצום הפערים החברתיים הקיימים. )Defensibility( הגנתיות 4.1 מושג הכולל אמצעים ייעודיים להגברת חוסנן של מגוון קבוצות אוכלוסייה הנבדלות זו מזו מהותית במאפייניהן, כגון אמצעים המעניקים הגנה מפני גלי חום, שיטפונות, הצפות ועליית מפלס פני הים. בתוך כך ההגנתיות מתייחסת גם לחיזוק המערכות העירוניות ולהעצמת כוחן אל מול השפעות שינויי האקלים. הספרות מציעה מגוון אמצעים להגברת החוסן העירוני ולהגנה מפני מבחר אירועים אקלימיים. לדוגמה, כדי להגן על אוכלוסיות מפני אירועי סערות ועליית מפלס פני הים, בייחוד במקומות יישוב הבנויים על קו החוף, ערים מאמצות ומטמיעות מגוון אמצעים המסייעים בהפחתת הנזקים ומעניקים הגנה לאוכלוסיות. כך, ונציה ומיאמי – שתיהן ערים המתמודדות עם איום עליית מפלס פני הים – פעלו רבות להגנתיות בשיפור התמודדותן אל מול איום זה. בוונציה התמקדו בהזנת חול בחופים, לצד פתרונות טכנולוגיים להפחתת נזקים, ואילו במיאמי השקיעו במבחר אמצעים לאותה מטרה dredging הגנתית, ובהם הגבהת אזורים בעיר, דליית בוץ מהתעלות ( .)Molinaroli et al., 2019 ) ושימוש בקרקעות לחות כגון ביצות ( canals גם בעיר הו צ'י מין שבווייטנאם הוטמעו אמצעים הגנתיים, ובכלל זה חיפוי ), וכן הגבהת מקומות ring dikes יבש של מבנים ובניית סוללות מעגליות ( ועמיתים de Ruig ). מחקרם של Scussolini et al., 2017 נמוכים בעיר ( 65%–55% חיפוי יבש של מבנים ל־ 45%–35% ) מראה כי שילוב בין 2020(
26 הגבהת מבנים הוא בבחינת אמצעי האדפטציה ההגנתי המיטבי לאזורים מיושבים השוכנים על רצועת חוף. אל מול חופי בנגקוק שבתאילנד בנו "חומות ים" – ביצורים שנועדו להגן על החופים מפני סערות. זאת נוסף על התקנת צינורות ניקוז בנפח גדול יותר כדי למנוע אי-ספיקה של מערכות הניקוז בעת אירועי גשם המצריכים קליטת כמות גדולה של מים Du ). מחקרם של Laeni et al., 2019 המוזרמים למערכת בזמן קצר ( ) הראה כי האמצעים שסיפקו את ההגנה היעילה ביותר 2020 ועמיתים ( מפני איום עליית מפלס פני הים הם אלה הקיימים בשנחאי שבסין – שילוב בין אמצעים קשים, כגון בניית סוללות (דיקים), לבין אמצעים קלים כגון קרקעות לחות, כפתרון מבוסס טבע. נוסף על הטמעת אמצעים בשטח העירוני, הספרות מציעה אמצעי ייחודי עבור כלל האוכלוסיות המתגוררות על קווי החוף – נסיגה מנוהלת מקו החוף. אמצעי זה נועד להגן על התושבים מפני נזקי הסערות ועליית מפלס פני הים, מתוך מענה ייחודי לצרכים החברתיים והתרבותיים של כל .)Hino et al., 2017 אחת מקבוצות האוכלוסייה ( המושג הגנתיות מתייחס גם לאמצעים שנועדו להגן על האוכלוסיות מפני שיטפונות והצפות בתוך העיר באירועים של גשמי זעף וסערות. מחקרים מציעים שלל אמצעים אפקטיביים לניהול מי נגר הניתנים להטמעה בערים. מדובר באמצעים להפחתת הלחץ ממערכות הניקוז, ובכלל זה ), שילוב בין גגות ירוקים למשטחי ביו- Ercolani et al., 2018 גגות ירוקים ( ) וכן תעלות חלחול rain garden ), גן גשם ( Yang & Chui, 2018( *רטנשן ) מתייחס במקרה זה להפרדת חלקיקים מוצקים ממי הנגר כדי bioretention * המונח ביו-רטנשן ( להפחית את נפח הניקוז באירועי גשם קיצוניים. חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה של חיפה חלוקה שקולה של אמצעי האדפטציה בין הקבוצות העירוניות המקיימות שונוּת דמוגרפית רבה ביניהן היא בעלת תרומה לצדק החברתי בערים
27 ) – אמצעים שיעילותם Chaffin et al., 2016; Ishimatsu et al., 2017( כבר הוכחה בצמצום נזקי ההצפות. אמצעים רוֹוחים נוספים בערים, שנועדו בין השאר לניהול מי נגר ולצמצום נזקי הצפות, הם נטיעת עצים ) וכן הקצאת שטחים המיועדים לחקלאות McPherson et al., 2011( אורבנית, כתשתית ירוקה המסייעת בניהול כמות גדולה של מי נגר. אמצעים אלה נמצאו יעילים בהתמודדותן של ערים עם הצפות ועם גשמי ) שנעשה בעיר טאיפיי שבטאיוואן מראה 2023( Liu ו־ Lee זעף. מחקרם של כי חקלאות עירונית כתשתית ירוקה לניהול מי נגר היא אמצעי יעיל ביותר להתמודדות עם שינויי האקלים, לצד יתרונותיה הנוספים של החקלאות ) כאמצעי rain barrels העירונית. לבסוף, הספרות מציעה חביות גשם ( Lin לניהול מי נגר ולהפחתת הלחץ על מערכות הניקוז בעיר. מחקרם של ) שנעשה בעיר סאיטאמה שביפן מצא כי שילוב בין קציר 2023 ועמיתים ( מי גשם (אגירה) לגינות גשם יעיל לצורכי ניהול מי נגר בפרקי גשם קצרים, ובפרקי גשם ארוכים הצליח שילוב זה להפחית את הלחץ במהלך שיא הגשם. לפי התחזיות, ההשפעות משינויי האקלים יבואו לידי ביטוי בגלי חום קיצוניים, ממושכים וחמורים במיוחד במרחב העירוני עקב ריבוי האספלט ומגמת ההצטמצמות של השטחים הפתוחים והירוקים, המייצרים יחד .)Li & Bou-Zeid, 2013; Zhou et al., 2021( אפקט של איי חום עירוניים תחזיות אלה מחייבות ערים לתוכניות היערכות מותאמות וייחודיות להן להטמעת אמצעים המסייעים בהפחתת הטמפרטורות, כגון התקנת גגות ירוקים וגגות לבנים שאינם אוגרים חום, נטיעת עצים ושתילת שיחים וצמחייה בכלל לצד שימוש במדרכות חדירות. מחקרים מראים כי גגות חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה של חיפה לפי התחזיות, ההשפעות משינויי האקלים יבואו לידי ביטוי בגלי חום קיצוניים, שיהיו חמורים במיוחד במרחב העירוני עקב ריבוי האספלט ומגמת ההצטמצמות של השטחים הפתוחים והירוקים, המחוללים יחד אפקט של איי חום עירוניים
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==