8 רקע ערים רבות בישראל מתאפיינות באתגרים הנובעים מפערים ומקיטוב חברתי, פוליטי ואתני בין תושביהן, ואולם בשנים האחרונות נוסף בראש רשימת האתגרים העירוניים סיכון עוצמתי במיוחד הכרוך בשינויי האקלים: הסבירות הגוברת לאסונות טבע לצד הסיכון הגובר מפני עוצמתם של מפגעי האקלים – עלייה בעומסי החום, סופות עזות יותר, שיטפונות, בצורת וגלי חום קיצוניים. כל אלה עתידים להגביר את העומס על התשתיות: ייצרו עומסי חשמל גבוהים יותר ותנודות מתח גבוהות יותר, ישבשו את התחבורה, יפגעו באספקת המים ובאיכותם ויגרמו פגיעה קשה בזמינות האנרגיה בעת משבר סביבתי חמור. מפגעי האקלים יאיימו על רווחתם של תושבי הערים, על בטיחותם ועל הישרדותם, שכן האיום האקלימי מערער את הביטחון העירוני לכלל מערכותיו – החברתיות, הכלכליות, האקולוגיות והפיזיות. נוכח האיומים ואי-הוודאות הכרוכים בשינויי האקלים, גדלה המודעות בקרב חוקרים, אנשי מקצוע וקובעי המדיניות לחיוניותו של תכנון להגברת חוסנן של ערים. ערים רבות בעולם פועלות לשילוב התאמות בתוכניות הפיתוח ובמדיניות שלהן להשקעה בתשתיות, בשאיפה לבנות בסיס חוסן ייעודי להתמודדות עם האיומים הנובעים משינויי האקלים. עם זאת, במדינות מתפתחות ואחרות, ואף בישראל, רשויות מקומיות רבות עדיין לא החלו בתהליך. בעיתוי זה, חשוב לסקור תוכניות פעולה רלוונטיות שגובשו בערים בעולם כדי להיטיב ולתכנן דרכים יעילות לקידום חוסן עירוני אל מול האיום האקלימי. העובדה שהשפעת השינויים האקלימיים על מגוון קהילות וקבוצות אינה זהה – מושג המגלם שאיפה צדק אקלימיהעלתה על הפרק שיח בסוגיות של תקציר
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==