14 1 מבוא רשויות הערים ותושביהן מתמודדים עם מגוון סיכונים הנובעים בין השאר מפערים ומקיטוב חברתי, פוליטי ואתני. בשנים האחרונות נוסף על אלה גורם סיכון הקשור בשינויי האקלים – סיכון עוצמתי הנובע מהתגברות שכיחותם ועוצמתם של אסונות טבע ומערער באורח ניכר את הבטיחות .)IPCC, 2018; Jabareen, 2013; 2015 העירונית ( התגברות עומס החום, סופות עזות יותר, שיטפונות עוצמתיים, אירועי בצורת חמורים וגלי חום קשים, אלו הם שינויים אקלימיים שהשפעתם הולכת וגוברת על מנעד רחב של מערכות, ובעיקר על המערכות החברתיות, הכלכליות, האקולוגיות והפיזיות העירוניות. מגמות אלה ילכו ויגבירו את העומס על התשתיות – בראש ובראשונה על המערכות לייצור ולאספקה של חשמל ומים. יתר על כן, צופים שערים יחוו הגירה מסיבית מאזורים כפריים המושפעים מבצורת או ממצבי אקלים אחרים אל עבר העיר. שינויי האקלים ישפיעו אף על הביטחון העירוני ויאיימו על רווחתן של אוכלוסיות הערים, על בטיחותן ועל הישרדותן. לפיכך, גדלה המודעות בקרב חוקרים, אנשי מקצוע וקובעי המדיניות לצורך הדחוף בהגברת עמידותן של הערים לאיומים שהן עתידות להיתקל בהם. בצל הסיכונים העצומים העומדים בפני הערים, ולנוכח החששות הגוברים בנוגע לביטחון אוכלוסיותיהן, מחקר זה עוסק בשאלות קריטיות הנוגעות לחוסנן של הערים: עד כמה הערים עמידות בפני סיכונים הנובעים משינויי האקלים? האם הן ערוכות להתמודד עם ריבוי האתגרים הסביבתיים, החברתיים והביטחוניים שהאיומים הללו מציבים? אילו אמצעים אימצו ערים אלה כדי להגביר את חוסנן? אילו דרכים צריכות הערים לנקוט לצמצום פגיעותן ולשם הסתגלות לאיומים הצפויים בעתיד? שאלות אלה
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==