57 חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה של חיפה הסברה בנושא צריכה נבונה. מהלכים אלה יותאמו למציאות המשתנה" .)4 (שם, ו. תחבורה מקיימת בהקשר של צמצום הזיהום הנגרם מתחבורה, מבקשת התוכנית לעודד הליכה בעיר ושימוש בתחבורה רכה, כגון רכיבה באופניים או בקורקינטים. לשם כך, מקדמת התוכנית מיזם דרגנועים בחוצות העיר וכן מערך שבילי אופניים, לצד הרחבת השימוש בתחבורה ציבורית. התוכנית אף ממליצה שכלי הרכב המשמשים את הרשות המקומית יהיו מונעים בחשמל, וכן שיוקמו עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים ברחבי העיר. לסיכום, נראה כי בכל הנוגע להמלצות סביב היערכות לשינויי אקלים וקיימות, התוכנית אינה מבוססת על סקרים ועל הערכה עמוקה ושיטתית של מצב העיר, אלא נותרת ברובד ההצהרתי הכללי, צעד חשוב כשלעצמו, אך לפני מחברי התוכנית לא הונח מידע עדכני וקונקרטי מספק על אודות העיר. הסוגיות החברתיות, הפערים בין השכונות, המצוקות וקשיי ההתמודדות של האוכלוסייה אל מול משברים בלתי צפויים בהקשר האקלימי – כל אלה לא מצאו מענה מעמיק דיו. גם ההיבטים הכלכליים נעדרו כמעט כליל מהתוכנית. לדוגמה, העיר הציבה לעצמה יעד לייצר "באנרגיה מתחדשת את סך האנרגיה שהיא צורכת ), אך התוכנית אינה 37 בתשתיות ובמבנים שלה, תוך כעשור" (שם, מתייחסת לתהליך המעבר לאנרגיה מתחדשת ולקידום משרות ירוקות שיכולות להעסיק רבים. שיתוף הציבור 6.3 מחברי ועדת ההיגוי של התוכנית הם יהודים, וכך גם רובו המוחלט 91% כ־ של צוות העבודה – מצב שהותיר ייצוג זעום בלבד לאוכלוסיות אחרות בעיר. התוכנית מבוססת על שיתוף פעולה עם מגוון גורמים מתוך השלטון נציגים של ארגונים חיצוניים השתתפו, אך אף 20 המקומי ומחוצה לו. כלא ארגון אזרחי ערבי אחד בחיפה. התוכנית היא פרי שיתוף פעולה עם משרדים ממשלתיים, כגון משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==