60 חוסן עירוני וצדק חברתי: קבוצות חברתיות ואתניות בעיר מעורבת – המקרה של חיפה "קרבתם לאזור הנפגע, אפשרות לפעולות ראשוניות והיכרות טובה עם שכנים וצרכים מיוחדים בשטח. מעבר לכך, הקמת צוותים של "שומרי-אש" תתרום בשגרה להסברה טובה יותר בהיבטים של תרומה אפשרית למניעת שריפות בהתנהלות היומיומית של האזרחים" (שם, שם). התוכנית מאתרת אזורים "הבנויים בצפיפות בהם מעטים השטחים ג. קירור: הפתוחים (צ'ק פוסט, הדר, עיר תחתית ועוד)". להתמודדות עם הצפיפות באזורים אלה "יגובשו הנחיות תכנוניות התומכות בהקטנת התכסית הבנויה, שימוש בחומרים שאינם בולעים קרינה ועיבוי היער העירוני באופן )31 משמעותי." (שם, התוכנית אמנם מציגה הערכת פגיעוּת של ד. אוכלוסיות בסיכון: האוכלוסייה, בדגש על אוכלוסייה מבוגרת ועל הנזקקים לשירותי רווחה, אך היא אינה מציעה דרכים לטיפול בקבוצות הפגיעות יותר בעת חירום, כגון האוכלוסייה הערבית, האוכלוסייה החרדית ואוכלוסייה יהודית ענייה .)10 (שם, מעבר לאמצעים הפיזיים המתמקדים בתשתיות, מציעה ה. עוני אנרגטי: התוכנית אמצעים מוכווני קהילה ומתמקדת בין השאר בצמצום העוני האנרגטי: "בחיפה קיים ניסיון באיתור תושבים המתקשים בתשלום חשבונות החשמל ותמיכה בהם בפן ההסברתי ותמיכה כספית (קרן )41 קסם)." (שם, הגנת המרחב העירוני מציגה אמצעי אדפטציה נבחרים בהקשרים של 1 טבלה מפני אירועים ומשברים הנובעים משינויי אקלים, כפי שזיהינו בספרות – אמצעים שנועדו לסייע בהגברת חוסנה של העיר על ידי חיזוק התשתיות המתאימות ופיתוחן. הספרות העדכנית מציעה מגוון רחב של אמצעים להתמודדות עם אירועים אקלימיים, ואולם כפי שעולה מהטבלה, התוכנית של עיריית חיפה עוסקת על קצה המזלג בלבד בכמה מאמצעי האדפטציה הרלוונטיים להגנתיות בקנה מידה עירוני, ובאמצעים רבים אחרים היא אינה מטפלת כלל, לרבות בתחומים אקוטיים הכרוכים בסכנת חיים.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==