8 ד' ברויטמן, י' פרחה, אסף אלחנתי, נ' ח'יר מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם. המענה המקובל ללחץ הגובר על משאב הקרקע הוא ציפוף באמצעות התחדשות עירונית. ואולם, יש טענות רבות נגד פרויקטים להתחדשות עירונית כפי שהם מתבצעים, בהן יצירה של מרחבים עירוניים מנוכרים, עומס נוסף על תשתיות תחבורה מקומיות, וטענות על חוסר מוכנות לסיכונים עתידיים בגין שינויי אקלים. הפתרון לשלוש הבעיות הללו טמון (תרתי משמע) במרחב התת־קרקעי שמתחת לפרויקטים להתחדשות העירונית. פרויקטים גדולים להתחדשות עירונית הם הזדמנות חד פעמית לתכנון ולניצול יעיל ) יצירת מרחב עירוני פעיל ותוסס בקומת הקרקע 1 של משאב זה בשלושה היבטים: ( ) הכנה של תשתית לחיבור לתחבורה 2 על ידי הקצאת פונקציות גם מתחת לקרקע, ( ) יצירה של מקלט תרמי זמין מפני גלי חום עתידיים. אלא 3 תת־קרקעית עתידית, ( שכל אלו הם מוצרים ציבוריים, שהשוק הפרטי לא תמיד יכול לספקם. במחקר זה בדקנו אילו שירותים ציבוריים (מלבד תכנון מרתפי חנייה תת־קרקעיים) כדאי וצריך לספק באמצעות פיתוח תת־הקרקע בפרויקטים גדולים להתחדשות עירונית, וזאת באמצעות הכלים, התקינה והחוקים הקיימים. “ הפתרון לשלוש הבעיות הללו טמון (תרתי משמע) במרחב התת־קרקעי שמתחת לפרויקטים להתחדשות העירונית יש דוגמאות רבות בעולם לפיתוח תת־קרקעי הממלא פונקציות שונות. אלו מצביעים על פיתוח בתת־הקרקע כעל אמצעי משמעותי בפיתוח בר־קיימה של המרחב העירוני. ואולם, המחקרים גם מצביעים על קשיים שבהם נתקל פיתוח בתת־הקרקע, ובהם עלויות גבוהות יותר לעומת בנייה מעל פני הקרקע, אתגרים הנדסיים, ואף קשיים פסיכולוגיים הנובעים מהעברת פעילות אנושית אל מעמקי האדמה. העיקרון המנחה בעבודה שלנו הוא התבססות על המדיניות הקיימת בישראל בתחום התכנון העירוני, תוך שמירה על כדאיות כלכלית של הפרויקטים. המטרה תקציר
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==