16 ד' ברויטמן, י' פרחה, אסף אלחנתי, נ' ח'יר נמצאו רלוונטיים ספציפית למרחבים עירוניים. מבחינה 44 באופן כללי, מתוכם כ־ גיאוגרפית, רוב המחקרים ומקרי הבוחן מגיעים מסין, ומתייחסים למגוון האזורים המטרופוליטניים הקיימים שם. ערים אירופיות שמוזכרות במחקר הן בעיקר הלסינקי ולונדון, וביבשת אמריקה העיר המוזכרת ביותר היא מונטריאול שבקנדה. בנוסף, קיימים מקרי בוחן נוספים ממגוון מדינות, כמו שוויץ, קוריאה, איראן וסנגל. רוב המאמרים דנים בתכנון המרחב העירוני בתת־הקרקע בעקבות התגברות תהליכי העיור, הציפוף העירוני הנדרש (או שיידרש בעתיד הקרוב), ובהתאם לכך, התמעטות השטחים הלא מבונים בתוך הערים או בקרבתן. במספר מאמרים מציינים את הצורך בחידוד תהליכים סטטוטוריים, משפטיים ורגולטוריים בעקבות הצורך בתכנון תת־קרקעי. בהתאם לכך, עולה הצורך לייצר מערכת תלת־ממדית של פרצלציה, זכויות בנייה ויעודי קרקע, שתתאים גם לאתגרים החדשים שבנייה תת־קרקעית מציבה בפני המתכננים. היבטים נוספים שמופיעים במספר מקורות הם ההשפעות האפשריות (הן חיוביות הן שליליות) של הבנייה התת־קרקעית על מי תהום ועל מאגרי מים תת־קרקעיים, הפוטנציאל להפחתת צריכת האנרגיה והתמודדות עם משבר האקלים, אפשרות השימוש בתת־הקרקע כמקלט כשהטמפרטורה עולה (בייחוד במקומות שאי החום העירוני בולט בהם במיוחד) ובכלל, על מגוון היבטים של הקיימות העירונית. תרשים מראה ניתוח של הנושאים הנידונים ביותר במאמרים שנבחנו. 3 משמאל, נושאים המופיעים במאמרים שנסקרו; מימין, מספר המאמרים הדנים :3 תרשים בהיבט המדובר ניהול ותחזוקה של נכסים תת־קרקעיים הערכה, שיווי ופוטנציאל של שטחים תת־קרקעיים עירוניים הקשר בין ערים מקיימות לתכנון תת־הקרקע הבריאות הנפשית ואורך חיים בסביבה תת־קרקעית פוטנציאל אנרגיה גאותרמית בבנייה תת־קרקעית פרצלציה וסטאטוטוריקה תלת ממדית לבנייה בתת־הקרקע בנייה תת־קרקעית בערים ומשבר האקלים שינוי פרדיגמה לגבי המרחב העירוני התת־קרקעי השפעת הבנייה בתת־הקרקע על מי התהום הערכה כלכלית של עלויות הבנייה בתת־הקרקע התכנון התת־קרקעי בערי העתיד תכנון מגורים בתת־הקרקע 012345678910
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==