23 מתחת לפני השטח כדי להעריך את העלויות של אפשרויות שונות לפיתוח תת־הקרקע, נתבסס על לחוק המקרקעין 33 הכללים התקפים כרגע בישראל. בהיבט המשפטי, תיקון מס' מאפשר לחלק תא שטח למספר שכבות אופקיות וכך מאפשר זכויות תלת־ממדיות המאפשר תהליכי תכנון 1/40 בקרקע. בהיבט התכנוני, המסמך המכונן הוא תמ"א ופיתוח של מרחבים תת־קרקעיים. בנוסף לכך, אנחנו נצמדים למסמך "מדריך להקצאת שטחים לצורכי ציבור" ומחילים את ההמלצות שלו על תת־הקרקע, בניסיון לספק את הצרכים במרחב זה במקום מעל הקרקע. לבסוף, מבחינה כלכלית, המנגנון המקובל להבטחת כדאיות כלכלית של פרויקטים להתחדשות שנקבע על ידי מועצת השמאים, המבטיח שיעורי רווח נדרש 21.1 עירונית הוא תקן כדי שיהיה תמריץ ראוי למימוש התוכנית. אנחנו בוחנים אילו שימושים ניתן לבנות בתת־הקרקע תוך הכנסתם במסגרת אותו תחשיב כדאיות כלכלית ואבטחת רווחיות של יזם הפרויקט. בהמשך נפרט כל אחד מהמנגנונים הללו. עקרונות יסוד תכנוניים 2.1 זכויות תלת־ממד 2.1.1 זכויות תלת־ממד במקרקעין מתייחסות להסדרים משפטיים שמפרידים בין הזכויות השונות על חלקי מקרקעין על פני הקרקע, מתחתיה ומעליה, כך שניתן להעניק זכויות נפרדות ומוגדרות לכל אחת מהשכבות הנ"ל. , קבע כי הבעלות בשטח של קרקע הינה 1969 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 11 סעיף אינסופית וחולשת לא רק על השטח שנמצא על פני הקרקע, אלא גם על זה שנמצא לחוק המקרקעין קבע שאין תוקף לעסקה בחלק 13 מתחתיו ואף מעליו. סעיף מסוים במקרקעין. לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות שמאפשרות לקדם פרויקטים על פני שכבות קרקע שונות, צפיפות האוכלוסייה, התשתיות המתרחבות, שימוש בתת־הקרקע ומגמת לחוק המקרקעין, 33 בכנסת תיקון מס' 2018 עירוב השימושים, אושר בדצמבר , שמכוחו ניתן לחלק תא שטח למספר רבדים ושכבות וליצור 2018 התשע"ט – באמצעות חלוקה זו רישום קנייני תלת־ממדי, כך שכל רובד יזכה לרישום קנייני נפרד. הבעלות לאחר התיקון איננה עוד "מקשה אחת", כי אם רבדים של זכויות הניתנים להפרדה. כלומר, ניתן לפצל את הבעלות במרחב האנכי ולרשום במרשם המקרקעין בעלות נפרדת בחלק מסוים מהמרחב האנכי של החלקה, על שם בעלים שאינו בהכרח הבעלים של יתרת החלקה. התיקון הוסיף הגדרת "חלקה תלת־ממדית", אשר תחמה את גבולות העומק והגובה של החלקה והגבילה את א הוגדרה חלקה תלת־ממדית כ"יחידה 14 הבעלות בה לגבולות שנקבעו. בסעיף
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==