66 ד' ברויטמן, י' פרחה, אסף אלחנתי, נ' ח'יר תוך הצגת חלופות שהן ברובן הגדול בנות־ביצוע מנקודת מבטו של הקבלן־היזם בפרויקט ההתחדשות העירונית. ממחיש את 21.1 הניתוח הכלכלי של החלופות לפיתוח בתת־הקרקע לפי תקן הכדאיות הזו בבירור: לרוב, פיתוח מהסוג המוצע בתת־הקרקע לא יגרום לפרויקט להיות הפסדי, אך הוא יקטין את שיעור הרווח אל מתחת למה שנדרש כדי להבטיח שהפרויקט לא ייקלע לקשיים תזרימיים בעתיד. כדי להעלות את שיעור הרווח נדרשת התערבות ממשלתית, בין אם מהעירייה או ממשרדי הממשלה, ואנחנו בחנו שתי צורות אפשריות של התערבות כזו: (א) מתן זכויות בנייה נוספות, אך לדעתנו סבירות, ליזם. אלו משתלבות גם עם הצורך לספק דיור נוסף תוך חיסכון בשטחים פתוחים; (ב) מתן הקלות באגרות ובהיטלי פיתוח, גם הן בתחום סביר לפי השימושים המיועדים של תת־הקרקע. בהקשר זה לא הבאנו בחשבון את העלייה בהכנסות הרשות המקומית כתוצאה מגביית ארנונה מהעסקים שיוקמו בתת־הקרקע. לצורך ש"ח למ"ר, הארנונה 350 המחשה, בנשר, שבה האגרות בניתוח שלנו הן בסכום של ש"ח למ"ר, כך 120 השנתית לשימושים מסחריים היא ברוב המקרים גבוהה מ־ שתוך כשלוש שנים ההנחה באגרות ובהיטלים תחזיר את עצמה. » )Pixabay( שימוש בתת־הקרקע למתחם קניות
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==