2025 מאי היבטים סביבתיים בתוכניות התחדשות עירונית פיתוח ויישום מדד סביבתי ל ָהתחדשות עירונית (מִסְל ָָ"ע) ד"ר בני פירסט ד"ר אור קרסין עו"ד נמרוד גבע
1 היבטים סביבתיים בתוכניות התחדשות עירונית: פיתוח ויישום מדד סביבתי להתחדשות עירונית (מ ִִס ְְל ָָ"ע) היבטים סביבתיים בתוכניות התחדשות עירונית: פיתוח ויישום מדד סביבתי להתחדשות עירונית (מ ִִס ְְל ָָ"ע) ד"ר בני פירסט, ד"ר אור קרסין ועו"ד נמרוד גבע
2 בני פירסט, אור קרסין, נמרוד גבע בהוצאת המרכז למחקרי סביבה וקיימות, האוניברסיטה הפתוחה 5/25 מחקר מס' 2025 מאי ד"ר בני פירסט, ד"ר אור קרסין, עו"ד נמרוד גבעהכותבים: המרכז למחקרי סביבה וקיימות, האוניברסיטה הפתוחה חיה קול-אל אייכנראנדעריכה: ענת וקנין אפלבאוםעיצוב גרפי: נעמי רןעוזרת מחקר: לציטוט מחקר זה: היבטים סביבתיים בתוכניות התחדשות עירונית: .)2025 פירסט, ב', קרסין, א', וגבע, נ' ( , המרכז 5/25 . מחקר מס' פיתוח ויישום מדד סביבתי להתחדשות עירוניות (מִִסְְלָָ"ע) למחקרי סביבה וקיימות, האוניברסיטה הפתוחה. Frank Boston / Shutterstock.com צילום שער:
3 היבטים סביבתיים בתוכניות התחדשות עירונית: פיתוח ויישום מדד סביבתי להתחדשות עירונית (מ ִִס ְְל ָָ"ע) על-אודות המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה , במענה 2023 המרכז למחקרי סביבה וקיימות הוקם באוניברסיטה הפתוחה בשנת מתושבי מדינת ישראל מתגוררים 90% למשבר העירוניות המחריף – יותר מ־ 95% שיעור זה יגדל לכדי 2065 ביישובים בעלי אופי עירוני, והצפי הוא שעד שנת מהאוכלוסייה – ישראל הופכת למדינה שהיא עיר אחת גדולה. בבואנו לשרטט תמונה של החיים העירוניים בישראל בעתיד, אין צורך להרחיק ראות כדי לחזות את ההשפעות של גידול האוכלוסין בתחומים רבים. בנייה צפופה של מגדלים לגובה, אובדן שטחים פתוחים וירוקים, חום מהביל, הצפות בחורפים – כל אלה הולכים ומקצינים. גודש עצום שהולך ומחריף בכבישים וזיהום אוויר גובר הם רק מעט מהתרחישים האפשריים והסבירים העומדים לפתחה של ישראל. כדי להתמודד בהצלחה מול שלל הסיכונים הנובעים מתרחישים אלו, נדרשות ראייה חדשנית לצד תפיסת תכנון בת-קיימה, המגובה בתוכניות עבודה מבוססות נתונים ומחקר. המרכז למחקרי סביבה וקיימות מקדם יוזמות מדעיות ומחקריות שיסייעו בהובלת תהליכי תכנון בר-קיימה במישור המקומי והלאומי, מתוך מטרה להיענות לאתגרים העירוניים של המדינה. מחקרי המרכז מניחים תשתית חיונית לקבלת החלטות מבוססות נתונים – תשתית שתאפשר עתיד עירוני טוב ומקיים יותר. אנו מגבשים את הידע הנחוץ לפיתוח חוסן עירוני ולקידום היערכות לשינויי האקלים, להטמעת אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות מקיימות אחרות בערים, להתחדשות עירונית מתחשבת בסביבה ועוד. כל זאת, מתוך ראייה של קיימות וצדק סביבתי לכל קבוצות האוכלוסייה בישראל. העשייה המחקרית שלנו נועדה לספק מענה מקיף ורב־תחומי לאתגרים אלה ואחרים. במבט לעתיד הלא-רחוק, האתגרים הסביבתיים נעשים ממשיים ואף מחריפים, ובתוך כך קידום מדיניות עירונית בת-קיימה הופך לצו השעה. זו העת לפעול על פי האמרה הידועה: "חושבים עולמית – פועלים מקומית!". ד"ר אור קרסין, מייסדת וראשת המרכז למחקרי סביבה וקיימות
4 בני פירסט, אור קרסין, נמרוד גבע תקציר 6 . מבוא 1 8 תהליכי התחדשות עירונית 1.1 10 מטרות 1.1.1 10 סיווג התהליכים 1.1.2 11 השפעות ישירות ועקיפות 1.1.3 11 השפעות סביבתיות 1.1.4 13 . מטרת המחקר ותרומתו 2 14 . שיטת המחקר 3 16 הנתונים 3.1 16 מתודולוגיה 3.2 16 . הממצאים 4 26 . דיון ומסקנות 5 34 רמה נמוכה ובלתי מספקת של הטמעה סביבתית 5.1 34 בתוכניות שונוּּת גבוהה בין רשויות: היעדר סטנדרטיזציה 5.2 34 שונוּּת בין ההיבטים הסביבתיים: הזנחת תחומים חשובים 5.3 35 מגמות שינוי חיוביות 5.4 35 פריפריאליות גיאוגרפית וחברתית: אזורים רבים מחוץ 5.5 35 למפת ההתחדשות גודל הרשות והמעמד הסוציו-אקונומי של תושביה: 5.6 36 לא נמצאה השפעה מובהקת . המלצות למדיניות 6 38 . מקורות 7 40 התוכן
5 היבטים סביבתיים בתוכניות התחדשות עירונית: פיתוח ויישום מדד סביבתי להתחדשות עירונית (מ ִִס ְְל ָָ"ע) מיפוי העקרונות, הערכים והצרכים הסביבתיים בתכנון נספח א': 42 התחדשות עירונית למגורים התוכניות שנבדקו במחקר נספח ב': 44 . הכותבים 8 58 Abstract .9 iii טבלאות מגמות במספר היתרי הבנייה שניתנו במסגרת תוכניות :1 טבלה 9 )2023–2010 התחדשות עירונית ( מדד מ ִִס ְְל ָָ"ע: פירוט רכיבי המחוונים וסולמות המדידה :2 טבלה 18 הציון הממוצע במדד מ ִִס ְְל ָָ"ע: השוואה בין ארבע קטגוריות :3 טבלה 32 יישוביות, לפי גודל האוכלוסייה תרשימים לפיתוח עירוני – רכיבים ייעודיים להתחדשות MUDI מדד :1 תרשים 13 עירונית המחוונים של המדד הסביבתי להתחדשות עירונית (מ ִִס ְְל ָָ"ע), :2 תרשים 17 בחלוקה לשלוש קטגוריות המחוונים במדד מ ִִס ְְל ָָ"ע, לפי 14־ הציון הממוצע בכל אחד מ :3 תרשים 26 קטגוריה התפלגות ציוני מ ִִס ְְל ָָ"ע לתוכניות התחדשות עירונית :4 תרשים 27 מגמות במספר השנתי של התוכניות המאושרות להתחדשות :5 תרשים 28 )2023–1998 עירונית ( התפלגות מספר יחידות הדיור ואחוז השטחים שאושרו :6 תרשים 29 להתחדשות עירונית, לפי מחוזות תכנון מספר תוכניות ההתחדשות העירונית שאושרו, לפי רשויות :7 תרשים 30 )2023–1998( מקומיות דירוג הרשויות המקומיות לפי ציוני מדד מ ִִס ְְל ָָ"ע לתוכניות :8 תרשים 30 התחדשות עירונית שאושרו הממוצע הארצי של ציון מדד מסל"ע לתוכניות התחדשות :9 תרשים 31 )2023–1998 עירונית שאושרו לאורך השנים (
6 בני פירסט, אור קרסין, נמרוד גבע בשני העשורים האחרונים נעשתה ההתחדשות העירונית כלי מרכזי לקידום עירוניות מקיימת ולצמצום פערים במרחב העירוני בישראל. אלא שלצד ההכרה ההולכת וגוברת בחשיבותה, נותרת בעינה שאלה עקרונית מרכזית: האם בתהליכים אלה של התחדשות עירונית משתקפת גם מחויבות ממשית להטמעת ערכים סביבתיים בתכנון ובביצוע, או שמא מדובר בפרקטיקה מרחבית שמהותה בעיקרה כלכלית ופיזית? Urban Renewal Enviromental – ) המדד הסביבתי להתחדשות עירונית (מ ִִס ְְל ָָ"ע – שפותח במיוחד עבור מחקר זה, מאפשר לבחון שאלה זו בכלים Index (UREI) מדידים. ממצאי המחקר, שהתקבלו באמצעות מדד זה, מעלים ספקות של ממש ביחס למידת מימושם של עקרונות תכנון בר-קיימה בתוכניות סטטוטוריות בלבד 38 להתחדשות עירונית. הציון הממוצע של תוכניות אלה במדד מ ִִס ְְל ָָ"ע הוא ,40־ נקודות המדד. ביותר ממחצית התוכניות שנבחנו הציון היה נמוך מ 100 מ־ והתברר כי ערכים סביבתיים מרכזיים, כגון עצמאות אנרגטית ונגישות לתחבורה ציבורית, כמעט שאינם מיושמים בהן. עם זאת, לצד ממצאים מדאיגים אלו, המחקר מצביע על מגמות שיפור מתמשכות לאורך זמן, ובכלל זה עלייה עקבית, אם כי מתונה, בציון מ ִִס ְְלָָ"ע בעשור האחרון. המחקר אף חושף מצטיינות מקומיות יחידות – בעיקר רשויות קטנות – שמציעות מודלים תכנוניים מתקדמים יחסית. ממצאי המחקר מצביעים על פוטנציאל להתמקצעות ולהפנמה של עקרונות סביבתיים בתכנון, אם כי בגבולותיה הברורים של המסגרת הרגולטורית ובמגבלות המאתגרות של היכולת התכנונית המקומית. הפערים העמוקים בין רשויות, וכן היעדר מובהק של תוכניות התחדשות עירונית באזורים פריפריאליים ובקרב אוכלוסיות ייחודיות, כגון החברה החרדית והחברה הערבית, מעידים על חוסר אחידות מערכתית ועל צורך במדיניות ארצית ברורה ומכוונת. תקציר
7 היבטים סביבתיים בתוכניות התחדשות עירונית: פיתוח ויישום מדד סביבתי להתחדשות עירונית (מ ִִס ְְל ָָ"ע) ממצאי המחקר מעלים את הצורך הדחוף בהטמעת תבניות הערכה סביבתיות מחייבות בתהליך התכנון הסטטוטורי, בדגש על מדד מִִסְְלָָ"ע ככלי אינטגרטיבי להכוונת מדיניות ולהערכת תוכניות התחדשות עירונית בישראל. בעשור האחרון התחדדה ההכרה בתהליכי התחדשות עירונית ככלי ערכי מרכזי לקידום עירוניות מקיימת ולצמצום פערים במרחב העירוני. דוח זה בוחן האם ערכים אלה משתקפים גם בתהליכי התכנון של פרויקטים בשטח
8 בני פירסט, אור קרסין, נמרוד גבע בשני העשורים האחרונים נרשמת בישראל עלייה עקבית במספר תוכניות הפיתוח שעיקרן התחדשות עירונית. קצב הגידול המהיר של האוכלוסייה, הרצון לשמר שטחים פתוחים והשאיפה לייצר חיים עירוניים איכותיים ובני-קיימה – כל אלה תרמו לעובדה שחלק נכבד מעבודתם של מוסדות התכנון מושקע בתחום ההתחדשות העירונית. , מספר יחידות 2024 על פי נתוני הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לשנת הדיור (להלן: יח"ד) שאושרו בתוכניות סטטוטוריות מצוי במגמת עלייה מתמדת 2018 יח"ד ב־ 12,000־ , עבור דרך כ 2010 יח"ד בשנת 1,900־ : מכ 2010 מאז שנת . מימושן של תוכניות אלה, כפי שמשתקף 2023 יח"ד ב־ 40,000־ ועד יותר מ במספר היתרי הבנייה בפועל, מצביע אף הוא על נתון גבוה שנמצא במגמת עלייה היתרי בנייה לעומת 22,356 ופינוי-בינוי 38 ניתנו במסלולי תמ"א 2023 – בשנת .)1 (טבלה 25 – זינוק של פי 2010 בלבד בשנת 879 ) כמחצית היקף הבנייה לדיור בישראל הייתה 2024( יתר על כן, בשנה העוקבת ). חמשת היישובים שמספר היתרי הבנייה 2025 בנייה בהתחדשות עירונית (חורש, , הם קריית אונו, ירושלים, תל 2023 בהם הוא הגבוה ביותר, במצטבר עד סוף אביב–יפו, נתניה ובת ים. מטבע הדברים, תוכניות סטטוטוריות העוסקות בהתחדשות עירונית מתייחסות ) שאיפה לשימוש ולניצול מיטבי 1 לשלל היבטים מרחביים וסביבתיים, ובראשם: ( של הקרקע – במונחי היחס בין היקף השטח למספר יחידות הדיור המתוכננות ) תכנון מערך השטחים הפתוחים – יצירת תמהיל מיטבי בין ייעודי הקרקע 2 בו; ( ) מניעת מטרדים – זיהום אוויר, רעש, רעידות קרקע; 3 הבנויים ושאינם בנויים; ( ) הטמעת 6 ) טיפול בפסולת בנייה; ( 5 ) נגישות משופרת לתחבורה ציבורית; ( 4( ) מתן מענה 8 ) יצירת תשתית ועצמאות אנרגטית; ( 7 עקרונות של בנייה ירוקה; ( להיבטים חברתיים-קהילתיים. מבוא 1
9 היבטים סביבתיים בתוכניות התחדשות עירונית: פיתוח ויישום מדד סביבתי להתחדשות עירונית (מ ִִס ְְל ָָ"ע) מגמות במספר היתרי הבנייה שניתנו במסגרת תוכניות התחדשות עירונית :1 טבל ה )2023–2010( השנה פינוי–בינוי 38 תמ"א 2023 9,640 12,716 2022 11,867 16,774 2021 7,174 13,275 2020 2,002 10,923 2019 3,217 14,912 2018 2,856 11,818 2017 2,892 10,892 2016 2,162 10,509 2015 920 9,573 2014 1,075 6,045 2013 1,193 4,486 2012 803 2,610 2011 386 1,406 2010 252 627 2024 , הרשות הממשלתית להתחדשות עירוניתמקור: מכאן נובעת חשיבותן הקריטית של ההחלטות המתקבלות במערכת התכנון בכל הנוגע למימוש מיטבי של תוכניות להתחדשות עירונית בכל אחד שלבי – ניצול יעיל של הקרקע והיערכות חברתית של הדיירים תכנון )1 התהליך: ( – פינוי התושבים והריסת המבנים המיועדים להריסה; ביצוע )2 והקהילה; ( של המרחב העירוני אכלוס וניהול שוטף )4( ; – בניית המתחם החדשהקמה )3( המחודש.
10 בני פירסט, אור קרסין, נמרוד גבע תהליכי התחדשות עירונית 1.1 מטרות 1.1.1 גוברת ההכרה בחשיבותם של תהליכי התחדשות 20 של המאה ה־ 90 מאז שנות ה־ עירונית כאמצעי ליישום מדיניות של רשויות מקומיות ושל מדינות לקידום עירוניות בריאה ולמניעת הידרדרות פיזית וחברתית של המרחב הבנוי, בדגש על שימוש Nachmany & Hananel,( יעיל במשאב הקרקע לצד יצירת מנועי פיתוח כלכליים ). כמעט בכל המקרים מצהירים 2023; Huang et al., 2020; Wang et al., 2022 מקדמי תוכניות התחדשות עירונית על תכלית קיומן – הובלת קיימות עירונית הנשענת על הכלת מגוון של קבוצות אוכלוסייה לצד שיפור ברמת החיים בטווח .)Lorr, 2012( הקצר והארוך הפוטנציאל של תהליכי התחדשות עירונית למימוש ערכי הקיימות הוא גבוה, בפרט בתרומתם להעצמה חברתית של האוכלוסייה באותו אזור מגורים ולשגשוגה הכלכלי, אגב שימוש יעיל ונכון במשאבי הסביבה, ובראשם – הקרקע. עם זאת, המחקר והפרקטיקה מראים כי במצבים מסוימים תהליכי התחדשות עירונית במרכזי ערים גדולות עלולים לפגוע באוכלוסייה הוותיקה שמעמדה החברתי-כלכלי הוא על פי רוב נמוך. דחיקתה בעקבות אכלוס מתחם המגורים בתושבים חדשים ממעמד גבוה יותר פוגעת בזכויות הפרט של אותה אוכלוסייה מפונה, מעמיקה את הפערים החברתיים בין אזורים בעיר, ובעקיפין עלולה Mehdipanah et al.,( אף לגרום הידרדרות במצב בריאותם של המפונים אמנם משפר את התפקוד העירוני בשל 1 ). תהליך זה של ג'נטריפיקציה 2018 ), אך כאמור טומן 1991 ההתחדשות, ואף מייצר אפשרות לניידות חברתית (גונן, בחובו גם פוטנציאל להעמקת הפערים החברתיים וליצירת מתח בין קהילות. לפיכך, ומתוך שאיפה לצמצם את הפגיעה הפסיכולוגית והחברתית הכרוכה בתהליך הפינוי, יש חשיבות ליצירת לכידות קהילתית ולעיצוב זהות קולקטיבית , מלשון "מעמד עליון" – מונח המתאר ע ִִלוּּת המקבילה העברית של המונח ג'נטריפיקציה היא 1 תהליך של שינוי עירוני שבמרכזו השבחת שכונות חלשות מבחינה סוציו-אקונומית, ובעקבות זאת הגעת אוכלוסיות מבוססות יותר להתגורר בהן. הסוציולוגית הבריטית רות גלאס, שטבעה את , תיארה כיצד תהליך זה משנה את ההרכב החברתי 20 של המאה ה־ 60 המונח בראשית שנות ה־ של השכונה ואת אופייה התרבותי, שכן הוא כרוך לרוב בדחיקתם של התושבים הוותיקים .)Finio, 2021(
11 היבטים סביבתיים בתוכניות התחדשות עירונית: פיתוח ויישום מדד סביבתי להתחדשות עירונית (מ ִִס ְְל ָָ"ע) ). תהליכי ג'נטריפיקציה בישראל החלו Zhu & Ye, 2022( של התושבים המפונים , בפינוי תושבים מהעיר התחתית בחיפה, 20 של המאה ה־ 50 כבר בשנות ה־ ומשכונת 70 ולאחר מכן מהשכונות ממילא ומשכנות שאננים בירושלים בשנות ה־ .90 פלורנטין בתל אביב–יפו בשנות ה־ סיווג התהליכים 1.1.2 Zheng et( נהוג למיין את תהליכי ההתחדשות העירונית לארבעה סוגים עיקריים :)al., 2014 • ) – פינוי מלא של אזורי מגורים urban renewal) התחדשות עירונית שמצבם הפיזי ו/או החברתי רעוע. מדובר בפינוי בקנה מידה מרחבי גדול, שאינו מונה מבנה יחיד בלבד או כמה מהם, אלא שיכון או שכונה שלמה, לצורכי התחדשות עירונית הכוללת שימור ערכי טבע, סביבה ומורשת. • ) – תהליך הדומה להתחדשות urban regeneration( החייאה, בנייה מחדש עירונית שנעשה אף הוא בהיקף מרחבי גדול, אך במקרים אלו ההתמקדות היא בפתרון מצבי מצוקה נקודתיים של אוכלוסיות מוחלשות. דוגמה לכך היא .20 של המאה ה־ 80 וה־ 70 יוזמות "שיקום שכונות" שרווחו בישראל בשנות ה־ • ) – פעולה בקנה מידה קטן – מבנה urban redevelopment( פיתוח מחודש יחיד, מבנים אחדים או בלוק עירוני לכל היותר, בדגש על שיפור סטנדרט הבנייה, ובעיקר הוספת שטחים. לדוגמה, שדרוג מבנה ישן והוספת קומות בלי להרוס אותו מן היסוד. • ) – פעולה בקנה מידה קטן המתמקדת urban rehabilitation( שיקום בשיפוץ ניכר, חיצוני ופנימי, בלי להרוס את המבנה, בדגש על שימור ערכי מורשת, אם קיימים. לדוגמה, שימור מבנים היסטוריים והסבתם למבנים יוקרתיים למגורים, למלונאות או למסחר. מקרב ארבעת סוגי התהליכים שנמנו, התחדשות עירונית (הסעיף הראשון לעיל) היא מושא מחקר זה. השפעות ישירות ועקיפות 1.1.3 לכאורה, נראה כי תהליכי התחדשות עירונית של אזורי מגורים שואפים להגיע – מצב שלעתים אכן מושג בתום התהליך, אם נוהל win-win למצב אידיאלי של
12 בני פירסט, אור קרסין, נמרוד גבע ביעילות ובש ׂׂום שכל. אלא שבפועל תהליכים אלה של התחדשות עירונית מורכבים ביותר ואורכים שנים רבות, בעיקר משום שהם מחייבים התייחסות למגוון רחב של גורמים, ובכלל זה רשויות, יזמים ותושבים. מעבר לזה, התוכניות מחייבות התייחסות לקבוצות חברתיות בעלות צרכים, העדפות ואינטרסים שלעתים – )Zheng et al., 2014( מנוגדים זה לזה לגבי התצורה החדשה של מרחב המגורים מצב הטומן בחובו פוטנציאל לקונפליקטים ולעיכובים בכל אחד משלבי התהליך – התנעתו, תכנונו המפורט, ביצועו ואכלוסו הסופי. המחקר על השפעותיה של ההתחדשות העירונית באזורי מגורים מתמקד לרוב בהשלכות הכלכליות, החברתיות והפיזיות של התהליך. כך לדוגמה, מחקרם ) מציע מודל הערכה של Nachmany & Hananel, 2023( של נחמני וחננאל ) חברתי – האם 1 תהליך ההתחדשות העירונית המתמקד בשלושה ממדים: ( ההתחדשות העירונית תורמת לגיבוש קהילה, או שמא מייצרת עוינות פנימית? ) כלכלי – התועלת הכלכלית ליזמים, אל מול דיור שאינו בר-השגה עבור הציבור 2( ) פיזי – שיפור המגורים והסביבה או שמא יצירת 3( ;)unaffordable housing( גודש וצפיפות? ) מציע מודל מבוסס חברה וקהילה המספק 2020 ואח' ( Huang מחקרם של למקבלי החלטות שש חלופות ביצוע להתחדשות עירונית: החל בפיתוח מחדש, לרבות תכנון מפורט למרחב קיים, דרך החייאת המרחב ובינוי חלקי, וכלה )2022 ואח' ( Wang בשיקום ובשימור המבנים בסטנדרט מחמיר. מחקרם של מציע אף הוא מדד כמותי יישומי עבור מקבלי החלטות. מדד זה נסמך על נתונים ועל תפיסות הציבור ביחס למיזמי התחדשות עירונית, כפי שמשתקף ברשתות החברתיות. אלא שההתייחסות לסוגיות הסביבתיות בשני מודלים אלה היא כללית בלבד. מחקרים אמפיריים, הראתה אף היא כי לרוב עיקר 81 סקירה מעמיקה שבחנה ההתמקדות המחקרית סביב השפעותיהם של תהליכי התחדשות עירונית היא בסוגיות חברתיות, קהילתיות, כלכליות ופיזיות-תשתיתיות. למעט התייחסות ), העוסק urban design( מסוימת להיבט העיצוב הפרטני של המרחב העירוני לדוגמה בסוגי החומרים ובאסתטיקה של הבינוי, סקירה זו חושפת היעדר כמעט מוחלט של ביטוי מחקרי להיבטים סביבתיים מובהקים הכרוכים בתהליך התכנון .)Zheng et al., 2014( וההקמה של מרחב עירוני מתחדש
13 היבטים סביבתיים בתוכניות התחדשות עירונית: פיתוח ויישום מדד סביבתי להתחדשות עירונית (מ ִִס ְְל ָָ"ע) השפעות סביבתיות 1.1.4 מיפוי כללי של סוגיות סביבתיות הרלוונטיות לתהליך התחדשות עירונית מוצג ). מיפוי זה מתבסס על סקר 1 (ר' נספח 2017 ואח' מ־ Yildiz בעבודתם של בקרב אנשי מקצוע מתחום התכנון והאדריכלות. בעבודתם המקיפה של MUDI – Municipal and( ) הוצע מדד לפיתוח מוניציפלי 2024( ' ואח Wang )GIS( ). מדד מבוסס מיפוי גיאוגרפי ממוחשב Urban Development Index זה נועד לספק תמונה פיזית מקיפה של המצב הקיים, לצד כלל המאפיינים של מיזמי ההתחדשות העירונית ברשות המקומית, ובהם גם הרכיבים הסביבתיים ). רכיבי הסביבה והתחבורה שפותחו במיפוי 1 הרלוונטיים לאותם מיזמים (תרשים – הכלי מדד מִִסְְלָָ"ע ואח' נמנים עם המקורות שעליהם נסמך Wang זה של המרכזי שפותח במסגרת המחקר הנוכחי. לפיתוח עירוני – רכיבים ייעודיים להתחדשות עירונית *MUDI מדד :1 תרשים – מדד לפיתוח מוניציפלי ועירוני. Municipal and Urban Development Index * Wang et al., 2024 : מקור איכות חיים עירונית רמת חיים סוציו-אקונומית מדד ג'יני (שוויון הכנסה) איכות השירותים לציבור מאפייני העיר פתיחות חברתית צביון תרבותי וערכי מורשת פעילות מסחרית וסחר חיצוני יעילות תחבורתית רשת דרכים צפופה ויעילה הנגשת התחבורה (הציבורית) בעיר הנגשת התחבורה הציבורית בפריפריה שונות חברתית והכלה תרבותית הכלה אורבנית (מניעת ג'נטריפיקציה) הכלה אזורית (של זרים או תיירים) הכלה של גיוון כלכלי ביטחון אישי וחוסן חברתי פוטנציאל לביטחון כלכלי שייכות וזהות חברתית קהילתית עמידות סביבתית ואקולוגית אקולוגיה ירוקה הגנת הסביבה תדמית סביבתית שמירת ערכי טבע טיפול בפסולת מוצקה שימור משאבי טבע כלכלה סביבתית חיוניות וקצב חיים עירוני כלכלה תוססת גיוון חברתי ותרבותי חדשנות אורבנית פעילות תעשייתית יצרנית פעילות שווקים מגוונים לפיתוח מוניציפלי ועירוני MUDI רכיבי מדד מוניטין תנועתיים ותחבורתיים מוניטין חברתיים ודמוגרפיים טיפול באוכלוסייה הוותיקה רמת השירותים לציבור ביטחון תזונתי ושירותי בריאות איכות הסביבה והאקולוגיה פעילות תעשייתית ובטיחות תדמית ומיתוג העיר
14 בני פירסט, אור קרסין, נמרוד גבע מטרת המחקר היא למפות את העקרונות, הסוגיות, הערכים והצרכים הסביבתיים והתחבורתיים, כפי שמובאים בהוראות הסטטוטוריות המחייבות של כלל התוכניות )1 העוסקות בהתחדשות עירונית של מתחמים בישראל. מיפוי מקיף זה מאפשר: ( ) לזהות את 2 להעריך את איכות התכנון הסביבתי בתוכניות התחדשות עירונית; ( ) לנתח את מאפייני 3 המשקל שהוקצה לרכיבים סביבתיים ותחבורתיים בתוכניות; ( התוכניות לפי מבחר חתכים סטטיסטיים וביחס לרכיבים סביבתיים, למרחב הפיזי, לסוג הרשות המקומית, לצפיפות הבנייה ועוד. תרומתו העיקרית של המחקר היא בהצבת בסיס נתונים אמפירי ראשוני המספק תמונת מצב עדכנית ומאפשר זיהוי פערים בין ההנחיות הסטטוטוריות הרלוונטיות ואמות המידה התכנוניות המומלצות לבין התוכניות המאושרות בפועל. הממצאים בנוגע לפערים מאפשרים להעריך את ההשפעה הפוטנציאלית של התוכנית הנדונה על ההיבטים הסביבתיים, ובתוך כך לזהות רכיבים הזוכים לאימוץ בתוכניות ומנגד עקרונות שהוזנחו. על בסיס זה יגובשו המלצות ליישום יעיל יותר של הנחיות סביבתיות בתוכניות התחדשות עירונית. אימוץ ההמלצות עשוי להשביח את איכותן של תוכניות סטטוטוריות בהקשרים של עמידה במבחן הקיימות, ובתוך כך תקודם מדיניות סביבתית התומכת בתהליכי התחדשות עירונית בישראל. מטרת המחקר ותרומתו 2 התחדשות עירונית. מה המשקל שמוקצה לרכיבים הסביבתיים והתחבורתיים ולשיקולי Roman Yanushevsky / Shutterstock | ? המרחב הפיזי וצפיפות הבנייה »
15 היבטים סביבתיים בתוכניות התחדשות עירונית: פיתוח ויישום מדד סביבתי להתחדשות עירונית (מ ִִס ְְל ָָ"ע)
16 בני פירסט, אור קרסין, נמרוד גבע הנתונים 3.1 שיטת המחקר התבססה על מתודולוגיה משולבת – כמותנית ואיכותנית – שבחנה רשויות מקומיות 31 התוכניות שאושרו למתחמי התחדשות עירונית ב־ 150 את כל ). בסיס הנתונים מקורו באתר הרשות הממשלתית להתחדשות 2 (ר' נספח . אין מדובר במדגם, אלא 2023 עירונית, נכון לעדכון התוכניות שהוכרזו עד מאי בסקירה מלאה של כלל התוכניות הרלוונטיות למתחמי התחדשות עירונית. המצאי , אך הוא 2023 , וכן כיסוי חלקי של 2022 עד שנת 1998 שנבחן מונה תוכניות משנת התוכניות שנכללו 150 אינו כולל תוכניות התחדשות נקודתיות של מבנים יחידים. יחידות דיור קיימות (בשלושה 20,745 במחקר מתייחסות למתחמים המונים יחד 65,221 מהמתחמים אין כלל יחידות דיור אלא שטחי מסחר בלבד), זאת לעומת )3.14( 3 יחידות דיור שתוכננו בכלל התוכניות – נתון המשקף מקדם בנייה של פי ממספר יחידות הדיור הקיימות. מתודולוגיה 3.2 עבור כל התוכניות נבחנו מסמכיהן המאושרים – הוראות, תשריט ונספחים – UREI – Urban Renewal( באמצעות מ ִִס ְְל ָָ"ע, מדד סביבתי להתחדשות עירונית 14־ ) שפותח במיוחד עבור מחקר זה. המדד מורכב מ Environmental Index ) תכנון עירוני מקיים; 1 מחוונים (אינדיקטורים) המסווגים לשלוש קטגוריות: ( .)2 ) סביבה וערכי טבע (תרשים 3 ) תחבורה ותנועה רכה; ( 2( שיטת המחקר 3 המדד הסביבתי להתחדשות עירונית (מ ִִס ְְל ָָ"ע), שפותח עבור מחקר זה, חושף פער מובהק בין המדיניות הציבורית המוצהרת על חשיבותה של התחדשות עירונית לבין מימוש בפועל של עקרונות סביבתיים בסיסיים בתוכניות הסטטוטוריות
17 היבטים סביבתיים בתוכניות התחדשות עירונית: פיתוח ויישום מדד סביבתי להתחדשות עירונית (מ ִִס ְְל ָָ"ע) המחוונים של המדד הסביבתי להתחדשות עירונית (מִִסְְלָָ"ע), בחלוקה לשלוש :2 תרשים קטגוריות , כלולים 2 וביתר פירוט בטבלה 2 המחוונים, כפי שמוצגים בתרשים 14־ בכל אחד מ עקרונות מוגדרים ורכיבים מדידים המבוססים על הספרות המקצועית העדכנית בתחומי ההתחדשות העירונית. מחוונים אלה שימשו לצורכי בדיקה פרטנית של כל התוכניות המאושרות למתחמי התחדשות עירונית בישראל. לכל מחוון 150 אחת מ־ , וכדי להבטיח עקביות ומהימנות בקידוד, נעשה אימות צולב 3–0 קודד ציון בטווח של שלו בין שלושת החוקרים המקודדים וכן נערכה בדיקה נוספת בידי חוקר מקודד רביעי. ציוני התוכניות בכל אחד מהמחוונים שימשו בסיס ליצירת המדד הסביבתי ."999 להתחדשות עירונית. במצבים שמחוון מסוים היה לא רלוונטי הוא קודד כ־" המחוונים המרכיבים את המדד נקבעו על סמך שילוב בין מחקרים מדעיים 14 ) לבין מסמכים Yildiz et al., 2017; Wang et al., 2024( אמפיריים מהעולם מקצועיים וכלי רגולציה מישראל – כולם עדכניים לעשור האחרון (אייזנברג ; משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2018 ועיריית תל אביב–יפו, מינהל ההנדסה, ; משרד הבינוי והשיכון 2021 ; המועצה הישראלית לבנייה ירוקה וקרן ברכה, 2015 .)2019 ; משרד הבינוי והשיכון, 2021 והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה, המחוונים המרכיבים את המדד לצד סולם המדידה של 14 מפרטת את 2 טבלה כל אחד מהם והמקורות המבססים את קביעתם. מ ִִס ְְל ָָ"ע: מדד סביבתי להתחדשות עירונית )1( תכנון עירוני מקיים • שטחים פתוחים • עירוב שימושים • הצללה • בנייה ירוקה • חזות המרחב )3( סביבה וערכי טבע • טיפול בפסולת בניין ובאזבסט • תשתיות איסוף פסולת ומ ִִחזור • עצמאות אנרגטית וזכויות שמש • טיפול בנגר עילי • טבע עירוני )2( תחבורה ותנועה רכה • תקן חניה • תחבורה ציבורית • הליכתיות • שבילי אופניים
18 בני פירסט, אור קרסין, נמרוד גבע מדד מ ִִס ְְל ָָ"ע: פירוט רכיבי המחוונים וסולמות המדידה :2 טבלה קטגוריה א': תכנון עירוני מקיים OS קוד: · שטחים פתוחים :1 מחוון הגדרה אופרטיבית סולם המדידה סימוכין קיומו של מערך שטחים ציבוריים פתוחים (שצ"פ), כולל התייחסות לעקרונות אלה: 1. השטחים הפתוחים הם בהיקף כולל יחסיות: לפחות מהקרקע המשמשת עבור 20% של כ־ התוכנית. 2. רציפות השטחים הפתוחים רציפות (המשכיות): בתוך המתחם ומחוצה לו, הן ביחס לתנועה האנושית והן ביחס לערכים אקולוגיים של החי והצומח. 3. התייחסות לפתרונות ניקוז ו/או לטיפול תשתיות: במי נגר. 4. קיומם של שני סוגי שצ"פ לפחות, הן גיוון: מ"ר עבור 200–100 מבחינת ממדי השטח – כ־ מ"ר לפחות עבור 200 יח"ד; 100 תוכנית של עד יח"ד – והן מבחינת סוג 100 תוכנית של יותר מ־ השימוש, לדוגמה חצר בניין משותף או פארק ציבורי. 5. מיחידות הדיור יש 90% לכ־קרבה ונגישות: מ' לכל 250 גישה לשטחים הפתוחים במרחק של מיחידות הדיור יש גישה 75% היותר, ו/או לכ־ מ' לכל היותר. 600 לשטחים הפתוחים במרחק 6. מתקנים שנועדו לתרום לשיפור ריהוט רחוב: חוויית השהייה במרחב העירוני, ובכלל זה ספסלים, פינות ישיבה אישיות וקבוצתיות, ארונות ספרייה ומשחקים, פביליון עבודה, לוחות מודעות ציבוריים, מתקני ספורט וכושר, ברזיות, שירותים ציבוריים, פתרונות לצורכי כלבים, מתקנים להצבת אופניים, פתרונות להוצאת ריהוט בתי עסק למדרכות – כל אלו תורמים למרחב עירוני אטרקטיבי יותר. – אין התייחסות 0 כלל – התייחסות 1 מהעקרונות 2 ל־ – התייחסות 2 מהעקרונות 4–3 ל־ – התייחסות 3 מהעקרונות 6–5 ל־ משרד הבינוי והשיכון והמועצה הישראלית לבנייה , סעיף 2021 ירוקה, ; אייזנברג ועיריית 23 תל אביב–יפו, מינהל .2018 ההנדסה,
19 היבטים סביבתיים בתוכניות התחדשות עירונית: פיתוח ויישום מדד סביבתי להתחדשות עירונית (מ ִִס ְְל ָָ"ע) MU קוד: · עירוב שימושים :2 מחוון הגדרה אופרטיבית סולם המדידה סימוכין קיומו של מערך רחובות ראשיים בעלי דופן פעילה, שילוב בין מסחר למגורים וצמצום מרכזי קניות וקניונים שאינם במרכזים אורבניים. בפועל הכוונה ליישום מיטבי של ההגדרה בקיומם של עקרונות תכנון אלה: 1. המתייחס לכל ייעודי תמהיל מיטבי של הקרקע – משטח התוכנית; 60% הקרקע שלהלן: מגורים – כ־ ; שטחים 10% ; מוסדות ציבור – כ־ 10% מסחר – כ־ .20% פתוחים – כ־ 2. ריבוי חלקות צרות לאורך הרחוב, ריבוי כניסות – מ'. 100 כניסות ל־ 5 ולפחות 3. מ' לכל 100 מרחק ממוצע של מרחק בין צמתים – היותר לאורך הרחוב. 4. הסדרי תנועה לתעדוף תחבורה תעדוף תחבורתי – ציבורית והולכי רגל. 5. שימור מבנים ואתרי מורשת שימור ומורשת – ושילובם בשימושי הקרקע המתוכננים. 6. מיחידות הדיור 90% לכ־גישה לשטחים פתוחים – מ' 250 יש גישה לשטחים הפתוחים במרחק של מיחידות הדיור יש גישה 75% לכל היותר, ו/או לכ־ מ' לכל היותר. 600 לשטחים הפתוחים במרחק – אין התייחסות 0 כלל – התייחסות לשני 1 עקרונות 3 – התייחסות ל־ 2 עקרונות 4־ – התייחסות ל 3 עקרונות לפחות משרד הבינוי והשיכון, ,1.1 , לוח 2019 .5 צעד SH קוד: · הצללה :3 מחוון הגדרה אופרטיבית סולם המדידה סימוכין הימצאות תשתית הצללה טבעית של עצים בוגרים או מותקנת ביריעות קבועות או עונתיות. בפועל הכוונה לתפיסת תכנון, לחומרים פיזיים ולטכניקות להפחתת האור על פני הקרקע ועל חזיתות מבנים, לרווחת התושבים. – אין התייחסות כלל 0 – התייחסות 1 אקראית ומועטה בלבד – התייחסות 2 לפחות 3–2 ב־ מסעיפי התוכנית – התייחסות 3 באמצעות סעיף הצללה מפורט ו/או דרישה להכנת נספח הצללה מלא משרד הבינוי והשיכון, ,1.1 , לוח 2019 .5 צעד
20 בני פירסט, אור קרסין, נמרוד גבע GB קוד: ∙ בנייה ירוקה :4 מחוון הגדרה אופרטיבית סולם המדידה סימוכין , הקריטריונים (פרקים) 5281 עמידה בתקן הישראלי אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול וחדשנות. – אין דרישה לרכיבי 0 התקן ו/או לבנייה ירוקה – דרישה נקודתית 1 בלבד לבנייה ירוקה – דרישה כללית 2 בלבד לעמידה בתקן – דרישה מפורטת 3 ורחבה לעמידה ברכיבי התקן ולקיומם מכון התקנים ,2016 הישראלי, 5281 ת"י ישראלי לבנייה ירוקה, חלק – בנייה בת-קיימה 2 (בנייה ירוקה): דרישות לבנייני מגורים. VIS קוד: ∙ חזות המרחב :5 מחוון הגדרה אופרטיבית סולם המדידה סימוכין קיומן של הנחיות או הוראות המתייחסות לחזות האסתטית ולנראות הפיזית של המרחב העירוני, ובהן: 1. חיוב חיפוי קירות – באבן ירושלמית או בדרך אחרת. 2. הגבלת השימוש בחומרים מסוימים, דוגמת איסור חיפוי באבן נסורה. 3. שילוט אחיד לבתי מסחר, לשלטי רחוב ובתים, לשילוט היסטורי. 4. נוהלי טיפול שוטף של הניקיון הכללי, חזות המבנים והגינון. 5. תאורה מעוצבת. 6. חיוב התקנת מסתורים לכביסה, למזגנים ולדוודים. – אין התייחסות 0 כלל 2–1 – התייחסות ל־ 1 הוראות/הנחיות 4–3 – התייחסות ל־ 2 הוראות/הנחיות 6–5 – התייחסות ל־ 3 הוראות/הנחיות אייזנברג ועיריית תל אביב–יפו, מינהל .2018 ההנדסה, : תחבורה ותנועה רכה'קטגוריה ב PS קוד: ∙ תקן חניה :6 מחוון הגדרה אופרטיבית סולם המדידה סימוכין עמידה בתקן החניה הארצי, המגדיר את שטח החניה הנדרש במגרש ובסביבתו, בהתאם לשימושי הקרקע וביחס למרחק משירותי תחבורה ציבורית, מתוך מטרה למזער את שטחי החניה באזורים המשורתים היטב על ידי תחבורה ציבורית. בחישוב השטח שיוקצה לחניה משוקללים כמה רכיבים. מעבר לשימושי הקרקע, מובא בחשבון גם מספר יחידות הדיור למגורים בשטח הפרויקט. תקן החניה הארצי מתיר תוספת מקומות במחוזות הצפון והדרום, ואף 25% חניה בשיעור מאפשר גמישות ביחס לממד הטופוגרפי. – אין התייחסות 0 כלל לתקן – התייחסות כללית 1 ותיאורטית בלבד לתקן – התייחסות מועטה 2 לרכיבי התקן – התייחסות מרובה 3 ומפורטת לרכיבי התקן תקנות התכנון והבנייה (התקנת מקומות חניה), ; משרד הבינוי 2016 , סעיף 2019 והשיכון, –"תקן חניה 9.5 ארצי".
21 היבטים סביבתיים בתוכניות התחדשות עירונית: פיתוח ויישום מדד סביבתי להתחדשות עירונית (מ ִִס ְְל ָָ"ע) PT קוד: ∙ תחבורה ציבורית :7 מחוון הגדרה אופרטיבית סולם המדידה סימוכין קרבה ונגישות לתחנות התחבורה הציבורית לסוגיה – אוטובוס, רכבת קלה, רכבת בין-עירונית – מרחק מ' לכל היותר בין אזורי המגורים לתחנות 500 של כ־ שהיעד שלהן הוא מרכז עירוני. – אין התייחסות 0 כלל – התייחסות מועטה 1 ביותר – התייחסות 2 בינונית – התייחסות מרובה 3 מכון התקנים ,2016 הישראלי, 5281 תקן ישראלי לבנייה ירוקה, חלק (בנייני מגורים): 2 נגישות 7.1 סעיף לתחבורה ציבורית וחלופית, תת-סעיף : קרבה לתחבורה 1 ציבורית. WA קוד: ∙ הליכתיות :8 מחוון הגדרה אופרטיבית סולם המדידה סימוכין עמידה בתנאים שלהלן לתכנון מערך הרחובות: 1. רציפות המדרכה משני צדי הרחוב. 2. מ'. 1.5 – רוחב מדרכה מינימלי 3. הגבלת רוחב לדרכי הגישה לחנייה ביחס למקטע .)10% הרחוב (עד 4. הוספת מעברי חצייה. 5. הפניית כניסות הבניינים אל הרחוב. 6. הגבלת גובה הגדרות/קירות בין המגרש לרחוב. 7. הגבלת הפרש הגובה בין מפלס הרחוב למגרש. 8. אי-הצמדת דירות גן לחזית הבניין. 9. בטיחות: הגדרת אזורי מיתון תנועת כלי רכב. – אין כלל 0 התייחסות לתנאים 2–1 – התייחסות ל־ 1 תנאים 5–3 – התייחסות ל־ 2 תנאים – התייחסות ליותר 3 תנאים 5 מ־ משרד הבינוי והשיכון והמועצה הישראלית לבנייה ,2021 ירוקה, ;18–17 סעיפים המועצה הישראלית לבנייה ירוקה וקרן .2021 ברכה, BL קוד: ∙ שבילי אופניים :9 מחוון הגדרה אופרטיבית סולם המדידה סימוכין הקמת תשתית לשבילי אופניים על בסיס עקרונות אלה: 1. רשת שבילים רציפה ויעילה של שבילי אופניים (קישוריות). 2. 35%–20% שבילי אופניים בצירים ראשיים וב־ מהרחובות. 3. הקטנת חלקם של כלי הרכב הפרטיים על ידי צמצום נתיבי כביש או הסבתם לשבילי אופניים; הקצאת מספר מצומצם של מקומות חניה המרשתים את יחידות הדיור – צמצום ייחשב מקום חניה אחד ליחידת דיור. – אין כלל 0 התייחסות לעקרונות – התייחסות 1 לעיקרון אחד בלבד – התייחסות לשני 2 עקרונות לכל היותר – התייחסות 3 לשלושת העקרונות משרד הבינוי והשיכון, ,1.1 , לוח 2019 .3–2 צעדים
22 בני פירסט, אור קרסין, נמרוד גבע קטגוריה ג': סביבה וערכי טבע WM קוד: ∙ טיפול בפסולת בנייה ובאזבסט :10 מחוון הגדרה אופרטיבית סולם המדידה סימוכין קיומם של נהלים לגבי פעולות לצמצום כמויות פסולת הבנייה להטמנה וכן לגבי טיפול נאות על פי התקנות הרלוונטיות: 1. הפרדת פסולת הבנייה לסוגים שונים של חומרים לצורך מִחזורם. 2. הקטנת כמות הפסולת בעת עבודות הבנייה על ידי תכנון מקדים הכולל חישוב מדויק של כמות החומר הנדרשת לבנייה. 3. הפניית פסולת הבנייה למִחזור. 4. פינוי הפסולת לאתר המורשה מטעם המשרד להגנת הסביבה. – אין כלל התייחסות 0 לעקרונות אלה – התייחסות לעיקרון 1 אחד בלבד – התייחסות לשני 2 עקרונות 3 – התייחסות ל־ 3 עקרונות לפחות מינהל התכנון, ; המשרד 2024 להגנת הסביבה, ; מכון התקנים 2013 , ת"י 2016 הישראלי, ,5281 בנייה ירוקה פרק הפסולת. WR קוד: ∙ תשתיות איסוף פסולת ומ ִִחזור :11 מחוון הגדרה אופרטיבית סולם המדידה סימוכין קיומן של הוראות לגבי חובת הקמה של תשתית טיפול בפסולת ביתית או מסחרית, במהלך האכלוס והתפקוד השוטף של מבני המגורים ושאר ייעודי הקרקע בתוכנית. קיום ההוראות בפועל מחייב: 1. חדר פסולת בבניין, הכולל מקום לאצירת פסולת למִחזור ולהפרדתה לסוגים (זרמים) השונים. 2. יחידות 60 חדר פינוי פסולת קומתי: בבניין המונה דיור לפחות. 3. מתקן להצנחת פסולת, הכולל הפרדה לחומרים יחידות דיור לפחות. 60 שונים: בבניין המונה 4. מתקני הפרדת פסולת במרחב הציבורי לפי חומרים: נייר, קרטון, זכוכית, פלסטיק, מוצרי מ' מבתי 200 אלקטרוניקה – במרחק רצוי של כ־ המגורים. – אין כלל 0 התייחסות לעקרונות אלה – התייחסות 1 לעיקרון אחד בלבד – התייחסות לשני 2 עקרונות 3 – התייחסות ל־ 3 עקרונות לפחות תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה)(אצירת אשפה), תש"ף– ; מכון התקנים 2019 , ת"י 2016 הישראלי, ,5281 בנייה ירוקה פרק הפסולת.
23 היבטים סביבתיים בתוכניות התחדשות עירונית: פיתוח ויישום מדד סביבתי להתחדשות עירונית (מ ִִס ְְל ָָ"ע) ER קוד: ∙ עצמאות אנרגטית וזכויות שמש :12 מחוון הגדרה אופרטיבית סולם המדידה סימוכין קיומן של הוראות שנועדו לבסס את מתחם המגורים החדש על עצמאות אנרגטית מבוססת שמש, הכוללת שמירה על עקרון זכויות שמש לדיירים, הן במבנה עצמו והן בשטחים הפתוחים. בפועל, ההוראות מחייבות ליישם עקרונות אלה: 1. מ"ר) 250 לפחות מבנה אחד בפרויקט (בשטח של יהיה מאופס אנרגיה. 2. הבטחת חשיפה לשמש של חזיתות ושל גגות במבנים. שעות ביום. 4 לפחות משטח הגג למשך 50% סמוכים – 3. שימוש במקורות אנרגיה מתחדשת. 4. הפעלת מתקן מקומי מבוסס חום שיורי (קוגנרציה) לפחות 20% או הפקת קירור (טריגנרציה) להפקת מצריכת האנרגיה של כלל המבנים, שטחי המסחר והתעסוקה, שטחים ציבוריים ותשתיות ציבוריות בפרויקט. – אין כלל 0 התייחסות לעקרונות אלה – התייחסות 1 לעיקרון אחד בלבד – התייחסות לשני 2 עקרונות – התייחסות 3 לשלושה עקרונות לפחות משרד הבינוי והשיכון, והמועצה הישראלית לבנייה ,2021 ירוקה, ;39–38 סעיפים .42–41 RM קוד: ∙ עילי טיפול בנגר :13 מחוון הגדרה אופרטיבית סולם המדידה סימוכין קיומן של הוראות שנועדו למנוע הצפות במרחב העירוני ופגיעה בנפש וברכוש בעקבותיהן. בפועל, הוראות אלה מחייבות את יישומם של עקרונות אלה: 1. קביעת יעד כמותי (ביחידות מ"ק או באחוזים) לניהול נגר בהתאם לתוכנית אב אגנית או עירונית לניקוז ולניהול נגר, שאומצה ע"י מוסד תכנון (ועדה מקומית או ועדה מחוזית). 2. פני הקרקע בשטחים הפתוחים, כלומר בייעוד שצ"פ, בחצר מבני ציבור או בחלק הפתוח של כל ייעוד קרקע אחר, יתוכננו בשיפוע מחושב כך שיתאים לייצר ערוצי זרימה במטרה לייצר אזור היקוות והשהיה. 3. הרחובות ישמשו גם להולכת נגר – שימוש שמצריך חתך כביש משופע ביחס לציר המרכזי, ובתחומו גם יונחו הקולטנים. 4. קיום אמצעים המאפשרים שימור בתי גידול לעצים בוגרים בקרקע טבעית. 5. הנגר יופנה אל השטחים החדירים והמחלחלים, ואילו השטחים הנמוכים וקפלי הקרקע ישמשו וסת זמני לזרימות העיליות. 6. השטח המיועד לחלחול נגר יהיה נמוך מסביבתו ככל האפשר, ויחופה בחומר חדיר למים, כגון אדמה או חומר גרנולרי. – אין כלל 0 התייחסות לעקרונות אלה – התייחסות לשני 1 עקרונות 4–3 – התייחסות ל־ 2 עקרונות 5 – התייחסות ל־ 3 עקרונות לפחות מינהל התכנון, משרד החקלאות ו"אגמא, הוראות לניהול נגר", אתר מדיניות ניהול הנגר העירוני בישראל.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==