8 בני פירסט, אור קרסין, נמרוד גבע בשני העשורים האחרונים נרשמת בישראל עלייה עקבית במספר תוכניות הפיתוח שעיקרן התחדשות עירונית. קצב הגידול המהיר של האוכלוסייה, הרצון לשמר שטחים פתוחים והשאיפה לייצר חיים עירוניים איכותיים ובני-קיימה – כל אלה תרמו לעובדה שחלק נכבד מעבודתם של מוסדות התכנון מושקע בתחום ההתחדשות העירונית. , מספר יחידות 2024 על פי נתוני הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לשנת הדיור (להלן: יח"ד) שאושרו בתוכניות סטטוטוריות מצוי במגמת עלייה מתמדת 2018 יח"ד ב־ 12,000־ , עבור דרך כ 2010 יח"ד בשנת 1,900־ : מכ 2010 מאז שנת . מימושן של תוכניות אלה, כפי שמשתקף 2023 יח"ד ב־ 40,000־ ועד יותר מ במספר היתרי הבנייה בפועל, מצביע אף הוא על נתון גבוה שנמצא במגמת עלייה היתרי בנייה לעומת 22,356 ופינוי-בינוי 38 ניתנו במסלולי תמ"א 2023 – בשנת .)1 (טבלה 25 – זינוק של פי 2010 בלבד בשנת 879 ) כמחצית היקף הבנייה לדיור בישראל הייתה 2024( יתר על כן, בשנה העוקבת ). חמשת היישובים שמספר היתרי הבנייה 2025 בנייה בהתחדשות עירונית (חורש, , הם קריית אונו, ירושלים, תל 2023 בהם הוא הגבוה ביותר, במצטבר עד סוף אביב–יפו, נתניה ובת ים. מטבע הדברים, תוכניות סטטוטוריות העוסקות בהתחדשות עירונית מתייחסות ) שאיפה לשימוש ולניצול מיטבי 1 לשלל היבטים מרחביים וסביבתיים, ובראשם: ( של הקרקע – במונחי היחס בין היקף השטח למספר יחידות הדיור המתוכננות ) תכנון מערך השטחים הפתוחים – יצירת תמהיל מיטבי בין ייעודי הקרקע 2 בו; ( ) מניעת מטרדים – זיהום אוויר, רעש, רעידות קרקע; 3 הבנויים ושאינם בנויים; ( ) הטמעת 6 ) טיפול בפסולת בנייה; ( 5 ) נגישות משופרת לתחבורה ציבורית; ( 4( ) מתן מענה 8 ) יצירת תשתית ועצמאות אנרגטית; ( 7 עקרונות של בנייה ירוקה; ( להיבטים חברתיים-קהילתיים. מבוא 1
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==