34 בני פירסט, אור קרסין, נמרוד גבע המדד הסביבתי להתחדשות עירונית (מ ִִס ְְל ָָ"ע), שפותח לצורך מחקר זה, מאפשר בחינה שיטתית של הטמעת עקרונות תכנון סביבתי במכלול התוכניות המאושרות למתחמי התחדשות עירונית בישראל. ביחס לכלל תוכניות ההתחדשות העירונית , מצביע מדד זה על פער מובהק בין השיח 2023–1998 שאומצו בישראל בשנים הציבורי והמדיניות המוצהרת בדבר חשיבותה של התחדשות עירונית ככלי לקידום קיימות עירונית, לבין מימושם בפועל של עקרונות סביבתיים בסיסיים בתוכניות הסטטוטוריות. להלן עיקרי המסקנות העולות מתוך ממצאי המחקר: רמה נמוכה ובלתי מספקת של הטמעה סביבתית בתוכניות 5.1 הממצא המרכזי העולה מהמחקר הוא הציון הממוצע הנמוך שניתן לתוכניות . נתון זה משקף רמת מימוש נמוכה של מחווני תכנון 100 מ־ 38 במדד מ ִִס ְְלָָ"ע – סביבתי ואורבני – האינדיקטורים שהוגדרו במדד. רוב התוכניות מתמקדות בהיבטים תכנוניים-תשתיתיים בלבד, בלי ליתן מענה מספק לשיקולים סביבתיים 7% נקודות, ועבור 40־ מהתוכניות נמוך מ 58% רחבים. הציון שהתקבל ביחס לכ־ נקודות – עדות ברורה לתוכניות שאושרו בעודן 20 מהתוכניות התקבל ציון נמוך מ־ .80 נעדרות ממד סביבתי כמעט לחלוטין. רק תוכנית אחת זכתה לציון הגבוה מ־ בתוך כך חשוב להדגיש כי המחקר בחן את ההיבטים הסביבתיים כפי שנקבעו בשלב התכנון (הוראות התוכנית) בלבד, ולכן ייתכן כי ברכיבים מסוימים של המדד בוצעו שינויים בהמשך התהליך (שיפור או גריעה), כלומר בשלב יישום התוכנית בפועל, לאחר קבלת היתרי הבנייה. שונוּּת גבוהה בין רשויות: היעדר סטנדרטיזציה 5.2 ממצא בולט נוסף מצביע על פער בין הרשויות המקומיות מבחינת איכות התוכניות שאושרו בהן. בעוד שברשויות מקומיות מסוימות נרשמת התקדמות, כפי שמתבטא בהטמעה ניכרת של עקרונות סביבתיים – לדוגמה, גבעתיים, קריית ים דיון ומסקנות 5
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==