35 היבטים סביבתיים בתוכניות התחדשות עירונית: פיתוח ויישום מדד סביבתי להתחדשות עירונית (מ ִִס ְְל ָָ"ע) ויבנה – הרי שבאחרות, הציון הממוצע בתוכניות נמוך בעקביות. ממצא זה חושף היעדר מדיניות מחייבת או מומלצת בקנה מידה ארצי, לצד הסתמכות יתר על שיקול דעת מקומי, שלעתים אינו מגובה בידע מקצועי מספק. שונוּּת בין ההיבטים הסביבתיים: הזנחת תחומים חשובים 5.3 ניתוח פרטני של הציונים לפי מחוונים מגלה פערים ניכרים בין שלל תחומים. כך לדוגמה, קטגוריית תכנון עירוני מקיים, המונה בין השאר את המחוונים של שטחים פתוחים, הליכתיות וחזות המרחב, זכתה להתייחסות גבוהה למדי, לעומת ערכים סביבתיים מרכזיים בעלי השפעה סביבתית רחבה, ובראשם עצמאות אנרגטית ונגישות לתחבורה ציבורית שכמעט אינם קיימים בתוכניות שנבדקו. גם הציונים במחוונים חשובים נוספים, ובכלל זה שבילי אופניים, עירוב שימושים, בנייה ירוקה – 100 נקודות מ־ 30 ותשתיות מ ִִחזור, התבררו כנמוכים – לעתים עד כדי פחות מ־ אם כי, כזכור, ציון נמוך אינו מעיד בהכרח על היעדר מוחלט של התייחסות, אלא אולי על נטייה להימנעות ממורכבות תכנונית הכרוכה ביישום רכיבים סביבתיים מתקדמים יחסית. מגמות שינוי חיוביות 5.4 המחקר מצא מגמת שיפור מתמשכת ומובהקת לאורך ציר הזמן, בציונים ). בהתבסס על המדדים 9 הממוצעים של מדד מִִסְְלָָ"ע (ר' קו מגמה בתרשים ), כפי 2012–2002 השנים הראשונות ( 11 השנתיים, ועל סמך חישוב של ממוצע במדד מ ִִסְְלָָ"ע. זאת לעומת 34%־ , התקבל ציון ממוצע של כ 9 שמוצג בתרשים ), על סמך הממוצע 2023–2013 השנים האחרונות שנבדקו ( 11 ביחס ל־ 37% . מגמה זו עשויה להעיד על תחילתה של הפנמה 9 לשנים אלה המוצג בתרשים מוסדית מסוימת, אך ספק אם בכוחה להוביל שינוי מערכתי רחב היקף. פריפריאליות גיאוגרפית וחברתית: 5.5 אזורים רבים מחוץ למפת ההתחדשות המחקר מעלה כי אזורים רבים ורחבי היקף – בפרט יישובים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, לרבות יישובים של החברה הערבית או החרדית – נעדרים לחלוטין ממפת ההתחדשות העירונית בישראל. סוגיה זו מגבירה את הפוטנציאל להעמקת פערים מבניים ולהדרת קבוצות אוכלוסייה שלמות מהתועלות העצומות הגלומות בתהליכי ההתחדשות העירונית. מדובר בממצא המצביע על כשל במדיניות
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==