6 בני פירסט, אור קרסין, נמרוד גבע בשני העשורים האחרונים נעשתה ההתחדשות העירונית כלי מרכזי לקידום עירוניות מקיימת ולצמצום פערים במרחב העירוני בישראל. אלא שלצד ההכרה ההולכת וגוברת בחשיבותה, נותרת בעינה שאלה עקרונית מרכזית: האם בתהליכים אלה של התחדשות עירונית משתקפת גם מחויבות ממשית להטמעת ערכים סביבתיים בתכנון ובביצוע, או שמא מדובר בפרקטיקה מרחבית שמהותה בעיקרה כלכלית ופיזית? Urban Renewal Enviromental – ) המדד הסביבתי להתחדשות עירונית (מ ִִס ְְל ָָ"ע – שפותח במיוחד עבור מחקר זה, מאפשר לבחון שאלה זו בכלים Index (UREI) מדידים. ממצאי המחקר, שהתקבלו באמצעות מדד זה, מעלים ספקות של ממש ביחס למידת מימושם של עקרונות תכנון בר-קיימה בתוכניות סטטוטוריות בלבד 38 להתחדשות עירונית. הציון הממוצע של תוכניות אלה במדד מ ִִס ְְל ָָ"ע הוא ,40־ נקודות המדד. ביותר ממחצית התוכניות שנבחנו הציון היה נמוך מ 100 מ־ והתברר כי ערכים סביבתיים מרכזיים, כגון עצמאות אנרגטית ונגישות לתחבורה ציבורית, כמעט שאינם מיושמים בהן. עם זאת, לצד ממצאים מדאיגים אלו, המחקר מצביע על מגמות שיפור מתמשכות לאורך זמן, ובכלל זה עלייה עקבית, אם כי מתונה, בציון מ ִִס ְְלָָ"ע בעשור האחרון. המחקר אף חושף מצטיינות מקומיות יחידות – בעיקר רשויות קטנות – שמציעות מודלים תכנוניים מתקדמים יחסית. ממצאי המחקר מצביעים על פוטנציאל להתמקצעות ולהפנמה של עקרונות סביבתיים בתכנון, אם כי בגבולותיה הברורים של המסגרת הרגולטורית ובמגבלות המאתגרות של היכולת התכנונית המקומית. הפערים העמוקים בין רשויות, וכן היעדר מובהק של תוכניות התחדשות עירונית באזורים פריפריאליים ובקרב אוכלוסיות ייחודיות, כגון החברה החרדית והחברה הערבית, מעידים על חוסר אחידות מערכתית ועל צורך במדיניות ארצית ברורה ומכוונת. תקציר
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==