12 יעל רונן, נורית אלפסי, רחל קטושבסקי עירונית. חלק מהמבנים אכן דורש הריסה ובנייה מחדש, אך יש מקום לפיתוח פתרונות נוספים. היבטים חברתיים דחיקה: עקירת אוכלוסיות ממקום מגוריהן – דחיקת תושבים בשל הפינוי הפיזי שלהם, לרבות קשישים שמתקשים לגור תקופה של כמה שנים מחוץ לבתיהם ושוכרי דיור. נוסף על כך, השינוי ברוח המקום פוגע בתחושת השייכות. הדחיקה פוגעת בעיקר באוכלוסיות מוחלשות. ירידה בלכידות החברתית – התחדשות באמצעות הריסה גורמת שינוי מהותי בהרכב האוכלוסייה, באופן המאיים על קהילות קיימות ועלול אף להוביל להתפרקותן. המרקם הקהילתי שהתפתח בשכונות הוותיקות לאורך שנים, המבוסס על קשר אישי והיכרות עמוקה בין השכנים, נשחק ונעלם. הבדלי מעמדות בין דיירים חדשים לוותיקים יוצרים גם הם מתחים. לחץ כלכלי – החלפת מבנים ותיקים בחדשים כרוכה בעלייה ניכרת בדמי ועד הבית, הארנונה גבוהה יותר בשל הגדלת שטח הדירה, ועלויות החשמל גבוהות בגלל מעליות ומערכות משותפות. צמצום מלאי הדירות בהישג יד ובדיור הציבורי – התחדשות עירונית באמצעות הריסה גורמת צמצום דרמטי במלאי הדירות בהישג יד, ויוצרת הומוגניזציה בתמהיל הדיור. התוצאה הבלתי נמנעת היא עליית מחירים, לצד צמצום המגוון החברתי באזור המתחדש. המנגנון הכלכלי המנגנון הכלכלי העומד בבסיס ההתחדשות העירונית בישראל משקף מעבר מגישה של אחריות ציבורית לדיור, לגישה המוּנעת משיקולי שוק. המשמעות של ההישענות על השוק הפרטי היא שאין מדובר עוד ב"שוק חופשי" במובנו המסורתי, אלא במגרש של אינטרסים שבו שיקולי הרווח של היזמים מכתיבים את אופי ההתחדשות העירונית, את היקפה ואת מיקומה. היבטים סביבתיים התחדשות עירונית באמצעות הריסה היא מהלך שהקיימות הסביבתית שלו היא , שהיקפה השלכות סביבתיות של פסולת ההריסהנמוכה ביותר. הנזקים כוללים שטחים מיליון טונות בשנה, פגיעה במרקם האקולוגי של העיר ובעיקר ב 7 מוערך בכ־ .תהליך ייצור הבטון, ונזקים הנגרמים מירוקים ועצים בוגרים
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==