21 התחדשות בת־קיימה הפוטנציאל של התחדשות עירונית ללא הריסה פנימיות שקמות בתוכם: של תושבים, ועדי שכונות, סוחרים ובעלי חנויות, רשות מקומית שמטפלת בתשתיות ועוד. נקודת המוצא בשנים האחרונות היא שמעורבות ממשלתית ועירונית נדרשת באזורים שבהם לא מתרחש שינוי ספונטני. לאזורים אלו ), ונדרשת מעורבות ממסדית במרחב 1 אנו קוראים "אנטי־אדפטיביים" (ראו תיבה הציבורי או בהקשר למרחבים הפרטיים, כדי להתניע בהם תהליכי התחדשות .)Alfasi et al., 2020; Tsahor et al., 2023( שכונות אנטי־אדפטיביות :1 תיבה עיר היא ישות דינמית הנמצאת בתהליך מתמיד של שינוי והתאמה. שינויים במבנים ובתשתיות נדרשים כמענה לתהליכי הבליה וההתיישנות של הסביבה הבנויה וכתגובה לשינויים בטכנולוגיה, באופנה ובאורח החיים, במבנה Alfasi & Portugali, 2004, 2007;( המשפחה, בתעסוקה ובתנועה במרחב ). מצב מתמשך של חידוש והתאמה נובע Moroni 2015; Moroni et al., 2020 מיוזמה של שחקנים רבים ומגוונים: בעלי נכסים פרטיים, חברות ועסקים, יזמים מסוגים שונים והממסד העירוני והלאומי. מסיבה זו, ואף שהיא בנויה מבטון, .)Ikeda, 2017( ברזל וזכוכית, יש המדמים את העיר לישות חיה ואורגנית ), לא כל חלקי העיר חשופים במידה Cozzolino, 2020( לטענת קוצולינו שווה לתהליכי השינוי המתמידים. בעיקר, שכונות שנבנו כחלק מהתכנון המודרני נוטות להיות במצב מתמשך של סטגנציה, מצב שהוא מכנה "אנטי־אדפטיביות". לא מדובר במצב דיכוטומי, אלא בסקאלה רחבה שמתארת את המידה שבה הסביבה הבנויה פתוחה לשינויים מגוונים, שאינם חלק מהתחדשות כוללת ביוזמת הרשויות. (שכונות תהליך התכנוןמאפייני השכונה האנטי־אדפטיבית נוגעים ל המתוכננות במלואן בידי מתכנן יחיד או קבוצה קטנה ומתואמת של מתכננים, (מבנים גדולים וזהים, לעיצוב המרחבישמוקמות ומאוכלסות בהינף אחד) ו שטחים פתוחים רבים, מספר מועט של כניסות ויציאות, ייעוד יחיד – מגורים, והפרדה בין המגורים למבני המסחר והציבור). שכונות אנטי־אדפטיביות הן אטרקטיביות מאד בעת הקמתן, בגלל תחושת הפרבר המנותק שהן מעניקות, האוכלוסייה ההומוגנית וריבוי השטחים הפתוחים. אבל אלה גם גורמים לכך שהן מתקשות להשתנות ולהסתגל לנסיבות חדשות, או פשוט להתעדכן, מה שהופך אותן למועדות להידרדרות מהירה ומכלילה.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==