33 התחדשות בת־קיימה הפוטנציאל של התחדשות עירונית ללא הריסה אינן כוללות מטרות חברתיות המיועדות לשיפור ולשיקום שכונות מצוקה, ובהתאם ). עקב כך, בעיית 2023 לכך, מטרות אלו גם אינן ממומנות על ידי הממשלה (דגני, הדחיקה מחריפה ומקשה על מציאת פתרונות הולמים עבור אוכלוסיות מוחלשות. “ אם כן, תופעת הדחיקה היא אחת מנקודות התורפה הקריטיות ביותר בתהליכי התחדשות עירונית הנעשית באמצעות הריסה. בין שמדובר בדחיקה ישירה המתבטאת בפינוי פיזי, או בדחיקה עקיפה המתבטאת בשינוי אופי המקום ופגיעה בתחושת השייכות, התוצאה היא דומה – אוכלוסיות מוחלשות נדחקות אל מחוץ למרחב המגורים שלהן היעדר מדיניות ברורה להתמודדות עם השלכות חברתיות אלו, לצד העובדה שהתהליך מוביל להתייקרות משמעותית של הדיור באזור המתחדש, יוצרים מציאות שבה התחדשות עירונית באמצעות הריסה, המיועדת לכאורה לשפר את המרחב העירוני, עלולה דווקא להעמיק פערים חברתיים ולדחוק אוכלוסיות מוחלשות אל השוליים הגיאוגרפיים והחברתיים. במיוחד נפגעת אוכלוסיית שוכרי הדירות, שהיא חלק ניכר מתושבי המתחמים המיועדים להתחדשות, אשר נותרת ללא מענה בעקבות תהליכים אלו. – תהליכי התחדשות עירונית באמצעות הריסה ובנייה ירידה בלכידות החברתית מחדש טומנים בחובם השלכות חברתיות מרחיקות לכת, כאשר אחת הבולטות שבהן היא הפגיעה בלכידות החברתית של הקהילה המקומית. מחקר מקיף שערכה קבוצת ערים בישראל, מספק תובנות חשובות על 20 ב־ 2022–2020 גיאוקרטוגרפיה בשנים אודות השפעות אלו על המרקם החברתי והקהילתי (שם). ממצאי המחקר מצביעים על שינוי מהותי בהרכב האוכלוסייה במתחמים המתחדשים. ההנחה בספרות העולמית היא כי תוספת גדולה של דיירים חדשים מאיימת על הקהילות הקיימות, ובמקרים רבים אף עלולה להוביל להתפרקותן המוחלטת. תופעה זו מקבלת משנה תוקף כאשר בוחנים את הפער המעמדי העמוק בין הדיירים החדשים לוותיקים. אחד הממצאים העיקריים של המחקר מתאר את הקשר בין ותק המגורים לתחושת מהדיירים שהשתתפו במחקר הצביעו על מספר שנות 80% השייכות הקהילתית. כ־ המגורים הרב במתחם כגורם מרכזי לתחושת השייכות שלהם למקום.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==