37 התחדשות בת־קיימה הפוטנציאל של התחדשות עירונית ללא הריסה הוליסטית שכללה צמצום פערים חברתיים, העשרה חינוכית־תרבותית, הכשרה מקצועית והשכלה עבור כלל תושבי השכונה, תוכנית פינוי־בינוי מצטמצמת לכדי ). פער זה בתפיסות 2021 עסקה כלכלית עם בעלי הנכסים בלבד (קיינר־פרסוב, בא לידי ביטוי בהיקפי ההשקעה הציבורית: נזכיר כי בתוכנית שיקום שכונות, מיליון דולר מכספי ציבור באמצעות משרד 750 , הושקעו כ־ 1987–1977 בשנים ). לעומת זאת, 1989 הבינוי והשיכון, הסוכנות היהודית ומשרדים חברתיים (כרמון, בתוכנית ההתחדשות העירונית הנוכחית, המתבססת על יזמים פרטיים, הסתכמה מיליון דולר בלבד (דוח 120 בכ־ 2019–2014 ההשקעה הממשלתית בשנים ). המעבר לגישה הניאו־ליברלית, 2019 הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, המגלגלת את האחריות לחידוש העירוני לידי השוק הפרטי, מעלה קשיים מהותיים. המודל הנוכחי, המונע בראש ובראשונה משיקולי רווח, דוחק לשוליים את המטרות החברתיות ואת הצורך במתן מענה לאוכלוסיות מגוונות. עקב כך, ההשלכות הכלכליות של המיזמים על אוכלוסיות מוחלשות, כגון שוכרים, דיירי הדיור הציבורי ובעלי דירות ממעמד כלכלי נמוך – אינן זוכות למשקל ראוי בתכנון הפרויקטים (דגני, ). בעוד בעלי הדירות והיזמים עשויים לצאת נשכרים מהעסקה הכלכלית, 2023 קבוצות נרחבות באוכלוסייה, ובפרט שוכרי דירות, נדחקות החוצה ונאלצות למצוא ). באופן פרדוקסלי, דווקא ההישענות 2021 פתרונות דיור חלופיים (קיינר־פרסוב, על השוק הפרטי כמנוע להתחדשות עירונית יוצרת מצב שבו אין מדובר ב"שוק חופשי" במובנו המסורתי, אלא במגרש של אינטרסים שבו שיקולי הרווח של היזמים מכתיבים את אופי ההתחדשות העירונית, את היקפה ואת מיקומה. מצב זה מדגיש את הפער העמוק בין התפיסה החברתית־ריכוזית של העבר, שבה המדינה נטלה אחריות ישירה למימון פעולות החידוש והשיקום, לבין המודל הנוכחי המותיר את ההתחדשות העירונית בידי כוחות השוק, תוך כדי הסתפקות בתמריצים עקיפים ובמעורבות מינימלית, בהיבט התכנוני בלבד. היבטים סביבתיים 3.4.4 הקיימות הסביבתית של התחדשות עירונית ללא הריסה היא נמוכה ביותר. ההנחה שלפיה נגזר על סביבות עירוניות בנויות שהתיישנו להיות מועדות להריסה מנוגדת באופן חד לרעיונות סביבתיים המדגישים שמירה על משאבי טבע, חיסכון באנרגיה ). נזכיר בקצרה כמה מההשלכות Korhonen et al., 2018( וקידום כלכלה מעגלית הסביבתיות השליליות של התחדשות באמצעות הריסה. – פסולת בניין היא אחד מהאתגרים השלכות סביבתיות של פסולת ההריסה מיליון טונות בשנה, שהם כשני 7 הסביבתיים המרכזיים בישראל. היקפה מוערך בכ־
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==