48 יעל רונן, נורית אלפסי, רחל קטושבסקי ההתחדשות העירונית בישראל, כפי שהוצגה לעיל, מתמקדת בחידוש הדיור, בעוד הטיפול במרחב הציבורי, בתשתיות ובשירותים הציבוריים, בשאלות של נגישות ותדמית נמצא בשוליים של פרויקטי התחדשות. כלי ההתחדשות העירונית בישראל מנוסחים כך שההשקעה הציבורית בתחום היא מצומצמת מאוד. העיקרון המוביל הוא מימון ההתחדשות באמצעות תוספת יחידות דיור במבנה או במתחם המתחדש. נקודת המוצא היא ההבנה שהצפיפות של מרבית שכונות השיכון הוותיקות שנבנו היא נמוכה מאוד, וכי העלאת 20 של המאה ה־ 60 וה־ 50 על ידי המדינה בשנות ה־ הצפיפות תיטיב עימן. נוסף על כך, קיים בישראל צורך מתמיד בתוספת יחידות דיור וההתחדשות העירונית יכולה לספק מענה לחלק גדול מצורך זה. על רקע זה, המדיניות הממשלתית מכוונת את השוק לפתרונות המבוססים על הריסה של מבנים ושכונות שלמות, ואינה מתכננת כלים לשיפור או ציפוף בדרך אחרת. בהסתמך על החומרים שנאספו במהלך המחקר, גובשו חמישה חסמים מרכזיים המקשים על קידום פרויקטים של התחדשות עירונית ללא הריסה בישראל ומעכבים אותם. חסמים אלו – הכלכלי, הקוגניטיבי, ההנדסי, התכנוני והרגולטורי – מסבירים את ההיצמדות למדיניות של הריסה ובנייה חרף חסרונותיה הרבים, ומצביעים על הצורך בראייה מערכתית ורב־תחומית בפתרונם. בפרק זה נציג את החסמים שזוהו ונבחן את מאפייניהם והשלכותיהם. החסם הכלכלי 5.1 החסם הכלכלי העומד בפני הריסה ללא התחדשות הוא תוצר ישיר של הכלים הממשלתיים להתחדשות עירונית. מסלול פינוי־בינוי, אחד משני הכלים המרכזיים בישראל, מדגים היטב את הקושי הכלכלי. כפי שמוגדר בחוק, מדובר ב"עסקת פינוי־בינוי" – חוזה בין יזם לבין בעלי דירות, שבו בעלי הדירות מתחייבים למכור את זכויותיהם לצורך הריסת הבניין והקמת בניין חדש תחתיו (חוק פינוי בינוי (פיצויים), ). השימוש במונח "עסקה" אינו מקרי – הוא משקף את התפיסה 2006 תשס"ו־ שלפיה מדובר בפרויקט בעל מהות כלכלית. יתרה מזאת, העובדה שהמדינה ממצאים, ניתוח ופרשנות 5
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==