53 התחדשות בת־קיימה הפוטנציאל של התחדשות עירונית ללא הריסה מרחיב את סמכויות הוועדות המקומיות ומאפשר גמישות רבה יותר בהעצמת זכויות ,)2022 ), התשפ"ב־ 139 הבנייה ועירוב שימושים (חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' אך בבסיסו הוא משמר את העיקרון שלפיו חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה תלוי בכדאיות הכלכלית של הפרויקט. כך, במקום להתמודד עם הכשל המובנה של – היעדר מענה לאזורים בסיכון סיסמי גבוה אך ערכי קרקע נמוכים – 38 תמ"א מנציח את התלות בשוק הפרטי כמנגנון היחיד למימון חיזוק מבנים. 139 תיקון החסם הקוגניטיבי 5.2 החסם הקוגניטיבי מתבטא בתפיסות ובעמדות של ציבור הדיירים והרשויות. האתגר המרכזי הוא ההעדפה הברורה לדירות חדשות לגמרי, הנחשבות לסמל סטטוס ונותנות מענה לתפיסה שלפיה מבנה ישן אינו ראוי לחיזוק ושיפוץ. מצב זה מקשה על קידום פתרונות של שדרוג והרחבת מבנים קיימים. יתרה מכך, ישנה התעלמות מהערך התרבותי, הקהילתי והאורבני של שכונות ומבנים ותיקים. “ תפיסה רווחת בקרב הציבור ומוסדות התכנון בישראל גורסת כי המבנים הישנים הם באופן גורף נחותים ובלתי ראויים לשימור או לשדרוג תפיסה זו מעוגנת בהקשר היסטורי רחב יותר של בנייה המונית באירופה ובישראל בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. באירופה, כמו בישראל, הוקמו שיכונים המוניים בשנים שלאחר המלחמה, אשר נתנו פתרון דיור מיידי לצורכי השעה. עם זאת, במהלך השנים, רבים מדיירי השיכונים הללו עזבו אותם בשל שיפור מצבם הכלכלי, כאשר כיום, חמישית עד מחצית ממלאי הדיור בערים אירופיות רבות ). באירופה, הטיפול במלאי הדיור הוותיק 2014 , מורכב משיכונים אלה (כרמון מבוסס על התפיסה שלפיה יש להתמקד בשימור ובעדכון של המבנים, תוך כדי התייחסות למכלול ההיבטים הדמוגרפיים, החברתיים והכלכליים. הריסה ובנייה ). בישראל, לעומת זאת, 2014 , מחדש נתפסת כאופציה אחרונה בלבד (כרמון התפתחה תפיסה שונה בתכלית. המציאות הישראלית, שבה כמיליון דירות (כחצי )20 של המאה ה־ 80 , ועוד כחצי מיליון עד שנות ה־ 60 וה־ 50 מיליון שנבנו בשנות ה־ נתפסות כבנויות באיכות ירודה, הובילה להתפתחות דפוס חשיבה המעדיף הריסה על פני עדכון.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==