62 יעל רונן, נורית אלפסי, רחל קטושבסקי החסם הרגולטורי 5.5 המסגרת הרגולטורית בישראל היא חסם מרכזי בקידום תהליכי התחדשות עירונית ללא הריסה. חסם זה בא לידי ביטוי בשלושה היבטים מרכזיים: מדיניות ממשלתית המעדיפה הריסה ובנייה מחדש, מערכת תקנים נוקשה המגבילה את הגמישות התכנונית, וקשיים ברמת הרשויות המקומיות וועדות התכנון. “ בהיבט המדיניות הממשלתית, ניכרת העדפה ברורה למסלול של הריסה ובנייה מחדש על פני חלופות אחרות של התחדשות עירונית. העדפה זו מעוגנת בחקיקה, כפי שמשתקף ב"חלופת שקד" אשר קובעת במפורש כי "החוק קובע זכויות בנייה מוגדרות מרביות, מתוך מתן יתרון מובהק למסלול הריסה ובנייה מחדש (על חשבון מסלול החיזוק )2022 והעיבוי)" (חוק התכנון והבנייה, תשפ"ב־ , מגדיר 2016 יתרה מזאת, חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו־ כבר בפתיחתו כי מטרתו המרכזית היא "לקדם פעילות להתחדשות עירונית ולעודדה, להגדיל את היקף המימוש של מיזמים להתחדשות עירונית ולהאיץ את ". הצבת ההגדלה של לשם הגדלת היצע הדיור במרקם העירוני הבנויביצועם היצע הדיור כמטרת־על מובילה באופן טבעי להעדפת פרויקטים של הריסה ובנייה מחדש, המאפשרים תוספת ניכרת של יחידות דיור על פני פתרונות של שימור ועיבוי. ההיבט השני של החסם הרגולטורי מתבטא במערכת תקנים נוקשה המגבילה את היכולת ליישם פתרונות יצירתיים של התחדשות ללא הריסה. כפי שעולה מהראיונות, תקנים אלה, הכוללים הוראות מחייבות בנושאי "תקני חניה, רוחב כביש, עירוב שימושים... חניה תת־קרקעית בין הבניינים", מציבים מגבלות רציניות בפני ועדות התכנון והרשויות המקומיות. אדריכל שרואיין הדגיש את "הנכונות של הוועדות לקבל את זה" כמכשול מרכזי בקידום פתרונות חלופיים. ההיבט השלישי מתמקד בקשיים ברמת הרשויות המקומיות וועדות התכנון. בראיונות עם אנשי מקצוע בוועדות התכנון עלה כי "יותר קל לאשר פינוי־בינוי" בוועדות, וכי קיימת העדפה ברורה לפרויקטים של הריסה ובנייה מחדש על פני
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==