63 התחדשות בת־קיימה הפוטנציאל של התחדשות עירונית ללא הריסה פתרונות מורכבים יותר של שימור ועיבוי. מתכננת שרואיינה ציינה כי ניסיונות להציע פתרונות חלופיים באמצעות "מסמך מדיניות שהתחיל כתוכנית סטטוטורית" לא צלחו, אף שהיו עשויים לאפשר התחדשות עירונית בקנה מידה שונה. מצב זה נובע בין היתר מהמסגרת האדמיניסטרטיבית שהמדינה יוצרת, כפי שציין אחד המרואיינים בתחום התכנון: "המסגרת הכלכלית־אדמיניסטרטיבית שהמדינה יוצקת והעובדה שבאמצע עומד יזם גדול היא בעייתית", כאשר לדעתו, "הרשות המקומית צריכה לעמוד מול התושב". לטענתו, "המדינה צריכה להסדיר זאת, לשים את התכנון הטוב לפני הרווח הכלכלי". מרואיין נוסף הדגיש כי "כל עוד התחדשות עירונית בנויה על יזמות פרטית, אנחנו תמיד ניתקל בזה שהם מעדיפים להרוס ולבנות מחדש". הוא הוסיף כי היזמים "מעדיפים לפתור את כל הבעיות שיש, מתשתיות ועד לחניונים, בדרך הכי פשוטה". האתגר המרכזי הוא אפוא שינוי המדיניות הממשלתית במטרה לעודד מגוון רחב יותר של פתרונות התחדשות עירונית. נדרשת חשיבה מחודשת על תפקיד הרשויות המקומיות והרגולטור בתהליך, כך שיושם דגש על תכנון טוב ואיכותי, לפני שיקולי רווח כלכלי. חלופות אפשריות למדיניות ההתחדשות 5.6 חלק זה מציג חלופות אפשריות למדיניות ההתחדשות העירונית הנהוגה כיום בישראל, המתבססת ברובה על הריסה ובנייה מחדש. תחילה נסקור שלושה מקרי בוחן מהזירה הבין־לאומית – ברלין, וושינגטון וסיאול – המדגימים גישות שונות להתחדשות עירונית המבוססת על שימור המרקם הקיים. לאחר מכן, נתמקד בפתרונות שעלו במסגרת ערב העיון שנערך כחלק מהמחקר, ונבחן את האפשרות ליישם עקרונות דומים בהקשר הישראלי. התחדשות ללא הריסה: לקחים מהעולם 5.6.1 ברלין – מדיניות ההתחדשות העירונית בברלין מציגה מודל ייחודי המציב את השמירה על המרקם החברתי בראש סדר העדיפויות העירוני. כחלק ממדיניות זו, Social( אזורי שימור חברתי 81 העיר מפעילה מערכת רגולטורית מקיפה הכוללת ). אזורים אלו, המוגדרים באמצעות צווים מחוזיים, נועדו Preservation Areas להגן על מתחמים קיימים מפני הריסה גורפת ושינוי דמוגרפי מהיר. הבסיס החוקתי ), המעניק לרשויות BauGB של חוק הבנייה הגרמני ( 172 למדיניות זו מעוגן בסעיף המקומיות סמכות להגדיר אזורים הדורשים אישור מיוחד לפעולות של הריסה, שינוי
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==