66 יעל רונן, נורית אלפסי, רחל קטושבסקי פתרונות יישומיים לישראל: לקחים מערב העיון 5.6.2 בערב העיון הוצגו מגוון פתרונות יישומיים להתחדשות עירונית שאינה מבוססת על הריסה, ולהלן נפרוט כמה מהם. תחילה, האדריכל אלי דרמן ממשרד דרמן־ורבקל הציג תוכנית שתוכננה עבור העיר אילת ומדגימה כיצד ניתן להתמודד עם הצורך במכפילים כלכליים גבוהים באזורים שבהם ערך הקרקע נמוך. במקרה שתיאר, כדי 72 , נדרש להוסיף מספר יחידות דיור בלתי סביר, מ־ 1:8 לעמוד במכפיל כלכלי של במצב הסופי, מה שהוביל לפיתוח מערך פתרונות חלופי. 576 דירות קיימות ל־ “ הוצעו פתרונות אחדים והודגמה ישימותם. הפתרונות כללו שילוב של חיזוק ומיגון במימון ממשלתי, העצמת זכויות בתחום המגרש הקיים תוך כדי שמירה על המבנה, שימוש בקרקעות חילוץ המאפשרות ליזם לממן את שיפוץ המבנים הקיימים באמצעות בנייה בקרקע סמוכה ויצירת נקודות הזנק, כלומר תחימת אזור שבו קיימים מוקדים מסחריים או ציבוריים ובאופן זה יצירת תמיכה כלכלית. האפשרות של הריסה ובנייה מחדש נשמרה כפתרון אחרון, וגם אז, רק במקרים שבהם יש צורך ממשי של שיפור המרחב, למשל באמצעות חיזוק הקישוריות את גיבוש הפתרונות ליוותה חברה כלכלית שהוכיחה את ישימותם. גישתו של דרמן היא פריצת דרך חשיבתית: הדוגמה ממחישה כיצד ניתן להתמודד עם החסם הכלכלי – הקושי הטמון בכלכליות הנמוכה של פרויקטי התחדשות עירונית בפריפריה – מבלי להיכנע לחוסר ההיגיון של הריסה כוללת והקמת מגדלי מגורים. הצעת חלופות תכנוניות בעלות פוטנציאל לשיפור המרחב העירוני והעלאת , שמאפשרת לשפר את המרחב win-win האטרקטיביות שלו מייצגות גישה של הקיים, לגוונו, לעשותו אטרקטיבי ומעניין מבלי להרוס אותו כליל, וגם ליצור פרויקט שיש בו היגיון כלכלי. שמירה על רקמות קיימות הודות לשימוש בקרקעות חילוץ, למשל, היא תוצאה של חשיבה מערכתית, המחפשת מנופים עירוניים קיימים ומשתמשת בהם לצורך התחדשות.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==