2025 אוגוסט התערבות התנהגותית להפחתת שימוש בכלים חד־פעמיים בחברה החרדית רוני לוטן איל פאר
התערבות התנהגותית להפחתת שימוש בכלים חד־פעמיים בחברה החרדית ד"ר רוני לוטן ופרופ' איל פאר
בהוצאת המרכז למחקרי סביבה וקיימות, האוניברסיטה הפתוחה 7/25 מחקר מס' 2025 אוגוסט 1 ד"ר רוני לוטן ופרופ' איל פארכותבים: דפי בר אילן, ליליאן כהןעריכה: ענת וקנין אפלבאוםעיצוב גרפי: ד"ר אור קרסיןקוראת: עו"ד נמרוד גבערכז מחקרים: איריס פייןעוזרת מחקר: התערבות התנהגותית להפחתת שימוש בכלים .)2025 : לוטן, ר׳, ופאר, א׳ (לציטוט מחקר זה . המרכז למחקרי סביבה וקיימות, האוניברסיטה הפתוחה, מחקר חד־פעמיים בחברה החרדית .7/25 מס' ברצוננו להודות לעוזרת המחקר גב' איריס פיין, תושבת מודיעין עילית, אשר סייעה במאמצי הגיוס וניהול המחקר, ועמלה בקפדנות על התאמת המסרים לקהילה החרדית, תוך כדי התייעצות עם נשות מקצוע רלוונטיות ועם בעלות עניין. ברצוננו להודות לאבישי הימלפרב, מייסד עמותת "לשומרה", עמותה חרדית שמטרתה להגביר את המודעות והפעילות בנושאי סביבה וקיימות בציבור החרדי. העמותה תרמה רבות לדיוק המסרים באופן המתאים ביותר לקהל החרדי. נוסף על כך, אבישי העביר חלק ניכר בהרצאה שבה הוא דן בסיבות התורניות לצמצום השימוש בכלים חד־פעמיים. כמו כן, ברצוננו להודות לנשות הקהילה החרדית אשר הצטרפו לפגישת המיקוד וסייעו לנו רבות בהבנת הצרכים הייחודיים של הקהילה, לפיתוח תוכניות התערבות מותאמות למגזר. ולבסוף, תודה לרותם לוין ולאילנית פרנק חיים על הסיוע בכתיבת המסמך. Index74 / Shutterstock צילום שער: מעבדת המחקר ״לשם שינוי״, בית הספר למדיניות ציבורית וממשל ע"ש פדרמן, האוניברסיטה 1 העברית בירושלים.
על אודות המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה במענה 2023 המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה הוקם בשנת מתושבי מדינת ישראל 90% יותר מ־ 2024 למשבר העירוניות העכשווי. בשנת מהאוכלוסייה 95% מתגוררים ביישובים בעלי אופי עירוני, ושיעור זה צפוי להגיע ל־ . ישראל הופכת להיות מדינה שהיא עיר אחת גדולה. בבואנו 2065 עד שנת לשרטט תמונה של החיים העירוניים בישראל בעתיד, אין צורך להרחיק ראות כדי לחזות בהשפעות של גידול האוכלוסין והצפיפות בתחומים שונים. בנייה צפופה של מגדלים לגובה, אובדן שטחים פתוחים וירוקים, חום מהביל, הצפות בחורפים שהולכים ומקצינים, התמודדות עם גודש עצום בכבישים וזיהום אוויר גובר, הם רק מעט מהתרחישים האפשריים והסבירים העומדים לפתחה של ישראל. כדי לצמצם את הסיכונים שבתרחישים אלו נדרשת ראייה חדשנית, תפיסת תכנון בת־קיימה, המגובה בתוכניות עבודה מבוססות נתונים ומדע. המרכז למחקרי סביבה מקדם יוזמות מדעיות ומחקריות שיסייעו בהובלת תהליכי תכנון בר־קיימה במישור המקומי והמדינתי, על מנת לענות על האתגרים העירוניים של ישראל. אנו מניחים תשתית נדרשת לקבלת החלטות מבוססות נתונים, כזו שתאפשר עתיד עירוני טוב ומקיים יותר. מחקרי המרכז מגבשים את הידע הדרוש לפיתוח חוסן עירוני ולקידום היערכות לשינויי האקלים, הטמעת אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות מקיימות אחרות בערים, התחדשות עירונית מתחשבת בסביבה ועוד. כל זאת, מתוך ראייה של קיימות וצדק סביבתי לכל קבוצות האוכלוסייה בישראל. העשייה המחקרית שלנו נועדה לספק מענה מקיף ורב־תחומי לאתגרים אלה ואחרים. במבט לעתיד הלא רחוק, כשהסכנות הטמונות באתגרים הסביבתיים מתממשות ואף מחריפות, קידום מדיניות עירונית בת־קיימה הופך לצו השעה. זו העת לפעול על פי האמרה הידועה: "חושבים עולמית – פועלים מקומית!". ד"ר אור קרסין, מייסדת וראשת המרכז למחקרי סביבה וקיימות
התוכן תקציר 6 . מבוא 1 8 שימוש בישראל 1.1 8 שימוש באוכלוסייה החרדית 1.2 9 כלי מדיניות להפחתת השימוש בכלים חד"פ בישראל 1.3 10 התערבויות התנהגותיות 1.4 11 . שיטת המחקר 2 12 . תוצאות 3 16 תיאור המדגם 3.1 16 שימוש בכלים חד"פ בתחילת המחקר בימות חול 3.2 17 מידת ההיענות להתערבות 3.3 18 השפעת ההתערבות על היקף השימוש בכלים חד"פ בימות חול 3.4 18 שימוש בכלים חד"פ בתחילת המחקר בשבת 3.5 20 השפעת ההתערבות על היקף השימוש בכלים חד"פ בשבת 3.6 21 דיווח עצמי של עוצמת השינוי 3.7 23 מסר משמעותי ליצירת השינוי 3.8 25 . דיון 4 26 . נספחים 5 32 . מקורות 6 42 הכותבים 44 Abstract iii
תרשימים תדירות שימוש שבועית בימות חול בכלים חד"פ בתחילת :1 תרשים 17 המחקר, בכלל המדגם אחוז השינוי בשימוש בכלל הכלים בין קבוצות המחקר, :2 תרשים 19 בימות חול אחוז השינוי בשימוש בכלל הכלים בימות חול, לפי היענות :3 תרשים 20 ציון השימוש בכלים חד"פ בשבת ובחג בתחילת המחקר בכלל :4 תרשים 21 המדגם הפרש הציון בין קבוצות המחקר, בסכום הכלים החד"פ :5 תרשים 22 המשמשים בשבת, בין תחילת המחקר לבין שיחות המעקב הפרש הציון לשימוש בסכום כלים חד"פ בשבת בין תחילת :6 תרשים 23 המחקר לבין שיחות המעקב, לפי היענות תיאור המסר המשמעותי ביותר :7 תרשים 25 טבלאות המרה של צריכת כלים חד"פ לשימוש שבועי בימות חול :1 טבלה 14 ימים בשבוע) 5( המאפיינים הדמוגרפיים של המשתתפות במחקר :2 טבלה 16 בחירת מטרות על ידי קבוצת ההתערבות :3 טבלה 18 ציטוטים נבחרים של דיווח עצמי על עוצמת השינוי באופן :4 טבלה 24 קצר־טווח שיעור השינוי כפי שדווח על ידי משתתפות המחקר לאחר :5 טבלה 25 שבועיים–שלושה
6 רוני לוטן, איל פאר השימוש במוצרי פלסטיק חד־פעמיים (חד"פ) גורם נזק גדול לסביבה ולבריאות האדם. בישראל, השימוש בכלים חד"פ גבוה פי חמישה מהממוצע האירופי, ועל אף ניסיונות להפחית שימוש בהם באמצעות קמפיינים ממשלתיים, נרשמת מגמת מצריכת 75%−70% עלייה. מרבית הצריכה בישראל היא ביתית, ושיעורה עומד על הפלסטיק. בעוד רוב הציבור בישראל עושה שימוש בכלים חד"פ, סיבות השימוש ואופן השימוש בהם משתנים בין קבוצות שונות. עובדה זו מחייבת בניית תוכניות התערבות המותאמות תרבותית והתנהגותית. בקרב האוכלוסייה החרדית אשר משתמשת בכלים חד"פ בשיעור גבוה יותר מכלל האוכלוסייה, קיימים כמה גורמים ייחודיים אשר נמצאו קשורים לשימוש מוגבר בכלים אלו: הצורך בשמירת כשרות, שיעור נמוך של מדיחי כלים בבתים, משפחה גדולות יותר ומצב סוציו־אקונומי נמוך יותר. לצד גורמים אלו, נמצאו שיעורים נמוכים יותר של הזדהות עם מניעים סביבתיים, וכן רצון וצורך הנתמכים על ידי החברה, להקל על אורח החיים האינטנסיבי. ניסיון המדיניות הבולט ביותר להפחתת השימוש בכלים חד"פ היה העלאת מיסים, שהובילה לעלייה ניכרת במחירים ולירידה דרמטית בצריכה, בעיקר בקרב בממוצע. ואולם, 37% האוכלוסייה החרדית, שבה נרשמה הפחתה בשיעור של בוטל המס ונצפתה שוב עלייה ברכישת כלים חד״פ, אם כי מתונה 2023 בתחילת יותר לעומת התקופה שלפני הטלת המס. בקהילה החרדית, ספציפית, נרשמה התנגדות להטלת המס על כלים חד"פ, לצד ביטוי תחושת אפליה ורדיפה. עבור אוכלוסייה זו ישנו אפוא צורך למצוא פתרונות להפחתת השימוש בכלים חד"פ, באופן שיותאם להם תרבותית, חברתית והתנהגותית. לפיכך, מחקר זה בחן תוכנית התערבות המבוססת על תובנות התנהגותיות להפחתת השימוש בכלים חד"פ בסביבה הביתית בקרב משפחות חרדיות. נשים חרדיות ממודיעין עילית, אשר הוקצו לקבוצת ביקורת 55 לצורך המחקר גויסו ולקבוצת התערבות המבוססת על התערבויות התנהגותיות. המחקר כלל מפגש פיזי עם כל אחת מקבוצות המחקר: בקבוצת הביקורת חולק עלון מידע המפרט את תקציר
7 התערבות התנהגותית להפחתת שימוש בכלים חד־פעמיים בחברה החרדית ההשלכות הבריאותיות, הסביבתיות, הכלכליות, ואת השיקולים התורניים הנוגעים לשימוש בכלים חד"פ. בקבוצת ההתערבות, נוסף על עלון המידע, ניתנה הרצאה שבה נידונו תוכני העלון ביתר פירוט, והתקיים דיון בנושא אסטרטגיות להפחתת השימוש כלים חד"פ. כמו כן, משתתפות קבוצת ההתערבות השיבו על שאלון ייחודי שכלל כמה רכיבים התנהגותיים: בחירת מטרות באופן מותאם אישית, הגדרה מראש של הקשיים הצפויים והפתרונות להם, וחתימה על התחייבות מוקדמת לעמידה במטרות. ההשפעה של ההתערבות (לעומת הביקורת) נמדדה לאורך כשמונה שבועות, באמצעות שתי שיחות טלפוניות למדידת השינוי בשימוש בכלים שבועות). 9–7 שבועות) והארוך יותר ( 3–2 חד"פ בטווח הקצר ( 22%–15% תוצאות המחקר הראו כי בימות חול, בשתי הקבוצות חלה ירידה של בשימוש בסך כל הכלים החד"פ, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות בטווח הקצר או הארוך. ואולם, בהשוואה להיענות לרכיבי התוכנית ההתערבותית, נמצא כי אצל בשימוש בטווח 36%–33% נשים אשר פעלו לפי כל רכיבי התוכנית, חלה ירידה של הקצר והארוך. בבדיקת המסרים המשפיעים ביותר, יותר ממחצית מהנשים דיווחו כי המסר הבריאותי השפיע עליהן יותר מכול בהחלטה לערוך שינוי התנהגותי ולהפחית את השימוש בכלים חד"פ. לעומת זאת, לא נצפתה השפעה דומה על השימוש של חד״פ בשבת ובחג: אף שהייתה ירידה חדה יותר בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת בטווח הקצר, בטווח הארוך לא היה הבדל בין הקבוצות, גם לא בקרב נשים עם היענות גבוהה לרכיבי ההתערבות. ממצא זה עשוי לנבוע ממאפיינים תרבותיים והלכתיים, כגון האיסור להדיח כלים בשבת במקרים מסוימים, והוא מדגיש את חשיבות ההתאמה התרבותית של ההתערבויות, בייחוד באוכלוסיות בעלות מאפיינים ייחודיים, כמו הציבור החרדי. למחקר כמה מגבלות, בהן מדגם קטן ומיקוד בקהילה אחת (החברה החרדית במודיעין עילית), אשר מצמצמות את יכולת ההכללה של הממצאים. ייתכן שחלק מהתוצאות הלא מובהקות נובעות משונות גבוהה בין המשתתפות ומגודל המדגם הקטן. לכן אנו ממליצים על הרחבת המחקר למדגמים גדולים ומגוונים יותר, לשם תיקוף הממצאים ולפיתוח המלצות מדיניות מותאמות. בהיעדר הזדמנות פוליטית להשיב את המס ולאור ההתנגדות ותחושת הרדיפה שעלו בחברה החרדית, מחקר זה תומך בהפעלת כלים התנהגותיים שאינם כפייתיים או מבוססי סנקציות, אלא כאלו ששומרים על חופש הבחירה ומעודדים מוטיבציה פנימית לשינוי. גישה זו עשויה להוביל להפחתה עקבית וארוכת־טווח בשימוש בכלים חד"פ, הפחתה אשר תתרום תרומה ניכרת להגנה על הסביבה ולבריאות האדם בישראל.
8 רוני לוטן, איל פאר מוצרי פלסטיק חד־פעמיים (חד"פ) גורמים נזק סביבתי ניכר לאורך כל מחזור חייהם – משלב הייצור, דרך הצריכה ועד הפיכתם לפסולת. לפי ההערכות, פלסטיק הוא מרכיב מרכזי בזיהום הסביבתי, כולל סתימת אתרי הטמנה, זיהום האוקיינוסים .(Cornago et al., 2021; Wagner, 2017) והצטברות במערכות אקולוגיות טבעיות 90% מהפסולת במרחב הציבורי, ו־ 19% בישראל, כלים חד"פ מהווים כמעט .)2021 מהזיהום בחופים נגרם מפסולת פלסטיק (המשרד להגנת הסביבה, הנזק הנגרם ממוצרי חד"פ אינו מסתכם רק בהשפעה על הסביבה. בשנים האחרונות מצטברות עדויות הקושרות בין חשיפה לחומרי פלסטיק והשפעות בריאותיות שליליות. נמצא כי חלקיקי מיקרופלסטיק (חלקיקי פלסטיק זעירים, מ״מ, שמקורם בהתפוררות פסולת פלסטיק) עלולים לחדור לגוף 5 לרוב קטנים מ־ דרך מזון, שתייה או אוויר, ולהצטבר ברקמות. כמות המיקרופלסטיק הנצרכת בידי (. מדובר בכימיקלים DoH, 2021) גרם בשבוע 5 לכ־ 0.1 בני אדם עשויה לנוע בין (Endocrine-Disrupting Chemicals – EDCs) משבשי פעילות הורמונלית שנקשרו להפרעות פוריות, למחלות מטבוליות ואף להשפעות בין־דוריות ואפיגנטיות .(Belmaker et al., 2024) לפיכך הפחתה בשימוש בפלסטיק עשויה להיטיב הן עם הסביבה והן עם בריאות האדם, ועל כן ערכה רב. שימוש בישראל 1.1 בישראל, היקף השימוש בכלי פלסטיק חד"פ גבוה במיוחד, והוא ממשיך לעלות פריטים לאדם בשנה – 1,200־ נרשמה צריכה של כ 2020 בשנים האחרונות. בשנת ). הצריכה הביתית, 2021 פי חמישה מהממוצע האירופי (המשרד להגנת הסביבה, מכלל השימוש בארץ, כוללת בעיקר כוסות פלסטיק לשתייה 75%–70% ששיעורה קרה וכוסות קרטון או נייר לשתייה חמה. מדובר בדפוס צריכה השונה מהמקובל באירופה, שם עיקר הצריכה מיוחס למגזרים מוסדיים (המשרד להגנת הסביבה, ). השימוש הנרחב נובע בעיקר משיקולי נוחות ומחיר. צרכנים ישראלים 2021 מבוא 1
9 התערבות התנהגותית להפחתת שימוש בכלים חד־פעמיים בחברה החרדית מיליארד ש"ח בשנה, מה שמוביל ליותר 1.3־ רוכשים כלים חד"פ בסכום של כ טונות של פסולת פלסטיק בשנה. 68,000־ מ דפוס שימוש זה מאפיין את כל שכבות החברה, כאשר שיקולים של נוחות ותפקוד גוברים בעקביות על שיקולים סביבתיים או בריאותיים. רבע מהאוכלוסייה משתמשים בצלחות פלסטיק מדי יום, וכמחצית משתמשים כמה פעמים בשבוע .)2020 בכוסות פלסטיק למשקאות קרים וחמים (קנטאר, שימוש באוכלוסייה החרדית 1.2 החברה החרדית בישראל היא קבוצה ייחודית בהקשר של צריכת כלים חד"פ: בעוד מצריכת 27% מכלל האוכלוסייה בישראל, היא אחראית לכ־ 9% חברה זו מהווה כ־ הכלים החד"פ. כלומר צריכת כלים חד"פ במגזר זה גבוהה פי שלושה מחלקו היחסי באוכלוסייה (שם). בין הגורמים לצריכה הגבוהה ניתן למנות שמירה על כשרות, היעדר מדיחי כלים בבתים רבים, משפחות גדולות ואירוח מרובה. לצד אלה, קיימת רמה נמוכה של הזדהות עם מניעים סביבתיים, וכמה סקרים הדגימו כי עמדות הציבור החרדי בנוגע להשפעות סביבתיות של התנהגות הפרט הן חריגות לעומת ). באשר 2020 ; קנטאר, 2024 העמדות של יתר הציבור הישראלי (שרון ואחרים, לשימוש בכלים חד"פ, נמצא כי בקרב משפחות חרדיות יותר מעשר ארוחות בשבוע נאכלות בכלים אלו. עוד נמצא במחקר זה כי נוחות היא הגורם העיקרי לשימוש ). במחקר אחר, הסוקר Kaufmann et al., 2023( בחד"פ בקרב משפחות אלו Flint Ashery,( התנהגויות סביבתיות ובריאותיות של משפחות חרדיות מירושלים ) נמצא קשר בין רמת ההשכלה של ראש משק הבית לבין השימוש בכלים 2022 חד"פ. ככלל, ככל שרמת ההשכלה עולה – צריכת הכלים החד"פ פוחתת. בעלי השכלה דתית, הכוללת לרוב לימוד תורה במסגרת ישיבה או כולל עבור אברכים יחידות למשק 400 נשואים, נוטים לצרוך את מספר הכלים החד"פ הגבוה ביותר – כ־ בית בחודש. לעומת זאת, במשקי בית שבראשם עומד בעל השכלה חילונית או יחידות בחודש. נוסף על כך, נמצא כי לגודל משק 120 אקדמית דווח על שימוש בכ־ דיירים, נוטים 6–4 הבית יש השפעה על דפוסי הצריכה. משקי בית בינוניים, שבהם לצרוך את הכמות הנמוכה ביותר של כלים חד"פ. לעומתם, משקי בית גדולים, שבהם שבע נפשות ומעלה, צורכים את הכמות הגבוהה ביותר לנפש. המאפיינים של השימוש בכלים חד"פ באוכלוסייה החרדית מחייבים אפוא מציאת פתרונות המותאמים לאורח החיים הייחודי של חברה זו, ובכך עוסק מחקר זה.
10 רוני לוטן, איל פאר כלי מדיניות להפחתת השימוש בכלים חד"פ בישראל 1.3 ניסיונות להפחית את השימוש בכלים חד"פ בישראל כוללים קמפיינים חינוכיים להעלאת המודעות. למרות אלו, השימוש בכלים חד"פ עדיין נפוץ למדי. נוסף על כך, לא הוצע מחקר הערכה למדידת ההשפעה של קמפיינים בישראל, ועל כן היעילות של כלי זה אינה ידועה. ניסיון המדיניות הבולט ביותר היה העלאת המס על שהובילה להכפלת מחירם ולירידה ניכרת בצריכתם. בפרט, בתקופה 1 כלים חד"פ, , שיעור הגבוה יותר מהיקף 37% שבה הוטל המס, היקף הצריכה במגזר חרדי ירד ב־ , בוטל המס 2023 ). בתחילת 22% הירידה באוכלוסייה היהודית שאינה חרדית ( בעקבות לחץ ציבורי, ועקב כך חלה עלייה בהיקף הצריכה של כלים חד"פ, אולם .)2024 באופן מתון לעומת התקופה שלפני הטלת המס (אטר ואחרים, בקהילה החרדית באופן ספציפי, ניכרה התנגדות להטלת המס על כלים חד"פ. משתתפים מהאוכלוסייה החרדית עלה כי 1,000 מסקירה שנערכה בקרב .)Malovicki-Yaffe et al., 2025( ההתנגדות נבעה בעיקר מתחושת אפליה ורדיפה במחקר אחר נמצא שיעור הסכמה נמוך של האוכלוסייה החרדית עם הטלת המס ממנה חשבו שהסיבה להטלת 16% על הכלים החד״פ, והוא התבטא בכך שרק ש־ המס נובעת ממניעים סביבתיים, בעוד שאר האוכלוסייה חשבה שהסיבות למס הן ). נתונים אלו מבטאים את הצורך למצוא Kaufman et al., 2023( פוליטיות ואחרות פתרונות ייחודיים להפחתת השימוש בכלים חד"פ באוכלוסייה החרדית, פתרונות אשר יותאמו להם תרבותית, חברתית והתנהגותית. מחקרים עדכניים מציעים להתמקד בכלים "רכים" המבוססים על תובנות התנהגותיות, כגון שימוש בתובנות המבוססות על נורמות חברתיות (מה אחרים עושים), או מסגור המסרים בהתאם לערכים דתיים, כמו שמירה על ניקיון הארץ או בריאות המשפחה. אלו עשויות לשמש חלופה יעילה יותר לקהילות שבהן הטלת מס או אכיפה נוקשה עלולות להיתפס ככפייה חיצונית (שם). מטרת מחקר זה היא לבחון את ההשפעה של התערבויות התנהגותיות על הפחתת השימוש בכלים חד"פ בחברה החרדית בישראל. : "הפחתת השימוש בכלים חד־פעמיים מפלסטיק" 01.08.2021 מיום 261 החלטת ממשלה 1 .https://www.gov.il/he/pages/dec261_2021
11 התערבות התנהגותית להפחתת שימוש בכלים חד־פעמיים בחברה החרדית התערבויות התנהגותיות 1.4 במחקר זה נעשה שימוש בהתערבויות התנהגותיות בעלות כמה מאפיינים: 1 . מתן אוטונומיה למשתתפים לקבוע את מטרותיהם בעצמם. גישה זו מגבירה את המוטיבציה באמצעות התאמת תהליך שינוי ההתנהגות לתחושת סוכנות אישית ולתחושת שליטה עצמית. כאשר המשתתפים בוחרים את מטרותיהם בעצמם, נוצרת אצלם מחויבות גדולה יותר לתהליך השינוי ותחושת בעלות עליו. תחושת שליטה זו תומכת בהתמדה לאורך זמן, בכך שהיא מעגנת את ההתנהגות הרצויה בתוך מערכת הערכים האישית של האדם ושאיפותיו .)Gollwitzer, 1999; Kuhl & Beckmann, 1985( 2 . זיהוי מוקדם של חסמים פוטנציאליים לשינוי התנהגות והכנת פתרונות להתמודדות עימם. שיטה זו נשענת על תיאוריות של שליטה עצמית, ומבחינה בין זיהוי קונפליקט לבין פתרונו – שני מרכיבים חיוניים להצלחה בהשגת מטרות ). אמנם זיהוי מכשולים עלול להיתפס כמרתיע, Fishbach & Converse, 2010( במיוחד אם הוא מדגיש את כוח המשיכה של הפיתוי או פוגע בתחושת היעילות ), אך זיהוי פרואקטיבי של החסמים Coelho et al., 2009( העצמית הנתפסת יכול דווקא לחזק את המחויבות למטרה. ציפייה לקשיים מאפשרת לפרטים להקצות משאבים להתמודדות עימם, לדוגמה באמצעות תכנון פעולה מפורט .)Fishbach & Trope, 0002 או גיוס תמיכה חברתית ( 3 . התחייבות מראש באמצעות הצהרה לנקיטת פעולה מסוימת. אסטרטגיה זו מנצלת את הכוח המניע של התחייבות מוקדמת, אשר משמשת אמצעי לפתרון קונפליקט בכך שהיא מסייעת לפרטים להחזיק במטרותיהם אל מול הפיתוי ). התחייבות, בייחוד כאשר היא מנוסחת באופן ברור, Rogers et al., 2014( עשויה לשמש כחוזה פסיכולוגי המחזק אחריות ועקביות. לנוכח ההיקף הגבוה של השימוש בכלים חד"פ בישראל והשלכותיו הסביבתיות והבריאותיות, ולאור המאפיינים הייחודיים של החברה החרדית בהקשר זה, מטרת מחקר זה היא לבחון את ההשפעה של התערבויות התנהגותיות על שימוש בפועל בכלים חד"פ, במטרה לתרום להבנה כיצד ניתן לקדם שינוי התנהגותי אפקטיבי ומתמשך בקהילות ייחודיות.
12 רוני לוטן, איל פאר ומעלה, אימהות 25 נשים חרדיות ממודיעין, בנות 55 המחקר נערך בקרב מדגם של לשני ילדים לפחות, דוברות עברית, אשר משתמשות בכלים חד"פ בביתן. ההזמנה להשתתף במחקר פורסמה על ידי עוזרת המחקר גב' איריס פיין, אשר משתייכת לקהילה שבה נערך המחקר. הגיוס למחקר כלל פנייה טלפונית ישירה למכרות אשר הפיצו את המסר בקרב מכרות נוספות. נוסף על כך, פורסמה ההזמנה למחקר ברשימות הדוא"ל של נשות מודיעין עילית ובקבוצות נוספות לפי בעלות עניין (אמניות, נשות חינוך, עובדות עירייה). נשים אשר הביעו התעניינות במחקר עברו שאלון סינון טלפוני, ואלו שעמדו בקריטריוני ההכללה הוקצו באופן מקרי לשתי קבוצות אשר הוזמנו בתאריכים שונים , במודיעין 2024 למפגש פיזי עם צוות המחקר. המפגשים נערכו בסוף נובמבר – לקבוצת ההתערבות. 26 נשים הוקצו לקבוצת הביקורת ו־ 29 עילית. בתחילת המפגש חתמו הנשים על טופס הסכמה וענו על שאלון אשר כלל שאלות דמוגרפיות ושאלות הנוגעות לשימוש בכלים חד"פ בימות חול ובשבת (נספח ב). לאחר מכן, בפתיח זהה לשתי הקבוצות הגדירה עוזרת המחקר את מטרת המחקר. הוסבר כי היקף השימוש בכלים חד"פ בחברה הישראלית גבוה במיוחד, וכי מחקר זה הוא חלק משורת מחקרים שפועלים לצמצום השימוש בכלים חד"פ בארץ. בקבוצת הביקורת חולקו עלוני מידע המפרטים את ההשלכות הבריאותיות, הסביבתיות, הכלכליות והתורניות הכרוכות בשימוש בכלים חד"פ (נספח ג). דקות, שבה ד"ר רוני לוטן, החוקרת 30 בקבוצת ההתערבות נוספה הרצאה של כ־ הראשית במחקר זה, הרצתה על ההשלכות של השימוש בכלים חד"פ, לפי התוכן בעלון המידע. נוסף על כך, אבישי הימלפרב, מייסד עמותת "לשומרה", העביר את המסר התורני. בחלק האחרון של המפגש התקיים דיון פתוח, שבו העלו הנשים רעיונות כיצד ניתן לצמצם את השימוש בכלים חד"פ ונידונו פרקטיקות התנהגותיות לשינוי סביבת ההחלטה (הרחקת כלים חד"פ, שימוש בעזרים ויזואליים דוגמת מדבקות על הכלים החד"פ, ומתן משוב חיובי לבני המשפחה על עזרה בשטיפת כלים ושימוש בכלים רב־פעמיים). שיטת המחקר 2
13 התערבות התנהגותית להפחתת שימוש בכלים חד־פעמיים בחברה החרדית לאחר ההרצאה התבקשו המשתתפות בקבוצת ההתערבות לבחור מטרה אחת מתוך אפשרויות שונות לצמצום השימוש בכלים חד"פ, לדוגמה לצמצם את השימוש בהם עבור מזון חם, לצמצם את השימוש בארוחות מסוימות, לצמצם את השימוש (. כמו כן, התבקשו הנשים לכתוב Kaufmann et al., 2023) בכלים מסוימים, ועוד .(Fishbach & Converse, 2010) אילו קשיים הן צופות בדרך ומהם הפתרונות להם לבסוף, התבקשו הנשים לחתום בראשי תיבות ותאריך על התחייבות מוקדמת שבה הן התבקשו להצהיר באיזה אופן הן מתכוונות להפחית שימוש בכלים חד"פ ). בסך הכול כללה ההתערבות ההתנהגותית Lindemann-Matthies et al., 2023( ארבעה רכיבים: בחירת מטרה, כתיבת קשיים, כתיבת פתרונות והצהרה מוקדמת (נספח ד). מילוי של כל ארבעת הרכיבים הוגדר כהיענות גבוהה, בעוד מילוי של משתתפות הפגינו 14 שלושה רכיבים ומטה הוגדר כהיענות נמוכה. בקבוצות הניסוי, – היענות נמוכה. 12 היענות גבוהה, ו־ לאחר המפגש, בוצעו שתי שיחות מעקב טלפוניות עם כל אחת ממשתתפות שבועות) 3–2 המחקר, למדידת השינוי בצריכת הכלים החד"פ בטווח הקצר (לאחר שבועות). 9–7 ובטווח הארוך (לאחר ש"ח עבור השתתפותן המלאה במחקר. 150 המשתתפות קיבלו שוברי קנייה בסך » מפגש פיזי עם משתתפות המחקר
14 רוני לוטן, איל פאר שימוש בכלים חד"פ בימות חול: המשתתפות התבקשו לדווח על היקף השימוש שלהן בכלים חד"פ שונים בימות חול באמצעות השאלה: "במהלך ימי החול, באיזו תדירות נהוג להשתמש בבית שלך במוצרים הבאים?" הכלים החד"פ שנשאלו עליהם היו צלחות, סכו"ם, כוסות לשתייה קרה או חמה, קערות מרק וקערות להגשה כללו את התדירויות האלה: 6–1 מרכזית. התשובות האפשריות בסולם ליקרט בטווח "לעיתים נדירות, מספר פעמים בחודש, פעם בשבוע, מספר פעמים בשבוע, כל יום, יותר מפעם ביום". כדי להסיק מתשובותיהן מהי תדירות השימוש השבועית מסכמת את 1 הממוצע בימות החול, בוצעה המרה של אפשרויות התשובה. טבלה יחס ההמרה. ימים בשבוע) 5 המרה של צריכת כלים חד"פ לשימוש שבועי בימות חול ( :1 טבלה אפשרויות תדירות בשאלון סולם ליקרט המרה לצריכה שבועית* ציון חדש לצריכה שבועית פחות מפעם בחודש/לעיתים נדירות 1 שבועות) 8( אחת לחודשיים 0.125 מספר פעמים בחודש 2 פעמיים בחודש 0.5 פעם בשבוע 3 פעם בשבוע 1 מספר פעמים בשבוע 4 )4–2 פעמים בשבוע ( 3 3 כל יום 5 פעמים בשבוע 5 5 יותר מפעם ביום 6 פעמים בשבוע 10 10 *ההמרה לצריכה שבועית בוצעה באמצעות שימוש באמצע הטווח במקומות הרלוונטיים. לאחר מכן, נבנה משתנה סכום של היקף השימוש השבועי הכולל של כלים חד"פ בימות חול. לשם כך, בוצע ניתוח מהימנות באמצעות אלפא של קרונבך עבור הפריטים השונים. בעקבות ניתוח זה, הוחלט לא לכלול במשתנה הסכום את השימוש בקערות מרק ובקערות הגשה מרכזיות, בשל קורלציה נמוכה יחסית עם שאר המשתנים. על כן משתנה הסכום הכללי כלל צלחות, כוסות לשתייה חמה וקרה וסכו"ם. המהימנות של משתנה הסכום שהתקבל מארבעת הפריטים שנותרו לאחר . עבור כל כלי ועבור סך כל הכלים חושב 0.744 השינוי עמדה על אלפא של קרונבך אחוז השינוי מתחילת המחקר עד המעקב הראשון (שינוי קצר־טווח) והשני (שינוי ארוך־טווח).
15 התערבות התנהגותית להפחתת שימוש בכלים חד־פעמיים בחברה החרדית משתתפות המחקר התבקשו לדווח על היקף השימוש שימוש בכלים חד"פ בשבת: שלהן בכלים חד"פ שונים בשבת באמצעות השאלה: "במהלך שבתות וחגים, באיזו תדירות נהוג להשתמש בבית שלך במוצרים הבאים?" התשובות האפשריות בסולם כללו את התדירויות האלה: "לא משתמשים כלל/לעיתים נדירות, 4–1 ליקרט בטווח בחלק קטן מהסעודות, ברוב הסעודות, בכל הסעודות". עבור משתנים אלה לא בוצעה המרה לשימוש שבועי. בוצעה סכימה של כלל הציונים של הכלים השונים .)0.795 = למשתנה סכום משוקלל (שהראה מהימנות גבוהה עם אלפא של קרונבך עבור כל כלי ועבור סך כל הכלים חושב ההפרש בין ציון ליקרט שניתן בתחילת המחקר והציון שניתן בשיחות המעקב. . משתנים 30 , גרסה SPSS ניתוח הנתונים בוצע באמצעות תוכנתניתוח נתונים: כמותיים הוצגו באמצעות ממוצע וסטיית תקן, ואילו משתנים איכותניים הוצגו באמצעות שכיחויות ואחוזים. לבחינת הקשרים בין היקף השימוש בכלים חד"פ לבין משתנים דמוגרפיים נעשה שימוש במבחני קורלציה של ספירמן או פירסון, בהתאם להתפלגות המשתנים (שנקבעה באמצעות מבחן קולמוגורוב־סמירנוב). להשוואת למדגמים בלתי תלויים T השינוי בהיקף השימוש בין הקבוצות, נעשה שימוש במבחן ) כאשר ההתפלגות הייתה נורמלית, ובמבחני מאן־ויטני ANOVA( או בניתוח שונות או קרוסקל־ואליס כאשר ההתפלגות לא הייתה נורמלית.
16 רוני לוטן, איל פאר תיאור המדגם 3.1 מהן דיווחו שהן עובדות. כמעט 90% שנים, ו־ 37 הגיל הממוצע של הנשים עמד על ) מהנשים דיווחו שהן משתייכות לזרם הליטאי. לא נצפו הבדלים 47.3%( מחצית .)2 מובהקים בין הקבוצות במאפיינים הדמוגרפיים (טבלה המאפיינים הדמוגרפיים של המשתתפות במחקר :2 טבלה משתנה כלל המדגם )N=55( קבוצת ביקורת )29=n( קבוצת מחקר )26=n( מובהקות ההבדל גיל )6.7( 37.09 )6.4( 38.62 )6.7( 35.38 0.075 מספר ילדים )2.3( 5.93 )2.2( 6.17 )2.4( 5.65 0.413 שיעור תעסוקה 90.9% 93.1% 88.5% 0.55 השכלה תיכונית סמינר תואר ראשון תואר שני 10.9% 54.5% 27.3% 5.5% 13.8% 55% 20.7% 10.3% 7.7% 57.7 34.6% 0.246 מגזר ליטאים ספרדים חסידים אחר 47.3% 27.3% 14.5% 10.9% 51.7% 34.5% 6.9% 6.9% 42.3% 19.2% 23.1% 15.4% 0.187 הכנסה משפחתית ש"ח 5,000 עד ש"ח 10,000–5,000 ש"ח 15,000–10,000 ש"ח 15,000 מעל נתון חסר 3.6% 25.5% 34.5% 16.4% 20% 3.4% 27.6% 34.6% 13.8 20.7% 3.8% 23.1% 34.6% 19.2% 19.2% 0.984 הנתונים מוצגים כאחוזים או כממוצע (סטיית תקן), בהתאם למשתנה. תוצאות 3
17 התערבות התנהגותית להפחתת שימוש בכלים חד־פעמיים בחברה החרדית שימוש בכלים חד"פ בתחילת המחקר בימות חול 3.2 מכל סוגי הכלים החד"פ שנבחנו, השימוש הגבוה ביותר בימות חול בתחילת פעמים בימות 8.3־ ו 9.2 המחקר נעשה בכוסות לשתייה קרה ובצלחות (בממוצע חול, בהתאמה). היקף השימוש בקערות למרק ובקערות הגשה היה נמוך בכלל פעמים בשבוע בימות חול, בהתאמה). הסכום הממוצע 1 ו־ 4.4 המדגם (בממוצע פעמים בשבוע בימות חול 31.8 של השימוש בכלל הכלים במדגם כולו עמד על .)1 (תרשים כאשר נבחן הקשר בין היקף השימוש בכלים חד"פ בימות חול לבין מאפיינים דמוגרפיים, לא נצפה קשר בין גיל, מספר ילדים, השכלה ושיוך חברתי. נמצא קשר חלש ולא מובהק בין הכנסה לבין היקף השימוש בימות חול, כך שהכנסה גבוהה יותר .)0.052=p ,0.26=r( קשורה לשימוש רב יותר בכלים חד"פ תדירות שימוש שבועית בימות חול בכלים חד"פ בתחילת המחקר, בכלל :1 תרשים )N=55 המדגם ( 8.3 9.2 6.8 7.7 1 4.4 סכו״ם כוסות שתייה קרה קערות הגשה קערות למרק כוסות שתייה חמה 0 1 2 3 4 5 6 7 8 10 9 תדירות השימוש צלחות בהשוואה בין היקף השימוש בכלים חד"פ בימות חול בין קבוצות המחקר בתחילת המחקר, היקף השימוש היה מעט גבוה יותר בקבוצת ההתערבות לעומת הביקורת .)1 (נספח א, טבלה
18 רוני לוטן, איל פאר מידת ההיענות להתערבות 3.3 ) מילאו את כלל רכיבי 53%( 14 המשתתפות בקבוצת ההתערבות, 26 מתוך מרכיבי התוכנית או פחות (היענות 3 ) מילאו 47%( 12 התוכנית (היענות גבוהה) ו־ ) לא מילאו כלל את רכיבי תוכנית ההתערבות. בקרב 11.5%( 3 נמוכה). מתוכן, לא מילאו את 4 המשתתפות הנותרות שלא מילאו את כלל רכיבי התוכנית, 9 2 ההצהרה, משתתפת אחת לא כתבה את הפתרונות המוצעים לקשיים שהעלתה, משתתפות לא מילאו את 2 משתתפות לא כתבו את הקשיים והפתרונות המוצעים, ו־ פתרון הקשיים ואת ההצהרה. כל המשתתפות מילאו את החלק של בחירת המטרות. 3 בחרו מטרה אחת או יותר. טבלה 23 כך שמכל המשתתפות בקבוצת ההתערבות, מסכמת את מספר הפעמים שבהם נבחרו המטרות השונות. בחירת מטרות על ידי קבוצת ההתערבות :3 טבלה מטרות תדירות לאכול בכלים רב פעמיים בכל פעם כאשר מוגש אוכל חם. 19 לבחור שימושים מסוימים עבורם תעברי להשתמש בכלים רב פעמיים 18 לבחור ימים מסוימים בהם תעברי להשתמש בכלים רב פעמיים 3 לבחור באילו ארוחות במהלך היום תעברי להשתמש בכלים רב פעמיים 10 להשתמש בכלים רב פעמיים בכל ימות החול (וכלים חד פעמיים רק בשבתות וחגים) 1 להשתמש רק בכלים רב פעמיים כאשר אוכלים במסגרת המשפחה הגרעינית 5 להשתמש רק בכלים רב פעמיים, אלא אם אין לי מספיק כלים רב פעמיים למספר הסועדים 2 להשתמש רק בכלים רב פעמיים מעתה ואילך 10 השפעת ההתערבות על היקף השימוש בכלים חד"פ בימות חול 3.4 בכלל המדגם, חלה ירידה בהיקף השימוש בכלים השונים, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, מתחילת המחקר. בשקלול כלל הכלים, בטווח הקצר חלה ירידה של Cohen’s בקבוצת ההתערבות (גודל האפקט 22.1% בקבוצת הביקורת ושל 19.9% 19.4% בקבוצת הביקורת לעומת 15.5% ). בטווח הארוך חלה ירידה של 0.07 = d ). ההבדלים 2 ) (תרשים 0.12 = d Cohen’s בקבוצת ההתערבות (גודל האפקט
19 התערבות התנהגותית להפחתת שימוש בכלים חד־פעמיים בחברה החרדית בין הקבוצות לא היו מובהקים, וכן גודל האפקט הנצפה היה קטן מאוד עד זניח. ) בין המשתתפות הובילו 2 ייתכן שהמדגם הקטן והשונות הגדולה (נספח א, טבלה לממצאים אלו. בכלים השונים, שיעור הירידה בשימוש היה גבוה יותר בטווח הקצר בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת, אולם לא באופן מובהק. בטווח הארוך, חלה ירידה גבוהה יותר בקבוצת ההתערבות בשימוש בצלחות ובסכו"ם, אך בקבוצת .)2 הביקורת חלה ירידה גבוהה יותר בכוסות שתייה קרה וחמה (נספח א, טבלה )N=55 אחוז השינוי בשימוש בכלל הכלים בין קבוצות המחקר, בימות חול ( :2 תרשים 9.9 22.1 -15.5 -19.4 שינוי ארוך טווח שינוי קצר טווח -30 -25 -20 -15 -10 0 -5 % השינוי ביקורת התערבות בהשוואה לפי מידת ההיענות, בטווח הקצר, בשקלול כלל הכלים, חלה ירידה של בשימוש בקבוצת ההיענות הגבוהה. נתון זה גבוה במידה ניכרת מהירידה 36.6% -), וגבוה במידה ניכרת ומובהקת לעומת קבוצת ההיענות 19.9%( בקבוצת הביקורת .)0.05<p ,-5.7%( הנמוכה גם בטווח הארוך, חלה ירידה חדה יותר בכלל הכלים בקבוצת ההיענות הגבוהה -) ולעומת קבוצת ההיענות הנמוכה 15.5%( -) לעומת קבוצת הביקורת 33.3%( ). בהשוואה בין קבוצת הביקורת לקבוצת ההיענות הגבוהה, 3 -) (תרשים 4.3%( , בהתאמה, 0.49־ ו 0.44 ) בטווח הקצר והארוך עמדו על d s'Cohen( גודלי האפקט והם מעידים על אפקט בינוני בין הקבוצות.
20 רוני לוטן, איל פאר בכלים השונים נצפתה מגמה דומה – ירידה חדה יותר בקבוצת ההיענות הגבוהה לעומת קבוצות ההיענות הנמוכה והביקורת ,כאשר שיעור הירידה היה גבוה יותר .)3 בקבוצת הביקורת לעומת קבוצת ההיענות הנמוכה (נספח א, טבלה )N=55 אחוז השינוי בשימוש בכלל הכלים בימות חול, לפי היענות ( :3 תרשים -50.0 -40.0 -30.0 -20.0 0.0 -10.0 % השינוי ביקורת היענות נמוכה היענות גבוהה -19.9 -5.7 -36.6 שינוי ארוך טווח שינוי קצר טווח P<0.05 P<0.05 -15.5 -4.3 -33.3 שימוש בכלים חד"פ בתחילת המחקר בשבת 3.5 הכלים הנפוצים ביותר בשימוש בשבת ובחג הם כוסות לשתייה קרה, צלחות וסכו"ם. ). בהשוואה בין קבוצת 4 (תרשים 14.3 ציון השימוש הכללי בסך כל הכלים עמד על המחקר בתחילת המחקר, לא נצפו הבדלים בתדירות השימוש של הכלים השונים .)4 בשבת (נספח א, טבלה לא נמצא קשר בין מאפיינים דמוגרפיים או בין הרגלי השימוש בכלים חד"פ באמצע השבוע, לבין היקף השימוש בהם בשבת ובחג.
21 התערבות התנהגותית להפחתת שימוש בכלים חד־פעמיים בחברה החרדית “ בטווח הארוך, חלה ירידה גבוהה יותר בקבוצת ההתערבות בשימוש בצלחות ובסכו"ם, בקבוצת הביקורת חלה ירידה גבוהה יותר בכוסות שתייה )N=55 ציון השימוש בכלים חד"פ בשבת ובחג בתחילת המחקר בכלל המדגם ( :4 תרשים 2.89 3.15 1.91 2.65 2.04 1.71 סכו״ם כוסות שתייה קרה קערות הגשה קערות למרק כוסות שתייה חמה 0.0 0.5 1.0 1.5 2.0 2.5 3.5 3.0 ציון בסולם ליקרט צלחות השפעת ההתערבות על היקף השימוש בכלים חד"פ בשבת 3.6 היקף השימוש בכלים חד"פ ובכלל הכלים בשבת כפי שדווח בשני המעקבים הטלפוניים ירד עבור הכלים השונים ועבור הציון הכללי. בטווח הקצר, חלה ירידה חדה יותר בציון המשוקלל של כלל הכלים בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת .)5 ) (תרשים p=0.07 . נקודות, בהתאמה 0.38־ נקודות ו 2.15 הביקורת (ירידה של ) לטובת קבוצת 0.40 = d Cohen’s( בהשוואה בין הקבוצות, נמצא גודל אפקט בינוני ההתערבות, וייתכן שחוסר המובהקות הסטטיסטית נובע מגודל המדגם הקטן. בטווח הארוך, לא נצפה יתרון לקבוצת ההתערבות על פני קבוצת הביקורת (ירידה .)p=0.93 . נקודות, בהתאמה 1.69־ נקודות ו 1.46 של
22 רוני לוטן, איל פאר הפרש הציון בין קבוצות המחקר, בסכום הכלים החד"פ המשמשים בשבת, בין :5 תרשים )N=55 תחילת המחקר לבין שיחות המעקב ( -1.69 -1.46 שינוי ארוך טווח שינוי קצר טווח -2.15 -0.38 -2.5 -3.5 -2.0 -1.5 -1.0 -3.0 -0.5 0.5 0.0 שינוי בציון ליקרט ביקורת התערבות בהשוואה לפי מידת ההיענות לרכיבי ההתערבות, בטווח הקצר חלה ירידה חדה נקודות) 2.57 יותר בשקלול כלל הכלים בקבוצת ההיענות הגבוהה (ירידה של נקודות) וקבוצת ההיענות הנמוכה (ירידה 0.38 לעומת קבוצת הביקורת (ירידה של .)6 נקודות) (תרשים 1.67 של בטווח הארוך, לא ניתן לראות יתרון גדול או מובהק לקבוצת ההיענות הגבוהה נקודות) 1.17 נקודות) לעומת קבוצת ההיענות הנמוכה (ירידה של 1.71 (ירידה של נקודות). 1.69 או לעומת קבוצת הביקורת (ירידה של Cohen’s( בהשוואה בין קבוצת הביקורת לקבוצת ההיענות הגבוהה, גודל האפקט , מה שמעיד על אפקט בינוני בין הקבוצות. לעומת 0.46 ) בטווח הקצר עמד על d , מה שמעיד על אפקט זניח בין 0.02 זאת, בטווח הארוך גודל האפקט עמד על הקבוצות. עבור הכלים השונים נצפתה מגמה דומה בטווח הקצר, כאשר בכל הכלים חלה ירידה חדה יותר בקבוצת ההיענות הגבוהה לעומת שאר הקבוצות. אולם בטווח .)6 הארוך לא נצפה שינוי בין הקבוצות (נספח א, טבלה
23 התערבות התנהגותית להפחתת שימוש בכלים חד־פעמיים בחברה החרדית “ ) דיווחו כי המסר הבריאותי 52.7%( רוב הנשים השפיע עליהן יותר מכול, בעוד כשליש מהן דיווחו כי הושפעו יותר משילוב המסרים הפרש הציון לשימוש בסכום כלים חד"פ בשבת בין תחילת המחקר לבין שיחות :6 תרשים )N=55) המעקב, לפי היענות ביקורת היענות נמוכה היענות גבוהה -4.50 -3.50 -2.50 -1.50 -3.00 -4.00 0.50 -0.50 0.00 -1.00 -2.00 שינוי בציון ליקרט -0.38 -2.57 שינוי ארוך טווח שינוי קצר טווח -1.69 -1.71 -1.67 -1.17 דיווח עצמי של עוצמת השינוי 3.7 בשתי שיחות המעקב, התבקשו המשתתפות לתאר אם ניסו לעשות שינוי בשימוש בכלים חד"פ ולפרט במידת האפשר איזה שינוי עשו, ואם לא עשו שינוי – מדוע. קידוד התשובות הפתוחות בוצע בידי שתי מקודדות עצמאיות, לפי שלוש רמות של – שינוי משמעותי. מתוך 3 – שינוי מוגבל; 2 – כמעט ללא שינוי; 1 שינוי, כדלקמן: רשומות, נמצאה הסכמה מלאה על מרביתן, ולאחר שיח בין המקודדות הושגה 55 הסכמה על יתר המקרים. רמת ההסכמה בין המקודדות שחושבה באמצעות קפא 4 , כלומר ההסכמה כמעט מלאה. טבלה 0.84 ) עמדה על Cohen’s Kappa( של כהן מציגה ציטוטים נבחרים מכל קבוצה.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==