8 רוני לוטן, איל פאר מוצרי פלסטיק חד־פעמיים (חד"פ) גורמים נזק סביבתי ניכר לאורך כל מחזור חייהם – משלב הייצור, דרך הצריכה ועד הפיכתם לפסולת. לפי ההערכות, פלסטיק הוא מרכיב מרכזי בזיהום הסביבתי, כולל סתימת אתרי הטמנה, זיהום האוקיינוסים .(Cornago et al., 2021; Wagner, 2017) והצטברות במערכות אקולוגיות טבעיות 90% מהפסולת במרחב הציבורי, ו־ 19% בישראל, כלים חד"פ מהווים כמעט .)2021 מהזיהום בחופים נגרם מפסולת פלסטיק (המשרד להגנת הסביבה, הנזק הנגרם ממוצרי חד"פ אינו מסתכם רק בהשפעה על הסביבה. בשנים האחרונות מצטברות עדויות הקושרות בין חשיפה לחומרי פלסטיק והשפעות בריאותיות שליליות. נמצא כי חלקיקי מיקרופלסטיק (חלקיקי פלסטיק זעירים, מ״מ, שמקורם בהתפוררות פסולת פלסטיק) עלולים לחדור לגוף 5 לרוב קטנים מ־ דרך מזון, שתייה או אוויר, ולהצטבר ברקמות. כמות המיקרופלסטיק הנצרכת בידי (. מדובר בכימיקלים DoH, 2021) גרם בשבוע 5 לכ־ 0.1 בני אדם עשויה לנוע בין (Endocrine-Disrupting Chemicals – EDCs) משבשי פעילות הורמונלית שנקשרו להפרעות פוריות, למחלות מטבוליות ואף להשפעות בין־דוריות ואפיגנטיות .(Belmaker et al., 2024) לפיכך הפחתה בשימוש בפלסטיק עשויה להיטיב הן עם הסביבה והן עם בריאות האדם, ועל כן ערכה רב. שימוש בישראל 1.1 בישראל, היקף השימוש בכלי פלסטיק חד"פ גבוה במיוחד, והוא ממשיך לעלות פריטים לאדם בשנה – 1,200־ נרשמה צריכה של כ 2020 בשנים האחרונות. בשנת ). הצריכה הביתית, 2021 פי חמישה מהממוצע האירופי (המשרד להגנת הסביבה, מכלל השימוש בארץ, כוללת בעיקר כוסות פלסטיק לשתייה 75%–70% ששיעורה קרה וכוסות קרטון או נייר לשתייה חמה. מדובר בדפוס צריכה השונה מהמקובל באירופה, שם עיקר הצריכה מיוחס למגזרים מוסדיים (המשרד להגנת הסביבה, ). השימוש הנרחב נובע בעיקר משיקולי נוחות ומחיר. צרכנים ישראלים 2021 מבוא 1
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==