מאת ד"ר אורלי רדליך, בעלת מכון רדליך לייעוץ פיננסי למשפחות
אם אתם מנסים לחסוך כסף לרכישת דירה, או ללימודים אקדמיים עבורכם או עבור הילדים, או לכל מטרה רחוקה אחרת, אתם בוודאי יודעים שלכך נחוץ זמן. אתם גם יודעים שלפעמים, למרות כל הרצון הטוב, ישנם פיתויים כמו תיק חדש, גאדג'ט שאתם חייבים או חופשה קצרה בחו"ל, אשר פוגעים בתוכניות החיסכון שלכם לטווח ארוך.
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת פנסילבניה העלה, שהסיבה לכך שאנחנו נוטים להישבר בדרך להשגת יעדים רחוקים קשורה לתפיסת הזמן שלנו. החוקרים מצאו, שאם אינכם יודעים מתי תשיגו את המטרה, ככל שיעבור יותר זמן, תחשבו שאתם דווקא מתרחקים מהשגתה. כך שאם, למשל, המטרה היא לחסוך 300,000 שקל או מיליון שקל לפנסיה, הרי שלמרות הכוונות הטובות, רוב הסיכויים הם שנחישותכם תישחק ככל שהזמן יעבור, גם אם כבר חסכתם במשך חודשים רבים.
ניסוי המרשמלו, שנועד לבדוק יכולת שליטה עצמית ודחיית סיפוקים אצל ילדים, כלל, לדברי החוקרים ג'וזף קייבל וג'וזף מקג'וויר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה בארצות הברית, היבט נוסף של תפיסת זמן, אשר לא נבדק. במסגרת ניסוי המרשמלו איפשרו לילדים לבחור בין אכילת מרשמלו אחד לבין אכילת שניים. החוקר אמר לילדים: "אני יוצא לזמן מה. אם תתאפקו ולא תאכלו את המרשמלו, תקבלו שניים כשאחזור". רוב הילדים בניסוי אמנם הצליחו להתאפק במשך כמה דקות, אבל בסופו של דבר אכלו את המרשמלו. קייבל גרס, שתגובת הילדים נראית לא רציונלית: שהרי, אם כבר החליטו לחכות, מדוע שלא יחכו עד הסוף?
התשובה, לפי המחקר החדש, היא שהילדים לא ידעו כמה זמן יהיה עליהם להמתין. לדברי קייבל, יש הבדל בין דברים שלגביהם אנחנו יודעים לאמוד את הזמן שיארכו, לבין כאלו שלגביהם איננו יכולים לעשות זאת. האמונה האינטואיטיבית שלנו היא, שכאשר אנחנו מחכים למשהו, ככל שנמתין יותר, כך נתקרב יותר ויותר להשגת המטרה. למשל, אנחנו יודעים להעריך כמה זמן יימשך סרט, אך כשמדובר בחיסכון לא מוגדר, הרי שככל שאנחנו מחכים יותר, כך אנחנו מאמינים שאנחנו מתרחקים מהמטרה.
לתוצאות המחקר יש גם צד חיובי – הוא מלמד כיצד להגדיל את הסיכוי שנעמוד ביעדים רחוקים ולא נישבר בדרך. כאשר קובעים יעדים ברורים, שניתן להעריך כמה זמן נזדקק כדי להשיגם, הסיכוי שנעמוד בהם גדֵל.
אחת הדרכים להניע אנשים לפעולה היא להראות להם את הדרך מן המקום שהם נמצאים בו, אל המקום בו הם רוצים להיות. הדבר נכון בכל תחומי החיים, ובתחום הכלכלי במיוחד. זו גם הדרך לעצור את הדחיינות הטבעית שלנו ולהתחיל לעשות, במקום להתמודד עם התסכול באמצעות תירוצים והסברים למיניהם. למרות הרצון העז והמאבק היומיומי, רוב בני האדם ורוב העסקים הקטנים פועלים במציאות של הישרדות, ואינם מצליחים מבחינה כלכלית. אך פריצת דרך כלכלית אמיתית מחייבת עשייה אחרת, העזה, ומוכנוּת לבחון מחדש גישות ודרכי פעולה קיימות.
כדי להצליח ולהגיע ליעד צריך לעבור בדרך ארבעה שלבים. בשלב הראשון מבהירים מה הן המטרות, ובוחנים מה באמת רוצים. בשלב השני מציבים יעד מלהיב, שממש שואפים להגיע אליו - זה ימשוך אותנו קדימה, למרות הקושי. בשלב השלישי מפרקים את היעד המלהיב, שנתפס ככזה שאי-אפשר להשיגו, למטרות קטנות ובנות-ביצוע. ובשלב הרביעי והאחרון בונים תוכנית עבודה וקובעים את "אבני הדרך" למטרה, עם שלבים ברורים וישומיים. הביצוע יתמקד בשלב אחד כל פעם, מפני שכאשר מציבים לאדם מטרה אחת בת-השגה, גדֵל הסיכוי שהוא אכן ישיג אותה, ויפיק מכך תחושת הישג ויכולת שתאפשר לו להמשיך הלאה.
מחקר עדכני נוסף, אשר פורסם במגזין ,Psychological Science מצא שאנשים אשר חילקו את מטרות החיסכון הגדולות שלהם למטרות שבועיות או חודשיות, חסכו 78% יותר מאשר אלו שהתמקדו במטרות חיסכון לטווח ארוך. אם כן, קל יותר להחליט לחסוך 200 שקלים בשבוע מאשר 10,000 שקל בשנה, וכדי להצליח לעמוד ביעדי חיסכון לטווח ארוך יש לפרק את המטרה הגדולה למטרות קטנות ומוגדרות. נמחיש זאת באמצעות דוגמה.
אדם שרצה לקנות מכונית סבר שהדבר אינו אפשרי נוכח מצבו הכלכלי. התסכול שלו לא הניע אותו לנקוט פעולה כלשהי, ואף גרם להחמרת מצבו, שכן הוא פדה תוכנית חיסכון שהייתה לו, מתוך מחשבה שעדיף לו ליהנות מהכסף עכשיו, אם ממילא לא ישיג את כלי הרכב שרצה. אולם, תוכנית עבודה בצעדים קטנים איפשרה לו בכל זאת להניע את עצמו לעשייה אחרת. תחילה הגדיר את המטרה – רכישת מכונית. אחר כך פורקה המשימה לשלבים הבאים: עריכת סקר שוק לשם בחירת המכונית, בחירת המכונית על-פי המחיר, התייעלות בתקציב המשפחתי השוטף, שיתוף המשפחה בתהליך החיסכון, פתיחת חיסכון חודשי בסכום קבוע לשם רכישת המכונית, הגדלת החיסכון הקיים, ובחינת האפשרות להשתמש בכספים אחרים, למשל סכומים שמשתחררים בקרן השתלמות.
למידע נוסף אודות קורס ייעוץ לכלכלת המשפחה לחץ כאן
מס' הקורס: 63991
