פרופ' יצחק דב גילת – דברים לזכרו / המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות
ביום ב' בכסלו תשנ"ח 1.12.1997 נקרא פרופ' יצחק דב גילת ז"ל לישיבה של מעלה. בפטירתו איבדנו את עמוד התווך של מדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה.
פרופ' גילת נולד בליטא בחודש אלול תרע"ט (ספטמבר 1919) ולמד בישיבות קלם וטלז, מן החשובות שבישיבות ליטא הגדולות. בתרצ"ה (1935) עלה ארצה והמשיך בלימודי התורה בישיבת חברון בירושלים. בשנת 1940 החל בלימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים (תלמוד, לשון, ספרות) אצל גדולי חכמי התלמוד של הדור הקודם (ביניהם הפרופסורים י"נ אפשטיין, א' גולאק, ש' אסף וח' אלבק, זכר כולם לברכה). בשנת 1965 הוסמך בתואר דוקטור על מחקרו "משנתו של ר' אליעזר בן הורקנוס", בהדרכתו של פרופ' א"א אורבך ז"ל. שימש כמורה בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה (בשנים 1945-1943) ובעליית הנוער היה המפקח על החינוך הדתי (לילדים עובדים) בישראל (1957-1951) ובמשך שנים רבות עמד בראש הוועדה לתכניות לימודים בתושב"ע במשרד החינוך. בשנת 1956 הצטרף למורי המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. בארבעים שנות עבודתו באוניברסיטת בר-אילן היה ממעצבי דמותן של המחלקה לתלמוד, הפקולטה למדעי היהדות ואוניברסיטת בר-אילן בכללה. פרופ' גילת יזם, בין היתר, את הקמתה של הפקולטה למדעי היהדות כפקולטה עצמאית, את הקמת ותכנון היחידה ללימודי יסוד ביהדות, שכל הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן למדו בה. משנת 1961 היה ראש המחלקה לתלמוד, ובשנים 1974-1973 היה דיקן הפקולטה למדעי היהדות. משנת 1965 החל ללמד גם במחלקה לתלמוד באוניברסיטת תל-אביב, וכיהן כפרופסור אורח בביהמ"ד לרבנים באמריקה (JTS) בשנת 1973. בשנת 1984 הצטרף לאוניברסיטה הפתוחה, ומאס דחף ויזם את לימודי מדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה, וקורסים רבים, גם כאלה ששמו אינו מופיע בהם (באופן פורמלי), הם פרי רעיונותיו ויוזמותיו.
מחקריו הרבים של פרופ' גילת, הכוללים 2 ספרים שכתב, 6 ספרים שערך, 75 מאמרים ו-50 ערכים אנציקלופדיים, מציגים את השילוב המופלא של עולם הלימוד הישיבתי-ליטאי המעמיק עם עולם המחקר האקדמי, והשימוש המשולב של הבקיאות הישיבתית עם הקפדנות המחקרית הדייקנית. עיקר תשומת לבו של פרופ' גילת במחקריו הופנתה לדינמיקה של ההלכה, השתלשלותה וזיקתה לחילופי העתים ולמציאות המשתנה. פרופ' גילת חקר את דרכי החשיבה של חז"ל וחכמי הדורות, והתמודדותם עם מכלול הבעיות בתחומי החיים השונים. בניסוחיו הבהירים, בניתוחיו החריפים ובבקיאותו המפליגה, פרש פרופ' גילת בפני מאות רבות של תלמידים וחוקרים את עולם ההלכה. לצד היותו אחד מגדולי חוקרי התלמוד וספרות ההלכה, הקדיש פרופ' גילת מאמצים בלתי נלאים להעמיד תלמידים הרבה, בכל האוניברסיטאות שבהן לימד, בין בקביעות ובין בהיותו אורח בשבתונים.
בנוסף לגדלותו כחוקר וכמורה, היה פרופ' גילת אדם בעל אישיות לבבית וחביבה, צנוע ונעים הליכות, הקדים שלום לכל אדם, פתוח לכל שיחה ורעיון, חבר לכל מי שהכירו. עליו אמרו במשנה "הוו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה" (אמות פ"א מ"א), וכדברי פרופ' פלדבלום בהספדו על פרופ' גילת: הוא היה אחד מאנשי כנסת הגדולה.
חבל על דאבדין ולא משתכחין, ונשלח כולנו תנחומים לרעייתו, לשלושת בניו, לאחיותיו, לנכדיו ולכל בני משפחתו. "להאי שופרא דבלי בארעא קא בכינא" (=על טוב זה שבלה באדמה אני בוכה, ברכות ה' ע"ב).
יוסף אגור
יהי זכרו ברוך