בעוד שינויי האקלים הולכים ומחריפים ומשפיעים על חיינו בישראל – מהחום הכבד ועד להצפות – שאלת האחריות להיערכות נעשית דחופה מתמיד. סקר דעת קהל חדש שערך המרכז בהובלת ד"ר אור קרסין וד"ר שולה גולדן, מציג תמונה עדכנית של עמדות הציבור הישראלי בנוגע להיערכות הלאומית לשינוי אקלים. מהסקר עולה כי רוב הציבור בישראל מודאג מהשפעות האקלים על סביבתו הקרובה, אך גם מצפה מהממשלה ומהרשויות המקומיות לפעול הרבה יותר.

לפי הממצאים, 76% מהישראלים הבוגרים מודאגים במידה כלשהי מהשפעות שינויי האקלים על מקום מגוריהם, ו־71% רואים באקלים איום משמעותי לדורות הבאים. עם זאת, רק מיעוט קטן מדווח שחווה נזק אישי מאירועי אקלים – עדות לכך שהדאגה נשענת בעיקר על ידע תקשורתי ומדעי ולא על ניסיון ישיר. הממצאים מצביעים גם על פער בין רמת המודעות הציבורית הגבוהה לבין היקף הפעולה בפועל: 44% מהציבור לא נקטו אף צעד להתמודדות עם מצבי קיצון אקלימיים, לעומת 25% בלבד שלא נערכו למצבי חירום ביטחוניים.

במבט על תפיסות האחריות, הסקר חושף הבנה ברורה בציבור כי ההיערכות לשינויי אקלים אינה יכולה להיות מונופול של הממשלה בלבד: 55% מייחסים לרשויות המקומיות אחריות מלאה לתחזוקת תשתיות ולהתאמתן לאקלים משתנה, ו־71% רואים בהן גורם מרכזי בגיבוש אסטרטגיות אקלים עירוניות. עם זאת, הציבור מצביע על תחושת פער בין האחריות הנתפסת לבין הפעולה בשטח – רק שליש מהנשאלים סבורים שהרשות המקומית אכן עושה את הנדרש, ורק רבע חושבים כך על הממשלה.

ממצאי המחקר משרטטים תמונה מרתקת של חברה מודעת אך תובעת שינוי. הציבור הישראלי מצפה לשותפות רחבה יותר בין המדינה, הרשויות המקומיות ומשקי הבית, ומביע נכונות ליטול חלק פעיל – מהיערכות משפחתית ועד התנדבות קהילתית. המסמך קורא למקבלי ההחלטות להיענות לציפיות הללו ולרתום את הציבור הישראלי לתהליך היערכות כולל, מקומי וארצי, שיבטיח חוסן חברתי וסביבתי בעשורים הבאים.