סטודנטים יקרים,

אנו שמחים להגיש לכם לקראת חג הפסח גיליון חדש וחגיגי של קצרים או"פטימיים. גולת הכותרת של הגיליון היא ריאיון שערכנו עם זוכה הפרס השני בגודלו אחרי פרס נובל, פרופ' יעקב זיו מהטכניון, המשמש, בין שאר פועליו, כחבר מועצת האוניברסיטה הפתוחה.
כמו תמיד, תוכלו להתעדכן בשלל השינויים, החידושים והפעילויות באוניברסיטה: מינויים חדשים, ובהם מינויה של פרופ' יהודית גל-עזר לסגנית הנשיאה, תכניות לימוד חדשות, קורסים חדשים, כנסים ואירועי תרבות המתקיימים בקמפוס האוניברסיטה. כמו כן, במדור החדש "מפרי עטם" תוכלו לקרוא על ספרים של חברי סגל אקדמי של האוניברסיטה הפתוחה שיצאו לאור לאחרונה.

אנו שמחים לקבל את תגובותיכם, והנכם מוזמנים להמשיך ולכתוב אלינו.

חג אביב שמח,
ולהתראות בגיליון הבא!
דיקנט הלימודים האקדמיים

חבר מועצת האוניברסיטה הפתוחה פרופ' יעקב זיו:
זוכה בפרס השני בגודלו אחרי פרס נובל - ריאיון

פרס חזית הידע (Frontiers of Knowledge) של קרן BBVA הספרדית ניתן לפרופסור מחקר אמריטוס, יעקב זיו, מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון על "המצאותיו פורצות הדרך בתחום דחיסת המידע ותורת האינפורמציה". הפרס הניתן בשמונה דיסציפלינות שונות הוא השני בגודלו אחרי פרס נובל (400 אלף אירו לכל פרס), וטקס הענקתו יתקיים באביב 2009 במעמד ראש ממשלת ספרד.

פרופ' זיו הנו פרופסור מחקר אמריטוס בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון, לשעבר נשיא האקדמיה הישראלית למדעים, חבר באגודות מדעיות אמריקניות ואירופיות מובילות, ובראשן האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים, האקדמיה הלאומית האמריקנית להנדסה והאגודה האמריקנית לפילוסופיה וחתן פרס מרקוני על שם ממציא האלחוט. בין שאר פועליו הרבים זיו משמש גם שנים רבות כחבר במועצת האו"פ וזכה לתואר עמית כבוד שלה. המשך

פרופ' זיו גם שיתף פעולה עם ד"ר יוסי ורדי והיה ממקימיה של חברת טכ"ם – טכנולוגיה מתקדמת, שהייתה, כהגדרתו, "הסטארט-אפ הראשון של תוכנה בישראל".

פרסי קרן BBVA המוענקים השנה לראשונה נועדו, בין השאר, לעסוק בתחומים שאינם נכללים בפרס נובל. הפרסים מביעים הכרה ומבקשים לעודד מחקר ויצירתיות באמנויות ובמדעים הבסיסיים, כגון ביו-רפואה, סביבה, טכנולוגיות מידע, כלכלה ומוזיקה. סך הפרסים בקרן עומד על 3.2 מיליון אירו, והם יחולקו מדי שנה בשמונה קטגוריות בתחומים אלה. סגירה

פרופ' יעקב זיו הנו הזוכה הראשון בפרס חזית הידע בתחום "טכנולוגיות המידע והתקשורת" לשנת 2008. בהחלטת שופטי הקרן נאמר כי "להמצאותיו פורצות הדרך של יעקב זיו בדחיסת מידע השלכות עמוקות ומתמשכות על עולם התקשורת וטכנולוגיות המידע הן בתאוריה והן במעש. תרומתו של פרופסור זיו, הניכרת בכל היבט של חיי היום-יום שלנו, מאפשרת אכסון והעברה יעילים של טקסט, נתונים ותמונות וידאו. טכנולוגיות דחיסת אינפורמציה בזיכרונות – מחשב, מודמים, הפצת תוכנה וקבצים – כל אלה נשענים כיום על רעיונותיו ועל המצאותיו של פרופסור זיו. תרומותיו החלוציות לתורת המידע הניעו והנחו דורות של אנשים באקדמיה ובתעשייה. הפרס הוא הבעת הכרה בתפקידו המרכזי ביצירת טכנולוגיות המשפיעות באופן עמוק ונרחב על עידן המידע".

לרגל זכייתו בפרס היוקרתי ביקשנו לשוחח עם פרופ' זיו.

פרופ' זיו, ברכות על זכייתך בפרס. האם תוכל להסביר על אילו הישגים מחקריים מוענק לך הפרס?

"השטח שלי נקרא 'תורת המידע' (האינפורמציה), והוא מטפל בהעברת מידע שנוצר על ידי אדם בצורה מהימנה. אחת הבעיות בשטח זה קשורה ברצון להעביר את המידע כמה שיותר מהר ובמינימום טעויות. היבט זה קשור לדחיסת מידע. בדחיסת מידע אנחנו למעשה מתרגמים מידע ללא הכנסת טעויות. כך, למשל, טקסט המורכב מסימני א"ב מתורגם לאותיות המקובלות בהעברה ספרתית, כלומר, אפסים ואחדים, שהם 'ביטים' או 'סיביות' בעברית. הרעיון הוא למצוא דרכים שבהן אפשר לעשות זאת במספר מינימלי של סיביות וכך לאפשר את הגברת קצב השידור. המשך

איפה אנחנו נתקלים בדחיסת מידע כזו ביום-יום?

"אנחנו משתמשים בזה כל הזמן, לעתים קרובות מבלי לדעת זאת. האלגוריתם שפיתחנו מהווה למעשה בסיס לכל הפרוטוקולים של העברת מידע דרך האינטרנט ללא עיוותים. הוא מאפשר להגביר את קצב השידור של טקסטים באינטרנט מבלי להכניס טעויות. כמו כן, השיטה מיושמת גם בזיכרון המחשב האישי של כל אחד מאתנו; האינפורמציה במחשב האישי נדחסת מבלי שאנחנו יודעים זאת כדי לתפוס פחות מקום בזיכרון. גם סטנדרט העברת תמונות כמו GIF עושה שימוש באלגוריתם שפיתחנו."

"הנושא של דחיסת מידע קיבל תנופה גדולה בגלל התרומות הראשוניות של אברהם למפל ושלי, ומאז התפתחו הרבה שיטות אחרות לדחיסת מידע. במהלך השנים הפך התחום לענף חשוב במדעי המחשב ובתקשורת שמוצא ביטויים בגאדג'טים חדשים, כמו נגני MP3, שאין לנו קשר ישיר אליהם, כי אם עקיף בלבד כחלוצים בתחום." המשך

מעבר לכך שזהו כבוד גדול אישי שלך, אתה גם מייצג למעשה את מדינת ישראל. האם הפרס מעיד על מקומה של ישראל בתחום?

"בהחלט כן. בתחום של תקשורת ומדעי המחשב ישראל נמצאת במקום גבוה מאוד, ועל-פי מדדים רבים אף במקום ראשון בעולם. קבלת הפרס בהחלט חשובה הן לטכניון והן למדינת ישראל." המשך

בין שאר פועליך אתה משמש כבר שנים רבות כחבר המועצה של האוניברסיטה הפתוחה. איך נוצר הקשר שלך עם האו"פ?

"אני אכן חבר במועצה, ובעיקר מקפיד להשתתף בוועדת תוארי הכבוד של האקדמיה. כשהוקמה האוניברסיטה הפתוחה, הוקם גם ועד אקדמי שהיו בו נציגים מאוניברסיטאות אחרות. אני שימשתי כנציג מטעם הטכניון והתאהבתי במפעל הזה. זה מפעל חשוב מאין כמוהו, והשתדלתי ואני עודני משתדל לעזור לו. ליוויתי אותו באופן צמוד, כשהייתי ראש ות"ת, ומאז אני בעצם עושה כמיטב יכולתי."

פרופ' אבינעם אדם ז"ל

כדי להביע את ההערכה העמוקה לפרופ' אבינעם אדם החליטה האוניברסיטה הפתוחה להסב את שם המחלקה למדעי הטבע והחיים ל"מחלקה למדעי הטבע והחיים על שם אבינעם אדם".

ב-23 במרס התקיים באוניברסיטה הפתוחה יום עיון בנושא "גנים, מחלות ומה שביניהם", שהוקדש לזכרו של פרופ' אבינעם אדם, מראשוני הגנטיקאים בישראל וממקימי האוניברסיטה הפתוחה ומכונני דרכה האקדמית.

אבינעם היה איש מדע במובן הרנסנסי של המילה – בעל ידע רחב שנדיר למצוא כמוהו היום, בעל כישרון כתיבה דידקטית וקולחת, מנהיג שמעולם לא חשש להביע את דעותיו גם אם לא היו פופולריות, ולרבים מעמיתיו במחלקה למדעי הטבע והחיים – מנטור במובן האמתי והעמוק ביותר של המילה.

אבינעם נולד בתל-אביב והשלים את כל תאריו האקדמיים באוניברסיטה העברית.

בגיל 17 פגש אבינעם דמות שהייתה לה השפעה מכרעת על מהלך חייו המקצועיים. הוא עבר ניתוח בבית החולים בילינסון, והמנתח היה לא אחר מאשר פרופ' חיים שיבא, אשר במרוצת השנים הפך לחבר ועמית. אבינעם החל לעבוד בתל השומר בשנת 1957, ובשנת 1964 מונה לראש החוג הראשון לגנטיקה הומנית, לימים החוג לתורשת האדם בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב שנוסד אז. באותה שנה גם ייסד את המרפאה לייעוץ גנטי בתל השומר.

ב-1974 הוקמה האוניברסיטה הפתוחה של ישראל, שאבינעם היה אחד ממייסדיה ובעל תפקיד מרכזי בעיצוב דרכה האקדמית. אבינעם התפעל מהאוניברסיטה הפתוחה באנגליה והיה נלהב ליטול חלק בהקמה ובבנייה של המפעל החדש בארץ. למזלנו הגדול אבינעם היה פעיל באוניברסיטה עוד שנים רבות, ואנחנו זכינו לעבוד במחיצתו, ללמוד ממנו וליהנות מאישיותו המיוחדת. המשך

אחרי יום העיון נערך מפגש חברים ובני משפחה שכותרתו "אבינעם אדם – מפלמ"חניק צנוע למדען בעל שם", ובו סופר על אבינעם ברוך הכישרונות. הסופר נתן שחם, מחבריו הקרובים של אבינעם אדם, שיתף את הנוכחים באנקדוטות מתוך 70 שנות חברות, ובני משפחה וחברים סיפרו על אבינעם האבא, הסבא והחבר הנערץ והאהוב.

מתקשב מצטיין תשס"ח 2008-2007

השנה התקיימה לראשונה תחרות "מתקשב מצטיין" באוניברסיטה הפתוחה. בתחרות השתתפו 22 מרכזי הוראה אשר התבלטו בשילוב טכנולוגיות למידה באופן ייחודי ואיכותי בקורסים שהם מרכזים.

ההחלטה לקיים את התחרות התקבלה כחלק ממאמצי האוניברסיטה לקדם את שילובן של טכנולוגיות למידה בקורסים האקדמיים. בעקבות המלצה של צוות אסטרטגי שהוקם בנושא שימושי טכנולוגיה באו"פ החליטה ההנהלה להעניק מדי שנה פרס הצטיינות למרכזי הוראה שהפגינו בשנת הלימודים החולפת רמה גבוהה במיוחד של פעילות מתוקשבת בקורס שלהם. שלושת הזוכים בתחרות הם:

• ד"ר רביד דורון, מרכז הוראה בקורס "פסיכולוגיה פיזיולוגית" מהמחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה זכה במקום הראשון בקטגוריה: תכנים ושימושיות (Usability) באתר הקורס.
• ד"ר בקי שוקן, מרכזת הוראה בקורס "מדיניות מערכות מידע" מהמחלקה לניהול ולכלכלה זכתה במקום הראשון בקטגוריה: שילוב מודל הוראתי מקוון מיוחד בקורס באמצעות טכנולוגיות למידה ייחודיות.
• גילי לויתן, מרכזת הוראה בקורס "מבחנים פסיכולוגים: תיאוריה ומעשה" מהמחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה זכתה במקום הראשון בקטגוריה: האינטראקציה הלימודית המתקיימת באתר הקורס.

חמישה מרכזי הוראה נוספים קיבלו תעודת ציון לשבח:
ד"ר אבישי אנטונובסקי מרכז הקורס "שיטות מחקר בחינוך", ד"ר ריקי רימור מרכזת הקורס "ממידע לידע: מחיפוש מידע לבניית ידע", אביב אריאן מרכז הקורס "פסיכופתולוגיה", אסנת וילנסקי מנחה ורכזת תקשוב בקורס "התנהגות ארגונית", גייל שוסטר-בוסקילה מרכזת הקורס אנגלית לצרכים אקדמיים.

באתר התחרות מידע מפורט על הקול הקורא, רשימת השופטים וכן מצגות ותמונות מטקס הענקת הפרסים

ריאיון עם ד"ר רביד דורון – אחד מזוכי תחרות
המתקשב המצטיין לשנת תשס"ח

ד"ר רביד דורון, בן 36, משמש זה שמונה שנים מרכז ההוראה של הקורס "פסיכולוגיה פיזיולוגית" במחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה. זהו קורס חובה שנתי המונה כ-1,000 סטודנטים בכל שנה. את דרכו האקדמית החל דורון כסטודנט לפסיכולוגיה ולסוציולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. עם סיום התואר בשנת 1996 המשיך דורון ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה פיזיולוגית באוניברסיטת תל-אביב ומשם עבר ללימודי דוקטורט במדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן. את עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בפיתוח טיפול בהתמכרות לסמים, סיים בשנת 2006. בתקופה האחרונה יזם דורון שיתוף פעולה בין האוניברסיטה הפתוחה לבין מכללת תל-אביב יפו, ובמסגרת זו הוא משמש כיום ראש מעבדת מחקר, שבה משתתפים שבעה סטודנטים מצטיינים של האוניברסיטה הפתוחה ושבעה סטודנטים של מכללת תל-אביב-יפו העמלים יחדיו על פיתוח תרופה לטיפול במצבי חרדה ולחץ.

בתחרות שהתקיימה לאחרונה בתחום התקשוב זכה דורון במקום הראשון בקטגוריה "תכנים ושימושיות (Usability) באתר הקורס". בעקבות זכייתו בפרס זה ביקשנו לשוחח עמו ולשמוע, בין השאר, את דעתו על התחום המתפתח של טכנולוגיות למידה.

תאר לנו מה שימושי באתר הקורס ומה מייחד אותו?

"'פסיכולוגיה פיזיולוגית' הוא קורס חובה הנחשב קשה לסטודנטים במדעי החברה, מאחר שהוא משלב עיסוק בביולוגיה ובמדעי החיים. מתוך הכרה בכך שסטודנטים הלומדים את הקורס נרתעים ממנו ומוצאים אותו קשה, היה לי חשוב מאוד לפתח כלי שיעזור לפשט את חומר הלימוד ויהפוך אותו לזמין, מזמין ובהיר. פיתוח אתר הקורס ענה על צורך זה באמצעות העזרים השונים שהוא כולל. "הקורס הוא שנתי ומבוסס על יחידות. בהתאם למבנה הקורס בנינו בחלקו התחתון של האתר סרגל המחולק ליחידות של סמסטר א וסמסטר ב. האתר בנוי באופן כזה שהוא נפתח באופן הדרגתי ובהתאם לקצב ההתקדמות בפועל במהלך הקורס, וכך הסטודנט אינו נחשף בבת אחת לכל מסת חומר הלימוד, אלא בהדרגה ובאופן מדוד." המשך

האם אתה רואה בעיה כלשהי בכך שהטכנולוגיה משתלטת על התקשורת בין הסטודנטים לבין המנחים ובינם לבין עצמם?

"לדעתי זהו כיוון חיובי. אנו מקבלים משובים חיוביים מאוד מסטודנטים בארץ ומחו"ל, שחוזרים ואומרים לנו שהאתר נוח לשימוש ועוזר להם להבין את החומר. רק אתמול קיבלתי מייל מסטודנטית מאוסטרליה שציינה שהאתר תרם לה מאוד ללימוד הקורס.
אנחנו אוניברסיטה טכנולוגית ואמורים לנתב את עצמנו לכיוון הזה, אבל נראה שהטכנולוגיה מהווה סיוע רציני מאוד, אך אינה בגדר תחליף מוחלט למפגשי ההנחיה. המשך

תמיד היית בעל נטיות טכנולוגיות?

"בהחלט לא. האוניברסיטה 'הכריחה' אותי להיפתח לעולם הזה, ואני נהנה מזה מאוד. זה התחיל בהחלטה של האוניברסיטה להקים לכל קורס אתר, ומשם נכנסתי לתחום. הכלי לבניית אתר קורס שבנו בתל"ם הוא נוח מאוד למשתמש, ובעזרתו המתקשב אינו צריך להיות גאון מחשבים. הרעיון של הסרגל היה שלי ואתו הגעתי לשה"ם, המחלקה הטכנולוגית של האו"פ. בשה"ם מימשו את הרעיון ויישמו אותו בפן הטכני."

האם אתה חושב שיש לאתר קורס תפקיד ייחודי באוניברסיטה הפתוחה, או שפיתוח טכנולוגי מסוג זה רלוונטי גם באוניברסיטאות שאינן מבוססות על למידה מרחוק?

"בפועל לא קיימים אתרים כמו אלה של קורסי האו"פ באוניברסיטאות אחרות. זהו דבר ייחודי לאו"פ. אני חושב שאילו היו אתרים כאלה באוניברסיטאות אחרות, הסטודנטים היו משתמשים בהם בצורה ראויה וטובה, אבל העובדה היא שאין אתרים כאלה. לימדתי בבר-אילן, באוניברסיטת תל-אביב, במכללה האקדמית ובמכללת הדסה, וממה שאני ראיתי אין בהן אתרים ברמה כזו. אין כזו זמינות של צוות שעונה בכל עת, של מצגות שמשתנות ושל עדכונים שוטפים.

"אני לא מדבר רק על האתר שלי, אלא על כל המערכת של שה"ם, שהיא מערכת מדהימה וייחודית לאוניברסיטה הפתוחה. מאחר שהיא כזו, היא מזמינה מאוד, והסטודנטים משתמשים בה. זו תעודת כבוד אדירה לנו כמוסד." המשך

פרס לפא"ר

פרויקט פא"ר (פתיחת אוצרות רוח) של האוניברסיטה הפתוחה זכה בפרס ראשון במסגרת תחרות מצטייני מחשוב ITAwards2008‏ מטעם "אנשים ומחשבים", בקטגוריית ניהול ידע. רשימת הזוכים פורסמה ב-24 בדצמבר 2008 בעיתון המקוון DailyMaily.

התחרות מתקיימת זו השנה השישית. מדי שנה בשנה חברת "אנשים ומחשבים" מפיצה קול קורא להגשת מועמדות לפרויקטים טכנולוגיים, בעיקר מתחום התעשייה וההיי-טק. לצד גופים, כגון: אוניברסיטאות, משרד החינוך, צה"ל ומשטרת ישראל ניגשות לתחרות גם חברות, כגון: בזק, סלקום, פרטנר, ויזה, ישראכרט, בנקים שונים ועוד.

לתחרות השנה הוגשו 158 הצעות בעשר קטגוריות שונות. מחלקת שה"ם של האוניברסיטה הפתוחה הגישה את פרויקט פא"ר בקטגוריית ניהול ידע וזכתה, כאמור, בפרס הראשון בקטגוריה זו.

יום המחקר 2009

יום המחקר הוא אירוע שנתי המוקדש להצגת העשייה המחקרית באוניברסיטה הפתוחה.

השנה התקיים יום המחקר ב-5 בפברואר 2009 ועסק בסוגיה "חופש אקדמי מול מחקר מוכוון". הדובר הראשי ביום המחקר היה פרופ' מנחם מגידור, נשיא האוניברסיטה העברית ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות. הרצאתו עסקה במדיניות חופש המחקר מול תכנון. פרופ' מרים סורז'ון, ראש רשות המחקר, סקרה את הפעילות המחקרית באוניברסיטה, ולאחר מכן התנהל דיון בראשות נשיאת האוניברסיטה, פרופ' חגית מסר-ירון, בנושא "חופש אקדמי מול מחקר מוכוון" בהשתתפות פרופסורים מהאוניברסיטה הפתוחה ומאוניברסיטאות שונות.

באירוע הוצגו כרזות מדעיות המתארות את העבודה המחקרית של סגל האוניברסיטה הפתוחה. אפשר להתרשם מהכרזות בדף "יום המחקר 2009", באתר הבית של האוניברסיטה.

לימודים ברצף

החל מסמסטר הקיץ הקרוב ג2009 יוכלו סטודנטים ללמוד ברצף קורסים שיש להם תנאי קבלה.

סטודנטים לתואר ראשון המעוניינים ללמוד בסמסטרים רצופים קורסים שיש להם תנאי קבלה על מנת להתקדם בלימודים בקצב מהיר, יוכלו להירשם ל"לימודים ברצף"; כלומר, לימוד בקורס שיש לו תנאי קבלה עוד לפני שעמדו בהצלחה בכל דרישות הקורס המתנה.

הלמידה ברצף מותנית בהגשת 50% מדרישת מינימום המטלות בקורס המתנה, בציון 55 לפחות. שיטת הלמידה ברצף תחול על המעבר מסמסטר סתיו (א) לסמסטר אביב (ב), על המעבר מסמסטר אביב (ב) לסמסטר קיץ (ג) ועל המעבר מסמסטר קיץ (ג) לסמסטר סתיו (א). היא לא תחול על המעבר מסמסטר אביב (ב) לסמסטר סתיו (א) בשנה האקדמית העוקבת. ניתן לקבל את נקודות הזכות בקורס המותנה רק לאחר שמסיימים בהצלחה את כל הדרישות בקורס המתנה. האפשרות ללימודים ברצף לא תתאפשר לסטודנטים שנכשלו בעבר בקורס המהווה תנאי קבלה לקורס שאותו הם מעוניינים ללמוד ברצף.

שיטת "הלימודים ברצף" תחול על חלק מהקורסים שיש להם תנאי קבלה. הליך ההצטרפות ללימודים ברצף לא מתבצע באופן אוטומטי. סטודנטים המעוניינים ללמוד ברצף יתבקשו להזין פנייה במערכת שאילתא או להודיע על כך למוקד הפניות והמידע רק לאחר ביצוע ההרשמה לקורס.

ניצולי דרפור לומדים דמוקרטיה באו"פ

כמה חברים בקהילה של ניצולי דרפור הפעילים בתנועה לשחרור סודן,
ה-SLM (Sudan Liberation Movement), פנו וביקשו ללמוד יותר על דמוקרטיה. בכוונתם להתארגן פוליטית, וכאשר יוכלו לשוב לארצם, הם רוצים להציב חלופה דמוקרטית לשלטון המרכזי בסודן.

חברי המחלקה למדע המדינה בשיתוף התכנית ללימודי דמוקרטיה באוניברסיטה הפתוחה נענו לאתגר. תוך שבועות ספורים התארגן קורס לתפארת. בין המרצים - פרופ' בני נויברגר, פרופ' תמר הרמן, ד"ר דניס שרביט, ואפילו בוגר תכנית ה-MA בלימודי דמוקרטיה, שי פרי. ההרצאות ניתנו באנגלית בסיסית מידי יום ו, והשתתפו בהן כ-15 לומדים בממוצע. המשך

לראשונה - קבוצת לימוד בבית הכלא "איילון"

בסמסטר א2009 נפתחה לראשונה קבוצת לימוד הפועלת בבית הכלא "איילון". בקבוצה היו עשרה אסירים שלמדו את הקורס "מבוא לחשיבה חברתית". בסמסטר ב2009 לומדת הקבוצה את הקורס "תקשורת המונים".

שיטת ההוראה מרחוק של האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לסטודנטים אסירים ללמוד לימודים אקדמיים באופן עצמאי בתקופת מאסרם. כיום לומדים באוניברסיטה הפתוחה כ-220 אסירים בבתי הכלא השונים הפזורים ברחבי הארץ. הדבר נעשה בשיתוף פעולה ובתיאום עם בתי הכלא ועם מערכי החינוך שלהם.

השנה, כאמור, נפתחה לראשונה בבית כלא קבוצת לימוד מאורגנת הכוללת מפגשי לימוד והנחיה פעילה של מנחה. עד כה הובעה שביעות רצון רבה מצד הסטודנטים ומצד צוות החינוך של בית הכלא "איילון". לאור הצלחת הפרויקט עתידות להיפתח קבוצות לימוד בבתי כלא נוספים.

יום עיון ותערוכה לציון 150 שנה ל"מוצא המינים"

לרגל ציון 150 שנה לפרסום ספרו של החוקר צ'רלס דרווין מוצא המינים קיימה ב-11 בפברואר 2009 התכנית ללימודי תואר שני, "המחשבה הביולוגית", במחלקה למדעי הטבע והחיים יום עיון בנושא דרוויניזם, מדע וחברה.

במסגרת יום העיון נפתחה גם התערוכה עקבות, מיזם משותף של בית ההוצאה לאור של האוניברסיטה ושל התכנית "המחשבה הביולוגית". התערוכה הציעה פרשנות אמנותית למושג דרוויניזם (אוצרות: יונה לשד-רובינשטיין, רותי שלם) ותצוגה של עטיפות הספר מוצא המינים במהדורות שונות, מזמנים שונים, מאז יצא לאור (אוצרת: ד"ר שרה שוורץ). התערוכה היתה פתוחה לקהל הרחב עד ל-27 במרס 2009.
בתמונה עליונה: יד מכוונת – עבודה קבוצתית;
בתמונה תחתונה: זאביק פרל – מפגשים מהסוג הטעון

החלטות ועדת משמעת

בחודש ינואר קיימו חברי ועדת המשמעת ישיבה שבה נדון עניינם של עשרה סטודנטים.
להלן מקבץ החלטות הוועדה:

• במהלך סמסטר א2009, בעת רישום שמות המשתתפים במפגש הנחיה מוגברת באחד מקורסי האו"פ, נמצא שאחת הסטודנטיות בחרה להגיע לשני מפגשי הנחיה מוגברת אף-על-פי שהייתה רשומה למפגשי הנחיה רגילה. הסטודנטית הודתה באשמה, הורשעה ונענשה בעונשי נזיפה ובקנס כספי.
• מרכזת הוראה נדהמה לגלות שסטודנט שהגיש עבודה סמינריונית בקורס שהיא מרכזת, העתיק חלקים ניכרים מהעבודה הסמינריונית שלו מעבודת התזה שלה. הסטודנט הורשע על-ידי חברי הוועדה ונענש בביטול העבודה הסמינריונית ובחיובו להגיש עבודה סמינריונית אחרת, בקורס אחר. הסטודנט יישא בכל ההשלכות האקדמיות והכלכליות הנובעות מביטול העבודה הסמינריונית. המשך

סל"ה - סטודנטים למען הקהילה באו"פ

ב-3 בדצמבר 2008 צוין בישראל יום הזכויות הבין-לאומי לאנשים עם מוגבלויות בסימן "כבוד וצדק לכולם". אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות מגדירה חזון וקובעת סטנדרטים בין-לאומיים לזכויות אזרחיות וחברתיות, שאנשים עם מוגבלויות באשר הם זכאים להן. על האמנה חתמו 136 מדינות ואשררו אותה 41 מדינות. ישראל הצטרפה לחותמים על האמנה במרס 2007. למידע נוסף

הקושי לראות, לשמוע, להבין ולהיות מובן עלול ליצור קשיים ביצירת תקשורת, במימוש הפוטנציאל הלימודי ובפיתוח כשרים ומיומנויות חברתיות. בשנת 2008 למדו באו"פ 207 סטודנטים עם לקויות שמיעה, לקויות ראייה, לקויות מוטוריות ולקויות רגשיות. דיקן הסטודנטים מלווה סטודנטים אלו בהתאמת תנאי בחינה, בייעוץ אישי, בקשר עם גורמי חוץ, בקבלת הנחיה פרטנית ובפרויקטים מיוחדים כגון "סל"ה". המשך

שלב נוסף במחשוב ההשאלה הבין-ספרייתית באו"פ

ספריית האוניברסיטה הפתוחה מעניקה לחברי הסגל שירותי השאלה בין-ספרייתית של ספרים, מאמרים ופרקים מספרים זה שנים רבות.
בתחילה ניתן השירות באופן ידני באמצעות דואר פנים ודואר ישראל.
בשנים האחרונות שודרג השירות. בקשות חברי הסגל התקבלו בספרייה גם באמצעות הדואר האלקטרוני, וכן נשלחו כל הבקשות לספריות המרוחקות באמצעות מערכת ממוחשבת. המאמרים והפרקים מתוך ספרים שהוזמנו, הועברו אלינו בקבצים אלקטרונים, ואלה הועברו מיד למזמין, ישר לתיבת הדואר האלקטרוני שלו. הספרים ממשיכים להגיע כמובן גם באופן המסורתי. המשך

שיתוף פעולה של האו"פ עם אוניברסיטאות בדרום

במהלך מבצע "עופרת יצוקה" שהתנהל בדרום נרתמה האוניברסיטה הפתוחה למאמץ המלחמתי והעמידה לרשות המוסדות האקדמיים בדרום את האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים, שמשרתים דרך קבע את הסטודנטים של האו"פ. האוניברסיטה הפתוחה נענתה לבקשתו של פרופ' ג'ימי ויינבלט, רקטור אוניברסיטת בן-גוריון, לפתוח את אתרי הקורסים המקוונים לשימוש הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון. בשל סיומו של המבצע היענות זו לא יצאה לפועל בסופו של דבר. כמו כן, במהלך המבצע פנה פרופ' יואב יאיר מהאוניברסיטה הפתוחה למכללת ספיר והציע להעמיד לרשותה את מערכת אופק. אכן, במהלך המבצע הקליטו המרצים של מכללת ספיר שיעורים במתקני האוניברסיטה הפתוחה לטובת תלמידי המכללה.

האוניברסיטה הפתוחה עצמה עשתה שימוש בטכנולוגיות אלה עבור תלמידיה בדרום. במהלך המבצע הועברו לסטודנטים של קמפוס באר-שבע ומכללת אשדוד שיעורים באופק וב-V.C. כתחליף וכתוספת לשיעורים הפרונטליים, שלא היה אפשר לקיימם בשל הנחיות של פיקוד העורף.

האוניברסיטה הפתוחה התקבלה כחברה בקונסורציום OCW

בעקבות פרויקט פא"ר ולאחר תהליך ממושך של אישור המועמדות התקבלה האוניברסיטה הפתוחה כחברה ברשימת מוסדות ההשכלה הגבוהה בעולם אשר פיתחו חומרי לימוד אקדמיים לצפייה חופשית באינטרנט ולשימוש הציבור הרחב ללא תשלום. האוניברסיטה הפתוחה היא החלוצה והיחידה בתחום מישראל, והיא מובילה בארץ את נושא הפתיחה החופשית של ספרי לימוד אלקטרוניים וקוליים ושל חומרי הלמידה הנלווים אליהם. בפרויקט פא"ר פתחה האוניברסיטה הפתוחה עד כה חומרי לימוד בלמעלה מ-100 קורסים, ובהם כ-45 ספרי לימוד בפורמט e-book וספרים קוליים בפורמט MP3.

הקונסורציום הוא גוף בין-לאומי המנוהל על ידי אוניברסיטת MIT בבוסטון, שהנה חלוצה של תנועת ה-OCW (ראשי תיבות של Open Course-Ware, כלומר, פתיחת חומרי לימוד ששייכים לקורסים). בקונסורציום חברים כיום יותר מ-200 מוסדות מעשרות מדינות, החל באפגניסטן וכלה בווייטנאם. המשך

שידור מפגשי הנחיה לתלמידי חו"ל

להלן מכתב שהתקבל מסטודנטית הלומדת בחו"ל:

שלום רב,

אני משתתפת בקורס "אישיות - תיאוריה ומחקר". בעקבות הלחימה בדרום החלו לצלם שיעורים ולהעלותם לרשת. מהלך יפה מאוד מהבחינה ההומנית והאמפתית וגם כמובן מהבחינה הלימודית .

בתור תלמידת חו"ל של האוניברסיטה הפתוחה רציתי, לפני תחילתו של הסמסטר השני, לבדוק אפשרות לצלם שיעורים בלי קשר ללחימה. חשוב לי להדגיש כי הצפייה / שמיעה של השיעורים היא יעילה מאוד ברמה הלימודית - מפעילה מגוון גדול יותר של כישורים קוגניטיביים (מעבר לקריאה וכתיבה, גם שמיעה, ראייה, זיכרון שמיעתי...) ובעיקר מעלה את רמת העניין בקורס.

אשמח לשמוע כי יש אפשרות לעשות משהו בנדון בנוגע לקורסים בעתיד - בסמסטר הקרוב, הבא עלינו לטובה.
בברכה,
ניצן

סגנית נשיאה חדשה לאוניברסיטה הפתוחה:
פרופ' יהודית גל-עזר

סגנית הנשיאה החדשה של האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' יהודית גל-עזר, נכנסה לתפקידה במרס 2009 במקום פרופ' אורה לימור, שמילאה את התפקיד מאז 2005. גל-עזר, שהצטרפה לאוניברסיטה הפתוחה ב-1980, מכהנת כיום כפרופסור מן המניין במחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. תחום העניין שלה הוא מחקר בהוראת מדעי המחשב הכולל נושאים כמו חשיבה אלגוריתמית והוראת נושאים מסובכים כמו סיבוכיות, רדוקציה, אי-דטרמיניזם ותפיסות מוטעות במדעי המחשב.

פרופ' גל-עזר נמנית עם מקימי החטיבה למדעי המחשב וכיהנה כראש החטיבה. היא למדה מתמטיקה שימושית עד לתואר Ph.D. באוניברסיטת תל-אביב, וכמו כן למדה במוסד זה לימודי תעודה במדעי המחשב. במשך שנים אחדות היא שימשה כמרצה מן החוץ באוניברסיטת תל-אביב. באוניברסיטה הפתוחה היא מילאה תפקידים רבים, ובין היתר כיהנה כראש מינהל הפיתוח האקדמי (1993-1990) וכסגנית נשיא (2005-1999).

ב-2007 זכתה פרופ' גל-עזר בפרס על תרומה יוצאת דופן בתחום הוראת מדעי המחשב מטעם ACM SIGCSE (The Special Interest Group on Computer Science Education, the Association for Computing Machinery).
בשנים 2000-1990 היא הייתה חברה בוועדת המקצוע והתכנית של משרד החינוך למדעי המחשב בחטיבה העליונה, ומאז 2005 היא יו"ר הוועדה. כמו כן, היא הייתה חברה בוועדות אד-הוק של המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) ובוועדות מקצועיות בין-לאומיות בתחום הוראת מדעי המחשב. בין השאר כיהנה בשנים 2008-2005 כנציגה הבין-לאומית בוועד המנהל של Computer Science Teacher Association - CSTA (ארגון בת של ACM). כיום היא חברה במועצה המייעצת של CSTA ובארגונים נוספים.

ערב לציון סיום כהונתה של סגנית
הנשיא/ה היוצאת-פרופ' אורה לימור

פרופ' אורה לימור סיימה ב-28 בפברואר כהונה בת ארבע שנים בתפקיד סגנית הנשיא/ה לעניינים אקדמיים. לרגל סיום תפקידה נערך ב- 25 בפברואר כנס בנושא "נשים כותבות מסע". פרופ' לימור תמשיך להיות חברת סגל בכיר במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות של האו"פ.
למידע על ערב העיון ולהקלטה

מינויים חדשים באוניברסיטה

• פרופ' שרה גורי-רוזנבליט מונתה לתפקיד האחראית לקשרים האקדמיים של האוניברסיטה הפתוחה עם אוניברסיטאות בעולם החל מה-1 במרס, עם סיום כהונתה של פרופ' יהודית גל-עזר בתפקיד זה.
  
  
• ד"ר זאב רוזנהק מונה לתפקיד ראש תחום הסוציולוגיה במחלקה למדע המדינה, סוציולוגיה ותקשורת החל מה-1 באוקטובר 2008, עם סיום כהונתו של פרופ' מוטי רגב בתפקיד זה.
  
  
• ד"ר ניצה גרי מונתה לתפקיד ראש המחלקה לניהול ולכלכלה החל מ-1 אפריל 2009 עם סיום כהונתו של פרופ' אביעד חפץ בתפקיד זה.
  
  
• עו"ד אלי שהרבני מונה לתפקיד ראש היחידה למשאבים וקשרי חוץ החל מ-1 אפריל 2009 עם סיום פעילותו של ד"ר ברוך גור-גורביץ בתפקיד זה.

קידומים בדרגה של חברי סגל אקדמי:

פרופ' תמר הרמן מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת הועלתה לדרגת פרופסור מן המניין.

ד"ר יובל כהן מהמחלקה לניהול וכלכלה, הועלה לדרגת מרצה בכיר.

ד"ר ענת ברנע מהמחלקה למדעי הטבע והחיים הועלתה לדרגת פרופסור חבר.

ד"ר אורן סופר מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת הועלה לדרגת
מרצה בכיר.

ד"ר אמיר הורוביץ מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ויהדות הועלה לדרגת פרופ' חבר.

מינויים חדשים של חברים בסגל האקדמי הבכיר:

ד"ר יובל אילון מהמחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ויהדות מונה לחבר הסגל האקדמי בדרגת מרצה בכיר.

ד"ר יגיל לוי מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת מונה לחבר הסגל האקדמי בדרגת פרופסור חבר.

ד"ר סנדרה מאירי מהמחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות מונתה לחברת הסגל האקדמי בדרגת מרצה.

ד"ר יעל מונק מהמחלקה לספרות, לשון ואמנויות מונתה לחברת הסגל האקדמי הבכיר בדרגת מרצה.

ד"ר עדיה מנדלסון-מעוז מהמחלקה לספרות, לשון ואמנויות מונתה לחברת הסגל האקדמי הבכיר בדרגת מרצה.

שינוי בלוח הזמנים האקדמי

החל משנת הלימודים תשס"ט חל שינוי בלוח הזמנים האקדמי באוניברסיטה הפתוחה: סמסטר אביב קוצר בשבוע, והלימודים בסמסטרים סתיו ואביב יימשכו 15 שבועות. סמסטר קיץ יימשך כבעבר 9 שבועות. חופשת הסמסטר בין סמסטר סתיו לסמסטר אביב קוצרה גם היא בשבוע ותימשך 5 שבועות. חופשת הסמסטר בין סמסטר אביב לסמסטר קיץ הוארכה ותימשך שבועיים לפחות.

ללמוד באו"פ ללא הנחיה

החל מסמסטר א2010 סטודנט שנרשם לאוניברסיטה הפתוחה יוכל לבחור בין מתכונות הנחיה שונות (רגילה ומוגברת) לבין למידה ללא הנחיה כלל. האפשרות ללמוד ללא הנחיה אמנם מיושמת בפועל כבר היום, אך מעתה תוצע אפשרות זו מראש בטופס ההרשמה.

עיתון חדש לאגודת הסטודנטים של האו"פ

שם רחוב חדש לדרך המובילה לקריית האו"פ

ועדת השמות של עיריית רעננה אישרה שם רחוב חדש לדרך המובילה לקריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, מכביש גהה צפון עד לשער הכניסה הראשית. שם הרחוב הוא "דרך האוניברסיטה".
כתובת האו"פ: דרך האוניברסיטה 1, רעננה, ת.ד. 808 מיקוד 43107
אין שינוי בת"ד ובמיקוד (ת"ד 808 , מיקוד 43107)
הכתובת החדשה מיתווספת לכתובות הקיימות: רבוצקי 108; החורש 1.

זוכי הגרלת סקר ההוראה לסמסטר א2009

בהגרלה של סקר הוראה שנערכה בסמסטר א2009 זכו שלושת הסטודנטים שלהלן במלגת לימודים: עידו מנתניה, רוני מתל-אביב, נלי מראשון לציון. הזוכים קיבלו הודעה על זכייתם, ולביתם יישלחו שובר המלגה ודף הסבר על אופן מימושו. שמות הזוכים יפורסמו גם באתר הבית של האוניברסיטה הפתוחה.

אנו רוצים להודות לכל הסטודנטים שהשתתפו בסקר ההוראה בסמסטר זה ומצפים להשתתפותם של סטודנטים רבים בסקר הבא שייערך בסיום סמסטר ב2009.

תואר בוגר (B.Sc) בהנדסת תעשייה וניהול

בישיבתה מיום 11 בנובמבר 2008 החליטה המועצה להשכלה גבוהה לאשר לאוניברסיטה הפתוחה הסמכה קבועה להעניק תואר בוגר (B.Sc) בהנדסת תעשייה וניהול.

תואר בוגר (B.Sc) בהנדסת תוכנה

מטרת התכנית היא להכשיר מהנדסים המתמחים בתוכנה. תכנית הלימודים משלבת קורסי תשתית בתחומי המתמטיקה, הפיסיקה ומדעי המחשב, עם קורסים מתקדמים במדעי המחשב בתחום הנדסת התוכנה. התכנית מעניקה לבוגרים ידע מעמיק במדעי המחשב, הבנה של המאפיינים ושל הבעיות של פיתוח מערכות תוכנה גדולות, והכשרה במגוון תהליכים לטיפול שיטתי בפעולות הניתוח, התכן, היישום, הבדיקה, האימות והתחזוקה של תוכנה. המועצה להשכלה גבוהה נתנה אישור פרסום והרשמה לתכנית הלימודים בהנדסת תוכנה. התכנית תוצע החל מסמסטר א2010.

חטיבת לימודים חדשה: המקרא ועולמו

החל מסמסטר ב2009 מוצעת חטיבה חדשה לסטודנטים הלומדים לקראת תואר חד-חוגי עם חטיבה. נושא החטיבה החדשה הוא "המקרא ועולמו". חטיבה זו מיועדת לסטודנטים המעוניינים להעשיר את השכלתם בתחום זה לצד הדיסציפלינה הראשית של לימודיהם.

במסגרת החטיבה ילמדו הסטודנטים קורסים במקרא, בהיסטוריה של תקופת המקרא ובארכיאולוגיה של תקופת המקרא. יחסי הגומלין שבין תחומי דעת אלו יפתחו בפני הסטודנטים צוהר להכרת הסוגיות הנמצאות כיום בחזית המחקר בתחום "המקרא ועולמו". עם סוגיות אלו אפשר למנות את שאלת קיומה או אי-קיומה של ממלכת דוד ושלמה וכן את שאלת תכליתם ומוצאם של סיפורי ראשית האנושות וסיפורי האבות, לצד שאלת הזיקה בין ספר בראשית לבין יתר ספרי התורה.

חטיבה זאת מספקת הזדמנות לתלמידים המעוניינים להרחיב את השכלתם האקדמית בנושאים הקשורים להתהוות עם ישראל, תרבותו וזהותו וראשית תולדותיו.

חטיבת לימודים חדשה: לימודי חטיבה במשפט עסקי

מתוך הכרת המציאות העסקית המורכבת ועקב הביקוש ההולך וגובר להבנת הפן המשפטי של ניהול עסקים, האוניברסיטה הפתוחה מציעה חטיבה משפטית המתאימה ללימודי תואר ראשון בניהול, המתמקדת בפן המעשי של המשפט המסחרי.

מטרת הלימודים בחטיבה להקנות ידע משפטי ברמה גבוהה למי שאינם משפטנים ושהרקע התחומי המובהק שלהם הוא ניהול; תחום המתבסס על מכשירים כלכליים-עסקיים שמושגים משפטיים משולבים בהם באופן אינהרנטי. במציאות המורכבת והלא ודאית המאפיינת את זירת העסקים והכלכלה של המאה ה-21 איש ניהול נתקל יום-יום בבעיות משפטיות המשולבות בבעיות הניהוליות.

החטיבה עונה על צורך אמִתי הקיים בקרב אנשי ניהול בכל הרמות להשכלה משפטית. לימודי החטיבה מדגישים את ההיבטים החשובים במדעי הניהול.

האוניברסיטה הפתוחה מקיימת ימי עיון ואירועים בקמפוס החדש ברעננה. אנו שמחים להזמינכם לאירועים הקרובים. תכנית מפורטת של כל אירוע תמצאו בקישור המצורף.

• עצרת יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשס"ט
  21 באפריל 2009 בשעה 13:00
• טקס התייחדות ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה
  26 באפריל 2009 בשעה 11:00
• שיח סופרים: פניה הרבות של ירושלים
  5 במאי 2009 בשעה 18:30

פילוסופיה של הנפש בתקופתנו (10679)

מה טיבם של מצבים נפשיים, כמו פחד, כאב, מחשבות ורצונות? מה הקשרים בינם לבין מצבי המוח? האם אלה הם קשרים סיבתיים בלבד, או שמא מצבים נפשיים אינם אלא מצבי מוח? האם היחס בין המצבים הנפשיים לבין מצבי המוח זהה ליחס בין תוכנת מחשב לבין החומרה שלו? כיצד אנו יכולים לדעת על מצביהם הנפשיים של אחרים? האם לי ולכפיל פיזיקלי שלי (אדם הזהה לי לחלוטין מבחינה פיזיקלית) יש אותן מחשבות עם אותם תכנים, גם אם אנו נטועים בסביבות שונות לחלוטין? האם אפשר להבין את תופעת המודעות, או שמא היא תישאר לעולם מסתורית?

עמדות שונות באשר לשאלות אלה ואחרות יוצגו וינותחו באופן ביקורתי בקורס "פילוסופיה של הנפש בתקופתנו". קורס זה, שבו מושם דגש חזק בפילוסופיה האנליטית, מיועד לתלמידי פילוסופיה, אך הוא יתאים במיוחד גם לתלמידים נוספים: לתלמידי פסיכולוגיה המעוניינים להעמיק בהיבט התאורטי של מושאיו של המחקר הפסיכולוגי, לתלמידים של מדעי המחשב המעוניינים לעמוד על הקשר שבין פעולת המחשב לפעולת הנפש, לתלמידים של מדעי החיים המעוניינים להבין את ייחודה של קבוצה משמעותית מקרב היצורים החיים – קבוצת היצורים החיים בעלי מצבים נפשיים, ולכל מי שיש לו עניין ללמוד על טיבם של המצבים הנפשיים הנראים כה שונים מכל מה שאנו נתקלים בו בטבע. זהו קורס רגיל המקנה 6 נ"ז. לפרטים נוספים על הקורס

מיתוס ואתוס בקולנוע הישראלי (10693)

הקורס מתמקד בייצוג הקולנועי וההיסטורי של סוגיות נבחרות באתוס הציוני ומעמת בין דימויים, מיתוסים וסיפורים מקובלים מהווי הציונות לבין ראייה ביקורתית מאוחרת יותר של סוגיות אלה.

הקורס יוצא מנקודת הנחה המקובלת במחקר כי התודעה ההיסטורית שלנו בעשורים האחרונים מעוצבת במידה רבה על ידי סרטי קולנוע. הציבור הרחב לא תמיד זמין למחקרים היסטוריים, והקולנוע הופך לספר ההיסטוריה הגדול. הקורס עוסק בקולנוע כמספר המיתוסים וכמקבע דימויים בתודעה הקולקטיבית ובקושי לשחזר את העבר.

במרכז הקורס עומדים ארבעה נושאים מרכזיים: היהודי החדש, הקולקטיב והקיבוץ, הסכסוך היהודי-ערבי והמפגש בין ניצולי השואה לישראלים. המשך
לפרטים נוספים על הקורס

סדנה בעריכת וידאו בעידן דיגיטלי (10746)

האם כתבות ואייטמים המופיעים במדיה האודיו-ויזואלית יכולים היו להיראות אחרת? כולנו, בעיקר סטודנטים לתקשורת, חשים בכך, אך מתקשים להסביר זאת באופן מושכל, ובוודאי מתקשים לשנות את הדברים במו ידינו. הסדנה החדשה בעריכת וידאו פותחת אפשרות לרכוש מיומנויות אלה וליישם אותן באופן מעשי.

בסדנה המוצעת תוכלו להכיר עריכת וידאו ממחושבת, להתנסות בה ולתרגל אותה. מנחי הסדנה הם עורכי וידאו מיומנים, והשיעורים יועברו תוך שימוש במחשבי עריכה. השיעורים יכללו הרצאות, הדגמות ותרגול אינטנסיבי. מחוץ לשעות הלימוד יעמדו לרשותכם מדריך עריכה מקוון ושעות תרגול מיוחדות. חומרי הגלם לתרגול יהיו חומרי ארכיון וחומרי מדיה הלקוחים מערוצי הטלוויזיה ומרשת האינטרנט. המשך
לפרטים נוספים על הקורס

אתיקה בעסקים (13012)

קורס בחירה בתכנית לתואר שני במנהל עסקים באשכול אתיקה ומשפט.
זה מתרחש יום יום מתחת לאפנו, וכולנו חשים בתוצאות. אלה הן ההשלכות של המשבר הכלכלי: פיטורי עובדים, נפילת ערך של חברות, ירידה בערך השקעות, סיכונים לכספי חסכונות ועוד. יש שישאלו: במצב קשה זה, מה אפשר לצפות מהמגזר העסקי? היום יותר מתמיד על העסק להתמקד ב"שורה התחתונה" ולהעלים עין מהשאלות המהותיות. האמנם?

התשובה היא לא. דווקא בעולם תחרותי יותר ויותר חברות מגיעות להכרה כי התנהגות עסקית אתית המסונכרנת עם יתר פעילויות העסק היא המפתח ליצירה של ערך מוסף לחברה בעיני כלל בעלי העניין שלה .

במיוחד עכשיו, כשהשתבשו הדברים והתגלו לציבור - גוברת החשיבות של התמודדות עם שאלות אתיות אקטואליות בהקשרים מגוונים, כגון: ממשל תאגידי, שכר בכירים, רגולציה, השקעות בסיכון, ניצול מידע פנימי ועוד. המשך
לפרטים נוספים על הקורס

ראשית המלוכה בישראל - כרך א / משה גרסיאל

בסדרת הספרים ראשית המלוכה בישראל, על ארבעת כרכיה, נפרס בפני הקורא תיאור היסטורי של שלהי תקופת השופטים וייסוד המלוכה בישראל. בניתוח האירועים שהוליכו לראשית משטר המלוכה והתבססותו בישראל נבחנים המנהיגים ופועלם: עלי ושמואל – סקירה קצרה על שני המנהיגים האחרונים מטיפוס "השופטים"; שאול ודוד – פירוט נרחב של קורות שני המלכים הראשונים, מייסדי משטר המלוכה. בין היתר יידונו מלכות שאול, פרק הביניים אחרי מות שאול, מלכות דוד, הישגיו הגדולים, מלחמותיו באויבי ישראל והזעזועים והמרידות שפקדו את ממלכתו. התיאור מסתיים עם עליית שלמה על כס ממלכת אביו והתבססותו בשלטון. תקופה זו מתוארת במקור הקדום, בספר שמואל, בפרקים הראשונים של ספר מלכים ובמקור מאוחר יותר, בספר דברי הימים. המשך

הספר נלמד במסגרת הקורס "ראשית המלוכה בישראל - ספר שמואל" (10710)

דמוגרפיה פוליטית במדינות ערב במאה ה-20 / און וינקלר

הספר עוסק בתמורות הדמוגרפיות במדינות ערב ובמדיניות האוכלוסין שלהן
במאה ה-20, בעיקר במחציתה השנייה, עת השתחררו מהשלטון הקולוניאלי וזכו לעצמאות מלאה. תמורות אלה גרמו למדינות ערב קשיים כלכליים רבים והטביעו את חותמן גם בתחום הפוליטי- הפנימי, הבין-ערבי והבין-לאומי. במחצית השנייה של המאה ה-20 החריפה הבעיה הדמוגרפית בהתמדה, וגילוייה העיקריים היו גידול מתמיד בשיעורי האבטלה ולחץ גובר על התשתיות הפיזיות. בראשית המאה ה-21 נעשתה סוגיה זאת למוקד הבעיות הכלכליות-חברתיות של מדינות ערב. להבנת הבעיה הדמוגרפית יש אפוא תפקיד מכריע בהבנת התהליכים שהחברות הערביות עוברות במגוון תחומי החיים. ספר זה עוסק בניתוח התהליכים האלה, ובייחוד בסימביוזה שביניהם.

הספר נלמד במסגרת הקורס "דמוגרפיה פוליטית במדינות ערב במאה ה-20" (10918)

הפיזיולוגיה של ההתנהגות - כרך א/ ניל ר' קרלסון;
עריכה מדעית של המהדורה העברית: רביד דורון

ספרו הנודע של ניל ר' קרלסון עוסק בתשתית הביולוגית של תופעות התנהגות. בספר מוצגים נושאים שונים שלוקטו תחת קורת גג אחת בגלל נגיעתם לפסיכולוגיה: מבנה הנוירון ותפקודו, נוירו אנטומיה, פסיכו פרמקולוגיה, מערכות החוש והמערכת המוטורית, אופני התנהגות טיפוסיים למין (שינה, רבייה, התנהגות ריגושית, אכילה ושתייה), למידה, זיכרון ושיכחון (אמנזיה), תקשורת מילולית, הפרעות נוירולוגיות, הפרעות נפש והתמכרות לסמים. הספר כולל גם פרק על תולדות התחום ופרק מיוחד מוקדש לשיטות מחקר.

הספר מיועד בראש ובראשונה לסטודנטים לפסיכולוגיה, אך גם תלמידי ביולוגיה ורפואה ואנשים תאבי דעת מתחומים אחרים עשויים למצוא בו עניין – במיוחד אם הם מתעניינים בהיבטים התנהגותיים של תחומי לימודיהם או בהבנה מעמיקה יותר של התנהגותם שלהם. הנושאים השונים מוצגים בספר באופן שאינו מצריך ידע קודם בתחום, ולפיכך הספר נוח במיוחד ללמידה עצמית. תרגומו נועד להקל על קוראי עברית את הגישה לתחום המרתק הזה.

הספר נלמד במסגרת הקורס "פסיכולוגיה פיזיולוגית" (10615)

להלן ספרים שיצאו לאחרונה של חברי הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטה:

הקפיטליזם של הידע / חגית מסר-ירון

מדורי הכלכלה בעיתונות מדווחים חדשות לבקרים על חברות מצליחות המבוססות על המצאות שהומצאו באוניברסיטאות. בקמפוסים מתרוצצות שמועות על פרופסורים שהתעשרו ממסחור מחקריהם. בהנהלות של האוניברסיטאות חולמים על איזון הגירעון התקציבי באמצעות כסף שיגיע מהעברת ידע וטכנולוגיה לתעשייה.
לכאורה, כולם מרוויחים מחיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה. התעשייה מקבלת נגישות לידע ולטכנולוגיה מתקדמים שנוצרו במימון ציבורי, האוניברסיטאות זוכות למקור כספי נוסף, החוקרים נהנים מרווחי המסחור, והציבור נהנה מפיתוח הכלכלה ומצמיחתה. אך האם יש גם מפסידים? האם המגמה של מסחור הידע פוגעת בחופש המחקר האקדמי? כיצד הופך מחקר למוצר? איך משפיע על האקדמיה התהליך של העברת טכנולוגיה? הספר הקפיטליזם של הידע סוקר באופן מקיף את סוגיות המסחור של ידע אקדמי תוך ניתוח ביקורתי ושילוב דוגמאות מישראל ומהעולם.

פרופ' חגית מסר-ירון היא נשיאת האוניברסיטה הפתוחה.

על דעת עצמו/ נורית גרץ

עמוס קינן - לוחם חירות, עיתונאי, סופר, מחזאי, פסל, צייר, פעיל שלום, שתיין. אחד הישראלים הכי מוכשרים, הכי מלאי סתירות, הכי חיים שהיו מעולם.

אישתו זה 45 שנים, חוקרת הקולנוע והספרות נורית גרץ, הצליחה ליצור את המרחק האסתטי הנדרש כדי לכתוב ארבעה פרקים בחייו; לבצע את המשימה העדינה והמורכבת של כתיבת פרקים מחייו.

על דעת עצמו פותח במסע פיוטי האורג את ילדותו של קינן עם מהלך הידרדרותו הנפשית של אביו, איש גדוד העבודה, שחי לאור החלום הכפול של שיבת ציון ושל המהפכה הסוציאליסטית והיה לקורבן של מתחיו הפנימיים של החלום הזה.

פרק החיים השני עוקב אחר פעילותו בלח"י, ערב מלחמת תש"ח ובמהלכה, ומראה כיצד החלומות האוטופיים שירש ממשיכים להנחות אותו ומתנגשים עם הטראומות של המלחמה ההיא, שהודחקו והושתקו אך לא נשכחו לאורך השנים שחלפו.

הפרק השלישי עוסק בפרשה שהסעירה את המדינה בראשית שנות החמישים: פצצה הוטמנה בביתו של שר הפנים, י"צ פנקס, ועמוס קינן הועמד על כך לדין יחד עם ידידו, שאלתיאל בן יאיר. נדבך אחר נדבך מגולל כאן הסיפור, בהסתמך על פרוטוקולים, עדויות חדשות וטקסטים ספרותיים, מגלה עובדות שלא נודעו עד כה וחושף את שורשי הפרשה באכזבה המרה שרווחה בחוגים רחבים מאופייה המתגבש של המדינה.

ב-1954, מחוסר עבודה ומנודה, עוזב עמוס קינן את הארץ ועובר לפריז. סיפור האהבה העמוק אך גם ההרסני שניהל עם הסופרת כריסטיאן רושפור, על רקע החיים התרבותיים והפוליטיים התוססים בעיר האורות של סוף שנות החמישים, חותם את הספר.

על דעת עצמו הוא יצירה ספרותית מרתקת ומרגשת, השוזרת את התיעוד המדוקדק של אירועים היסטוריים בתוך רומן החודר לתודעת הגיבורים, לזיכרונותיהם ולחלומותיהם וטווה את עלילות חייהם מתוך הספרות שכתבו, מתוך היומנים והמכתבים ששמרו, מתוך ראיונות ותעודות ומתוך הפנטזיה והדמיון.

פרופ' נורית גרץ היא חברת סגל במחלקה לספרות, לשון ואמנויות.

אין לפלפל! – עיתון "הצפירה" והמודרניזציה
של השיח החברתי הפוליטי/ אורן סופר

כיצד נהיה השיח בעברית, שתפקידו המסורתי בקהילה היהודית בגולה היה דתי מעיקרו, לשיח עיתונאי מודרני, שנושאיו חילוניים, חברתיים ופוליטיים? האם הועתקו דרכי הביסוס המסורתיות של "טיעון לגיטימי" או "אמִתי" כפשוטן אל השיח החילוני?

אלה הן שתיים מן השאלות המרכזיות הנבחנות בספר זה, שעניינו זיהוי קו התפר בין השיח המסורתי, שהיה דומיננטי בקהילות מזרח אירופה, לשיח העברי המודרני, שהושפע מן המהפכה המדעית במערב. באמצעות הדיון בעיתון "הצפירה", הספר מסרטט את התחרות שניטשה מאמצע המאה ה-19 עד ראשית המאה ה-20 במרחב הציבורי העברי המתהווה בין שני מודלים של טיעון ושל ביסוס "אמִתות חברתיות". המשך

ד"ר אורן סופר הוא חבר סגל במחלקה למדע המדינה, סוציולוגיה ותקשורת.

תמימה זין אלדין, סטודנטית לתואר שני בחינוך של האוניברסיטה הפתוחה, הגישה מועמדות למשרת מדריכה בתחום החינוך לגיל הרך. להלן הדברים שכתבה לד"ר אבישי אנטונובסקי, מרכז אקדמי של התכנית:

שלום ד"ר אבישי,

אני חייבת לעדכן אותך. התקבלתי לעבודה בתפקיד מדריכה לגיל הרך. במהלך הריאיון שעשו לי, סיפרתי שאני לומדת באוניברסיטה הפתוחה לתואר שני. התשובה של מנהל הפסג"ה הייתה: "המשפט הזה מספיק כדי שתתקבלי, כי העומד בדרישות של האו"פ יכול להצליח בכל דבר". זה עשה אותי גאה בכם יותר ויותר...
תודה רבה,
תמימה