64 2025 ,' דק 6:19 , וידיאו, ערוץ אחד | מלכה עזריה מזכירתו לשעבר של ראש מנהל הלוגיסטיקה מאוד אהבתי את העבודה שלי כאן, את האוניברסיטה הפתוחה ואת משפחת האו"פ, כמו שקוראים לזה. התחלתי לעבוד בקמפוס רמת אביב. היה שם מאוד נחמד, עד שהחליטו לבנות כאן מכיוון שלא היה כבר מקום ברמת אביב. אני חושבת שהתנאים פה טובים, הבניין והמשרדים טובים, אבל יש אנשים שלא אוהבים את הבניין. ואפרופו לוגיסטיקה – אנחנו כולנו יחד בקמפוס, אבל אין ספק שהריחוק בין הבניינים, וכל מחלקה יושבת... הריחוק די מורגש. יש עוד בעיה: אני תמיד שאלתי למה עשו את החניות למעלה ולא מתחת לבניין, ואת האנשים שמתחת לבניין לא מיקמו בשמש, באור יום. -, ולמרות שמתרגלים, זה לא דבר כל כך כיפי ונעים, ואין כמו 2 ,-1 אנחנו ישבנו פה בלוגיסטיקה בקומות אוויר צח ושמש... במחלקת הפצה ומחסנים הדביקו טפט של פרחים, ים, שמש ושמיים, וזה מכיוון שהיו שם קירות אפורים מאוד עצובים, ורצו לתת לעובדים הרגשה שהם בחוץ, שיהיו להם קצת צבעים מול העיניים. כאדם מן השורה שלא מבין באדריכלות, אני חושבת שאנשים צריכים להיות באוויר הצח ובשמש ולא מתחת לאדמה, אבל כנראה שיש גורמים תכנוניים מסוימים שלא בדיוק התאים להם הנושא. הדבר הכי חשוב הוא שהיו לי שנים מאוד יפות באוניברסיטה. הדבר הכי חשוב הוא שהיו לי שנים מאוד יפות באוניברסיטה
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==