14 בעבודות הווידיאו שהציגה האמנית מלי דה־קאלו בשנים האחרונות היא בחרה לפצל את ההקרנה לשלושה־ארבעה ערוצים. לעיתים מוצגים בכל אחד מהערוצים תכנים שונים, כך שהעבודה אינה ,הבעיה של התקופהמתפתחת כציר נרטיבי רציף, אלא כמערך מקבילי ורב־שכבתי. כך למשל, בעבודה בגלריה של מוזיאון בית שטורמן 2024 שעסקה בפילוג ההיסטורי של התנועה הקיבוצית (הוצגה בשנת בעין חרוד), הופיעו קטעים מראיונות שערכה דה־קאלו עם דמויות שונות במסך אחד, ולצידם הוקרנו קטעי וידיאו נוספים ובהם דימויים מתחלפים של נופי טבע ושל מרחבים אדריכליים. מכלול הדימויים יצר קולאז' חזותי ודינמי, שבו המפגש בין הערוצים השונים התקיים במרחב הפיזי ויצר צירופים חדשים ומשמעויות משתנות ואף בלתי צפויות. , בחרה דה־קאלו להקרין מקטע וידיאו זהה בכל אחד מארבעת עיר ועינייםבמקרים אחרים, כמו בעבודה הערוצים. אולם במקום להציגו בו־זמנית, היא יצרה השהיה מכוונת בהקרנתו בכל אחד מהם. העבודה מתחילה במקטע וידיאו המוקרן בערוץ הראשון; לאחר מספר שניות הוא מופיע מחדש, מנקודת ההתחלה, בערוץ השני. בהמשך הוא מתחיל באותו אופן גם בערוץ השלישי, ולאחר מכן ברביעי. כך נוצר רצף מדורג שבו אותו דימוי נע בין ההקרנות השונות בהשהיה קלה, מעין הדהוד חזותי של אותו רגע. החזרה של אותו מקטע וידיאו מצולם יוצרת תעתוע בתפיסת הזמן הלינארי. עוד בטרם מסתיים המהלך המתועד בעבודה, הוא כבר מתחיל להופיע מחדש בערוצים האחרים, כאילו המציאות עצמה משוכפלת ופועלת במספר לופים מקבילים. בדרך זו מערערת דה־קאלו את תחושת הזמן הרציף, הלינארי: הזמן אינו נע קדימה בלבד, כפי שנדמה בצפייה בסרט יחיד, אלא הוא חוזר ונשנה, ולעיתים אף נדמה כי הוא נסוג לאחור. כאשר ייצוג של רגע מסוים בזמן ובמרחב מגיע לסיומו, הוא מייד שב ומתחיל מחדש כאירוע המתרחש באורח חזרתי, ולאחר מכן פעם נוספת, הוא שב ומופיע שנית, שלישית ואף רביעית. כאשר זמן־מרחבהזמן של מלי דה־קאלו פרופ' ערן נוימן
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==