איל שגיא ביזאוי

בשנת 1954 יצא לאקרנים במצרים סרט הקומדיה "חסן, מרקוס וכהן", ובו מוצגות בין היתר דמויותיהם של יהודים. הללו מוצגים בסרט כערמומיים, כרודפי בצע וכקמצנים חסרי תקנה. השימוש בדימויים סטריאוטיפיים אלה לעיצוב דמויות היהודים מזכיר באופן מטריד יצירות בעלות אופי אנטישמי מובהק מבית מדרשה של אירופה, כפי שאכן טענה חוקרת הקולנוע ויולה שפיק כלפי הסרט.

במאמרי אבקש להציע קריאה פרשנית שונה לאופן ייצוגן של דמויות היהודים בסרט. בהסתמכי על תיאוריות של הומור, ובהתחשב בנסיבות ההיסטוריות של מצרים ויהודיה באותן השנים, אטען כי לא זו בלבד שייצוג היהודים בסרט איננו מושפע מן האנטישמיות האירופית, אלא שיש בו דווקא ניסיון להציגם כחלק אינטגרלי מן המרקם החברתי המצרי.