"משורר במזרח"? עיון מחודש במחקר על ארתור רמבו בהרר (1890-1880)

אבישי בן-דרור

המאמר עוסק בפרקי חייו ובכתביו של ארתור רמבו (1891-1854), המשורר הצרפתי הנודע, מהעיר הרר שבאתיופיה, בעת שהייתה נתונה לכיבוש מצרים ולאחריו לכיבוש אתיופיה. כתביו של רמבו הם חלק מקורפוס ספרות הנוסעים מהרר מאותו הזמן, על מניעיה ועולם דימוייה, תכניה והקשריה הקולוניאליים. בגלל פרסומו הרב של רמבו והעניין שעוררה דמותו הסוערת בקרב קוראיו וחוקריו תופסים הרר ובני החברה העירונית המוסלמית שדרה בעיר מקום נכבד במחקר על דמותו.

המאמר מבקש לתרום למחקר על אודות רמבו בהרר באמצעות ההתמקדות בהיסטוריה של הרר בשנות השמונים של המאה התשע-עשרה. בחינת רמבו וכתביו דרך הפריזמה ההיסטורית הזאת מעלה שרמבו היה במידה רבה סוחר אירופי, "דייר" נוסף בהיסטוריה העשירה והמגוונת של הרר. המאמר מציע את קריאתם של כתבי רמבו בשני הקשרים קולוניאליים – המצרי והאתיופי – ולא כיצירת ספרות נטולת הקשר או סביבה. "החזרת" רמבו וכתביו להקשר ההיסטורי מאפשרת, בראש ובראשונה, השוואה בין התייחסויותיו אל החברה העירונית המוסלמית בהרר ואל בני עמי האורומו והסומלים שמחוצה לה לאלו של סוחרים ומיסיונרים אירופים אחרים, שפעלו בעיר באותו הזמן. השוואה שכזו מציגה את רמבו כנבדל בסגנונו ובדרכי המבע שלו בתיאוריו את סביבתו האנושית.

זאת ועוד , רמבו לא הקיף עצמו בחומה דתית או תרבותית אלא התערה בחיי יושביה של הרר. יחסו האמביוולנטי לכובשים, לנכבשים, לאירופים אחרים בעיר, להרר ולצרפת, שיקף את אישיותו ולא נבע בהכרח מתפיסותיו את "המזרח" ואת ה"מערב". בחינת יחסיו עם בני העיר ועם שליטיה בעשור שבן חי בה לפרקים מציגה את מורכבות היחסים שבין האירופי לבין "המזרח" שבו השתכן, וחקר המקרה של רמבו בהרר תורם להבנת עיצוב זהותו של הנוסע האירופי, שהייתה דינמית ומשתנה, כחלק מיחסי הגומלין בינו לבין בני המקום. זהויות הכלאיים שהתבטאו באישיותו ובהתנהגותו של רמבו הובילו חלק מעמיתיו בני זמנו, כמו גם חלק מחוקריו בני המאה העשרים להעצים את הפן ה"מזרחני" או ה"אפריקניסטי" שלו. תהליך "מזרוחו" של רמבו הוביל, כפי שמציג המאמר, להפיכתו, בין היתר, לאחד מ"סוכני הזיכרון" של ההיסטוריה של הרר. מקומו של רמבו בהיסטוריה של הרר הועצם עד כדי דחיקתה של העיר ואנשיה בעיני כמה מהחוקרים ללא יותר מ"במה מזרחית" ל"משורר". המאמר, כאמור, בוחן את ההיסטוריה של רמבו בהרר מתוך ההקשר החברתי והפוליטי ההיסטורי של העיר ומציע פרשנות מאוזנת יותר למקומו בהיסטוריה של העיר.