קומיקס ככלי לעיצוב תודעה קולקטיבית בשירות האינדוקטרינציה הג'האדיסטית ובשירות החינוך נגד הטרור

אלעד גלעדי

הקומיקס הערבי הוא סוגה (ז'אנר) משגשגת הזוכה לקהל קוראים גדול ומגוון מכל קצות הקשת הפוליטית והאידאולוגית במזרח התיכון ואף מחוצה לו. היא משמשת מקרה בוחן מעניין ביותר מפני שהיא משלבת יסודות תרבותיים ופוליטיים מערביים ומקומיים שלא תמיד דרים בשלום אלה עם אלה. הקומיקס הערבי הוא בחלקו תגובת נגד לקומיקס המערבי ובחלקו יצירה מקומית אותנטית.
מעבר להיותו אמצעי בידורי ותוצר מובהק של תרבות פופולרית, הקומיקס הוא כלי חשוב מאין כמוהו לעיצוב תודעה קולקטיבית בידי גורמים רבים. מסיבות רבות ובראשן הפופולריות הרבה שזוכה לה הקומיקס בקרב ילדים ובני נוער, החלו גם גורמים ג'האדיסטים להשתמש בכלי זה למטרות אינדוקטרינציה. לאחרונה, גורמים אלה עושים שימוש נרחב באינטרנט כדי להפיץ סדרות קומיקס המעודדות "ג'האד נגד כובשים זרים ומות קדושים למען האסלאם", ואף מאשימות יהודים בסחר בילדים ועוד מיני האשמות. אך מן העבר האחר יש גורמים העושים שימוש בקומיקס למטרות חינוך נגד טרור ונגד קיצוניוּת ולמען אסלאם סובלני ומתון.
במאמר זה אענה על שאלות כגון: כיצד התפתחה סוגת הקומיקס ונעשתה לגיטימית בעולם המוסלמי? מה הם מאפייניו של הקומיקס הערבי השאולים מהמערב ומיפן, ומה הם מאפייניו המקומיים? מה הופך אותו לכלי כה יעיל לעיצוב תודעה קולקטיבית? ומעל הכול – מדוע וכיצד גורמים ג'האדיסטים ואנטי-ג'האדיסטים מנצלים את הפוטנציאל הטמון בקומיקס למטרות אינדוקטרינציה וחינוך?