דבר העורכים

קוראות וקוראים שלום רב,

אנו שמחים להגיש לכם את כרך נב של כתב העת המזרח החדש.
בכך אנו ממשיכים מסורת של 64 שנים מאז הופעתו הראשונה כתב העת בשנת 1949 כבמה מכובדת בעברית להצגת מחקריהם של אנשי האקדמיה בארץ. כמו קודמיו, גם כרך זה מכיל מגוון רחב של מאמרים העוסקים בתקופות שונות ובאזורים שונים במזרח התיכון, פרי עבודתם של חוקרים ותיקים וצעירים כאחד מכלל מוסדות המחקר בארץ. כולנו תקווה שימצאו בו עניין רב כל העוסקים במחקר, בהוראה ובלימוד המזרח התיכון.

הגיליון פותח בסדרת מאמרים העוסקים באירועי השנים האחרונות במזרח התיכון ונודעו בציבור הרחב בכינוי "האביב הערבי". במאמרו מ"אביב פוליטי לחורף כלכלי" מנתח און וינקלר את כלכלתן של מדינות ערב שאינן משקי נפט. הוא סוקר את ההתפתחויות הכלכליות שעברו על מדינות אלו בעשורים האחרונים ודן בנזקים שנגרמו להן בעקבות אירועי "האביב הערבי". נזקים אלו עתידים עוד להחמיר בהעדר יציבות פוליטיות ונוכח המשבר העולמי וגידול האוכלוסייה המתמשך במדינות הערביות. במאמר "אביב בדמשק" דן אייל זיסר במלחמת האזרחים בסוריה. תוך כדי סקירה היסטורית מקיפה על חוסר היציבות הפוליטית במדינה נבחנים שורשיה ומקורותיה של המלחמה המתחוללת במדינה. המאמר עוקב אחר השלבים השונים שעברה המלחמה, ממחאת האיכרים למרי, למהפכה אלימה ולבסוף למלחמת האזרחים שאנו עדים לה בימים אלו. המאמר האחרון בסדרה זו הוא מאמרה של יהודית רונן, העוסק בהתחזקות האסלאם באלג'יריה ובסהל האפריקאי. המחברת מנתחת את הגורמים להתחזקות האסלאם הפוליטי באלג'יריה מאז שזו השיגה את עצמאותה בשנת 1962 ועד שנת 2012. היא דנה באיום האסלאמי על אלג'יריה ובהתגברותו בשנות התשעים של המאה העשרים, עת התחוללה במדינה מלחמת אזרחים. כן מנותחים במאמר זה האיומים על אלג'יריה מצד תאים אסלאמיים המזוהים עם אל־קאעדה ושוכנים בסהל האפריקאי ואת דרכי ההתמודדות אתם.

ראשון המאמרים העוסקים במחקר על עברו של המזרח התיכון הוא מאמרה של לי צ'יפמן "העברת ידע בין המזרח הרחוק למזרח התיכון בתקופה המונגולית/ממלוכית: הרוקחות כמקרה בוחן". ממאמר זה מתברר, שלמרות העוינות ששררה בין שתי האימפריות המובילות בימים ההם — המונגולית באיראן והממלוכית במצרים — הועבר ביניהן ידע מדעי. בידע זה נעשה שימוש ברקיחת תרופות ואלה שימשו בבתי החולים בשתי האימפריות. במאמרו "רועים, שודדים והמדינה העותמאנית" חושף עמרי פז פרשה פלילית מתקופת התנזימאת. בדיונו הוא עומד על היחסים בין השלטון המרכזי למרחב הכפרי ועל ניסיונות השלטון המרכזי להגביר את אחיזתו בקרב הכפריים, שעד העת ההיא הייתה רפה למדי. במאמרם "כעקבות במדבר", דנים אמיר גלילי, רות קרק וגדעון קרסל בדפוסי ההגירה של שבטי הבדווים בדרום הארץ. במחקר גאוגרפי־היסטורי על בתי הקברות של הבדווים בדרום ארץ־ישראל מנסים החוקרים להתחקות אחר מיקומם של שבטים בדווים במאות התשע־עשרה והעשרים וחלוקת הטריטוריה ביניהם. מאמר אחר העוסק באותה תקופה, אך באזור אחר, הוא מאמרו של כמאל מועד "חינוך בשירות האימפריאליזם". המחבר דן במטרותיו ובאופיו של החינוך שהנחילו המדינות האימפריאליסטיות בקולוניות שלהן ומראה את מעורבותן של המדינות הללו בחינוך שנועדה להתאימו לאינטרסים שלהן.

בשלושה מאמרים נבחנים כמה היבטים ביחסים בין האסלאם למערב. הראשון שבהם הוא מאמרו של יצחק ויסמן "המסורת הצופית בין אתגרי הגלובליזציה". המחבר מסביר את השינויים שעוברים המסדרים הצופיים בעידן החדש. הוא מוכיח שתהליך הגלובליזציה לא פסח עליהם, ורבים מהשיח'ים הצופים נעזרים גם באמצעים טכנולוגיים מתקדמים כדי להפיץ את רעיונותיהם ואת דעותיהם בציבור הרחב. עניין זה שנוי במחלוקת ומעורר התנגדות בקרב מסדרים אחרים כפי שמוסבר במאמר. התפיסה המנוגדת בין ערכי המערב לבין אלו המצויים במזרח האסלאמי נידונה במאמרה של בשמת יפת־אבשלום "פעילי זכויות אדם במצרים: בין חילוניות לבין האסלאם". במאמר מתוארים הקשיים שמתמודדים עמם התנועה לזכויות אדם במצרים ופעיליה עקב הפער בין המסר האוניברסלי של זכויות אדם לבין הפרשנות המקומית, ונוכח העדר שיתוף הפעולה מצד הממסד במדינה. המאמר האחרון העוסק בהשפעה מערבית על האסלאם הוא מאמרו של אלעד גלעדי, "הקומיקס ככלי לעיצוב תודעה קולקטיבית בשירות האינדוקטרינציה הגִ'האדיסטית ובשירות החינוך נגד הטרור". הוא דן בהתפתחותו של סוגה ספרותית חדשה זו בעולם המוסלמי ובמאפייניה, ומציג דוגמאות לשימושים נפוצים בקרב הארגונים האסלאמיים למיניהם.

ארבעת המאמרים הנותרים עוסקים במגוון נושאים. הראשון שבהם, מאמרה של לימוד לביא, "הקמת השוק הערבי המשותף וכישלונו", עוסק בנסיבות שגרמו לערבים להקים את השוק הזה ובנסיבות לכישלונו. במאמר מוסברים ההקשרים הפוליטיים הבין־ערביים והסכסוך הערבי־ישראלי בזיקה להקמת השוק הערבי המשותף. "צמיחתה של כווית" הוא מאמרו של ערן סגל, העוסק בהתפתחותה של החברה בכווית, במעמדה של המשפחה השלטת — משפחת אל־צבאח — בקרב האליטות במדינה ובאתגרים העומדים לפניה. אפרת אביב דנה במאמרה "תורכיה ומקרה אלרום" בסוגיית חטיפתו של אפרים אלרום הקונסול הכללי של ישראל באיסטנבול ובתגובת המדינה לחטיפה, ומלה את השאלה: האם עשתה תורכיה די כדי לשחררו? המאמר האחרון בכרך זה הוא של עמיקם נחמני, "שני מאורות ותכתובת מזרח־תיכונית", העוסק בהתכתבות בין שניים מגדולי ההיסטוריונים של המאה העשרים, יעקב טלמון וארנולד טוינבי, בהקשר של הסכסוך הערבי־ישראלי. נחמני מנתח את דבריהם על רקע הסכסוך ומביא קטעים מכתביהם וממכתביהם של ההיסטוריונים.

לסיום, תודתנו לכל מי שסייעו בהוצאתו לאור של הכרך הנוכחי: למחברי המאמרים ולכותבי הביקורות, וכן לקוראות ולקוראי המאמרים, שסיפקו לנו חוות דעת חשובות ומעניינות; לצוות המקצועי של ההוצאה לאור באוניברסיטה הפתוחה על שיתוף הפעולה הפורה. תודה מיוחדת לישראל רונן על עריכת הלשון המקצועית ולאת'יר ספא על הסיוע בהכנת התעתיק. תודה מיוחדת למנהל אילמ"א מר יוני גרף על ההשקעה ומסירותו הרבה, להנהלת אילמ"א על האמון, התמיכה והגיבוי שהעניקה לנו, ולבסוף לפרופ' עמליה לבנוני שהייתה שותפה עמנו בשלבים הראשונים של העריכה, אך נאלצה לפרוש מתפקידה מסיבות אישיות.

• • • • • •

קריאה מהנה,   
פרופ' מוסטפא כבהא
ד"ר רונן יצחק