העצמת האסלאם הפוליטי באלג'יריה ובמרחבה הסהלי: ארגון "אלקאעדה במגרב האסלאמי" כמייצג התופעה

יהודית רונן

בשלהי שנות השמונים של המאה העשרים "חדר" האסלאם הפוליטי בסערה אלימה אל השיח הפוליטי והחברתי באלג'יריה. כישלונן המצטבר של הנהגות המדינה לחלץ את אוכלוסייתה ממצוקות הקיום הכלכליות והחברתיות והדרת חוגים רחבים ממנה מן העשייה הפוליטית וממשאביה הכלכליים של המדינה עתירת הנפט והגז, בעוד הצבא וההנהגה הפוליטית ששלטה בחסותו נחשפו בקלון שחיתותם, החריפו את המשבר ואת הזעם והייאוש העממי שנלוו אליו וכרסמו בחוסנו של הסדר המדינתי. אופיו הכרוני של המשבר לצד השפעות אזוריות וגלובליות יצרו קרקע פורייה לצמיחת חלופה פוליטית-חברתית בדמות האסלאם הפוליטי.
המאבק האלים, שניהלו המשטרים באלג'יר לבלימת כוחו המתעצם של האסלאם הפוליטי ולשימור מסגרת הזהות המדינתית הסלים בשנות התשעים למלחמת אזרחים. מלחמה זו סימנה את קו פרשת המים בהיסטוריה של אלג'יריה העצמאית. גם לאחר שוך הקרבות לא תם העימות בין המדינה לבין האסלאם הפוליטי, שהצטרף אל קהילת הגִ'האד העולמי והכתיר עצמו בשם "אלקאעדה במגרב האסלאמי" (להלן אקי"ם). שינוי השם לווה בהעתקת בסיס הפעולה לזירת הסהל האפריקני, מעבר לגבול אלג'יריה. נחישות אקי"ם לקעקע את הסדר המדינתי באלג'יריה ולכונן על הריסותיו סדר פוליטי-דתי חדש והתעצמות הכוח האסלאמיסטי-ג'האדיסטי בסביבתה הסהלית של אלג'יריה, העתיקו את לב המאבק אל מרחבי הסהל.
המאמר בוחן את תהליכי ההעצמה וההקצנה של האסלאם הפוליטי באלג'יריה ומנתח את גורמי הפנים והחוץ שעיצבו את עימות הדמים, וכן את הגורמים הגאו-פוליטיים, הכלכליים והדתיים המזרח-תיכוניים והבינלאומיים שהזינו עימות זה. הדיון משתרג אל שורשי המאבק האלים ועוסק במרחב הזמן שבין הכרזת העצמאות בשנת 1962 ועד שנת 2012 ובכלל זה המרי של "האביב הערבי", שפרץ בשלהי 2010 בתוניסיה השכנה והתפשט אל עבר לוב וזלג בעוצמה גם אל מאלי – שתי שכנותיה של אלג'יריה במרחבי המגרב והסהל. הדיון באיומי אקי"ם על אלג'יריה ובאתגרי ההתמודדות עמם הוא נדבך מרכזי במאמר.