22 אור קרסין | אחמד חג'אזי להיעשות באמצעות מוקדים עירוניים ומתנדבים שהם מרכיב קריטי בהרחבת יכולת התגובה, בייחוד באירועים המסלימים במהירות, כגון שרפות או הצפות. ניהול סיכוני שרפות מתמקד במשילות בין־ארגונית רב־ממדית, תחום הממחיש משילות רב־שחקנית לאורך כל מחזור הסיכון: מניעה, מוכנות, תגובה ושיקום (ראו נספח). שלב המניעה כולל יצירת קווי חיץ בין היער לאזור הבינוי העירוני בשיתוף קק"ל (הפועלת כגוף הייעור המרכזי של ישראל), הרשות המקומית ורשות הכבאות, בהתאם לחוק התכנון והבנייה ולנוהלי מניעת שרפות. בה בעת, הרשויות אחראיות לאכיפה סביבתית ולצמצום חומרי בערה במרחב העירוני. בשלב המוכנות נדרשת תחזוקה שוטפת של תשתיות כיבוי: צינורות כיבוי, גלאים ומקורות מים — תוך כדי שיתוף פעולה בין שירותי הכבאות, תאגידי המים ומשקי הבית. בעת האירוע עצמו נערך תיאום אנכי בין כוחות החילוץ וההצלה לבין גורמים קהילתיים המספקים מענה ראשוני. שלב השיקום לאחר שרפה מדגים מעבר ממשילות חירום למשילות כלכלית־תכנונית, שבה פועלים משרד האוצר, הרשויות המקומיות, התושבים וחברות הביטוח במסגרת מנגנוני פיצוי ושיקום תשתיות. ניהול סיכוני שיטפונות וסופות מחייב משילות אזורית סביב אגני ניקוז, כאשר שותפים לה רשויות ניקוז אזוריות, רשות המים, תאגידי מים וביוב ורשויות מקומיות (ראו נספח). האחריות מתחלקת בין מניעה, שעיקרה בתכנון ארוך־טווח, יצירת מאגרי מים והסטת תוואי נחלים, שמירה על שטחי חלחול והקמת מערכות ניקוז. נוסף על כך, נדרשים תחזוקה שוטפת של מערכות ניקוז עירוניות וניהול תשתיות משולב. בשל אופי הניהול של אגני ניקוז, הסמכויות מפוזרות בין רמות ממשל שונות, ועל כן נדרש תיאום מתמיד בין שחקנים, בייחוד במרחבי נחל החוצים כמה רשויות. ניהול סיכוני הצפה בישראל נשען על כמה דברי חקיקה, ובראשם חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות (ראו נספח). ההיערכות לגלי חום קיצוניים מציבה אתגר ייחודי משום שהיא משלבת פעילות תשתיתית, בריאותית וחברתית (ראו נספח). ההיערכות כוללת הצללת מרחבים ציבוריים, הרחבת שטחים ירוקים, שיפור בידוד מבנים והבטחת מערכות קירור במוסדות רגישים, זיהוי אוכלוסייה רגישה וכזו הסובלת מעוני אנרגטי. בתחום זה, בולטת חשיבות שיתוף הפעולה האופקי בין מחלקות עירוניות, מוסדות בריאות, ארגונים בקהילה וגופים עסקיים. איתור אוכלוסיות פגיעות והעברתן למרכזים ממוזגים מדגים שילוב בין משילות רווחתית לבין משילות אקלימית. לסיכום, היערכות לאירועי קיצון אקלימיים בישראל אינה מתבצעת באמצעות גוף יחיד. מדובר במספר רב של פעולות שונות (כמפורט בנספח) המתבצעות
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==