30 אור קרסין | אחמד חג'אזי הראיונות והמסמכים. 22 היגדים, שחולצו מתוך 1,012 בסך הכול קודדו במחקר ) רב־מוקדיות וביזור – חלוקת סמכויות 1 ההיגדים סווגו לארבע קטגוריות מרכזיות: ( ) למידה 3 היגדים); ( 180 ) שיתוף פעולה רשתי ( 2 היגדים); ( 300 ואחריות רשתית ( היגדים). פיזור ההיגדים מלמד 304 ) רפלקסיביות וגמישות ( 4 היגדים); ו־( 228( ) ורפלקסיביות וגמישות 300 ששני הממדים הדומיננטיים הם רב־מוקדיות וביזור ( ). על פניו, הדבר מצביע על עיסוק לא מועט בחלוקת סמכויות ובתלות בין־ 304( ארגונית, וכן בצורך להתמודד עם מציאות משתנה ואי־ודאות. הייצוג הנרחב של היגדים שעסקו בהיבטים של שיתופיות וחלוקה פנימית (פחות בהשתתפות) ) מחדד את העובדה שהרשויות עובדות בעיקר באמצעות רשתות קשר בין־ 108( ארגוניות, אך ממעטות להשתמש במסגרות המוסדרות לשיתוף הציבור והקהילה. ), והוא משקף 228 לעומת זאת, מספר ההיגדים בתחום הלמידה היה קטן יחסית ( עיסוק מועט יותר בצורך למיסוד מערכות ידע ולתיעוד ולניהול ידע קהילתי, למרות ההכרה בחשיבותם. הראיונות מבהירים כיצד היבטים אלה מיושמים הלכה למעשה ומדגישים היכן מצויים פערים בין המדיניות הרשמית לבין יישומה. ביזור – חלוקת סמכויות ואחריות רשתית 4.1 מאחר שההיערכות למצבי קיצון אקלימיים היא מטבעה רב־תחומית ומתפרשת על פני היבטים רבים שכבר הצגנו (כגון היערכות לשרפות, לשיטפונות או לאירועי חום), הרי שהעיסוק בחלוקת התפקידים בין המחלקות השונות בעירייה ובין גופי השלטון המקומי לשלטון המרכזי אינו מפתיע. ברוב המקרים, ההיגדים אינם משקפים תהליכים ביזוריים אלא דווקא ריכוזיות בניהול מצבי חירום, למשל בהכרזה על מצב חירום. עם זאת, העיסוק הרב בנושא מצביע על כך שישנה הבנה ובשלות לנהל תהליכים מורכבים אלה באופן מבוזר יותר, תוך כדי הבטחת משילות מתואמת בין הגורמים השונים. בד בבד, אף שבהיבטים ניהוליים מסוימים רמות הביזור הן גבוהות, לא תמיד נוהלי התיאום והעבודה המשותפת הם ברורים, ועל כן הם מחייבים חידוד, הטמעה ותרגול שוטף (על כך בהמשך הפרק על אודות שיתופיות). הנחיה ריכוזיתמתוך הראיונות עולה שמצבי החירום ברשויות מנוהלים מתוך מצד רשות החירום הלאומית (רח"ל), הקובעת את מדיניות החירום ופועלת באמצעות פיקוד העורף. פיקוד העורף אמון על הוצאת ההנחיות לשעת חירום ממצאים ודיון 4
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==