37 היערכות ומוכנות למצבי חירום אקלימיים ברשויות מקומיות נתפס כמשהו שאפשר לעשות בו כרצונם". דבריו ממחישים את הקשר בין מדגישה ע"ה, 1 מודעות ציבורית נמוכה לבין קושי בניהול סביבתי עירוני. ברשות מובילת תחום הקיימות, כי הבעיה אינה אדישות אלא פערי ידע: "יש חוסר הבנה לגבי החשיבות של ניקיון [...] כשמעלים את המודעות הדברים משתנים". באופן , מציין כי מעורבות הציבור מוגבלת ונפגעת 3 דומה, י"נ, מנהל פרויקטים ברשות גם מחוסר אמון בין התושבים לעירייה, כך שהשותפות הסביבתית נחלשת. שלוש הרשויות מכירות אפוא בחשיבות האחריות הציבורית, אך נבדלות זו מזו ברמת המימוש שלה. מרכז הכובד עובר מהתערבות אכיפתית להגברת מודעות, חינוך סביבתי והעמקת שותפות קהילתית, הנתפסים כתנאי לחיזוק המעורבות האזרחית ולשיפור ההשפעה הסביבתית והניהולית של הרשויות המקומיות. לסיכום, ניתוח ההיגדים והמסמכים מצביע על כך ששיתופי הפעולה משקפים חלק ניכר מהעקרונות של משילות האדפטיבית. קיימים מבנים פורמליים לתיאום מקצועי רב־מוקדי ורב־רובדי. החלטות מתקבלות לרוב בקונצנזוס באופן המשקף את התיאום הרב־מוקדי, תוך כדי אינטגרציה של ידע מכמה גורמים ותחומים. בנוגע לשיתוף הקהילה והתושבים, ישנו מגוון ערוצים לשיתוף מידע מצד העירייה עם התושבים, אך לא תמיד מידע זה מופנם או זוכה לאוזן קשבת, והציבור עלול להפיץ מידע שגוי או מטעה באמצעות הרשתות החברתיות.
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==