46 אור קרסין | אחמד חג'אזי השפעת המחסור במשאבים בולטת במיוחד בתחום הרציפות התפקודית. המחקר מראה כי מגבלות תקציביות פוגעות בהשקעה בתשתיות גיבוי, בתחזוקה מונעת ובשדרוג מערכות חירום ותקשורת, ובכך מגדילות את הסיכון לקריסת שירותים חיוניים בעת אירוע קיצון. הפגיעות המערכתית אינה נובעת אפוא רק מעוצמת האירוע האקלימי עצמו, אלא ממחסור מתמשך בתחזוקה ובהשקעה תקציבית. באופן דומה, גם בתחום ניהול החירום והתיאום הבין־ארגוני נמצא כי מחסור במשאבים מוביל לצמצום הכשרות ותרגילים, עומס על כוח אדם מוגבל , מתאר זאת כך: 2 ופגיעה ביכולת התיאום בזמן אמת. ז"ק, חבר מועצה ברשות "אין הרבה תקציבים למוכנות לאירועי אקלים [...] הרשות מתעדפת תחזוקה בסיסית, וקשה להתמודד גם עם בעיות אקלים קיצוניות". דבריו ממחישים כיצד אילוצים תקציביים מכתיבים סדרי עדיפויות תגובתיים. דפוס דומה עולה גם בתחומי השרפות, השיטפונות וגלי החום: פעולות מניעה הדורשות השקעה מתמשכת נדחות בשל מחסור במשאבים, בעוד מימון ניתן , מתאר את המצב: 2 לעתים רק לאחר התרחשות אסון. כך ע"ת, מנכ״ל רשות "אנחנו מקצים תקציב דרך הזמנות מסגרת [...] אבל ברור שאין לנו את היכולת, אנחנו זקוקים ליותר ציוד". מצב זה יוצר פרדוקס ניהולי שבו מדיניות תגובתית, שהיא יקרה יותר ויעילה פחות בטווח הארוך, הופכת לדומיננטית על פני מדיניות מניעתית. השלכה מרחיקת לכת נוספת של המחסור במשאבים היא פגיעה לא שוויונית באוכלוסיות פגיעות. תחומים כמו איתור אוכלוסיות בסיכון בגלי חום, הפעלת מרכזים ממוזגים ומתן שירותים קהילתיים תלויים במשאבים עירוניים, ולכן המחקר מראה כי מגבלות תקציביות פוגעות בהשקעה בתשתיות גיבוי, בתחזוקה מונעת ובשדרוג מערכות חירום ותקשורת, ובכך מגדילות את הסיכון לקריסת שירותים חיוניים בעת אירוע קיצון. " בסיכומו של דבר, המחקר מצביע על כך שמחסור במשאבים הוא משתנה מערכתי מרכזי המשפיע על רציפות מתן שירותים חיוניים, ניהול חירום, מעבר ממדיניות תגובה למדיניות מניעה והגנה על אוכלוסיות פגיעות. "
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==