52 אור קרסין | אחמד חג'אזי ו. צמצום פערים בין רשויות מקומיות המחקר מראה כי קיימים פערים ניכרים ביכולות הארגוניות, הכלכליות והניהוליות בין הרשויות המקומיות השונות. בהתאם לכך מומלץ: • להעניק עדיפות תקציבית לרשויות מוחלשות. • לפתח מודלים של שיתוף ידע בין רשויות חזקות לחלשות. • להקים מרכזי תמיכה אזוריים לרשויות קטנות. • לפתח מנגנוני ליווי מקצועי והדרכה מותאמים. לסיכום היערכות אפקטיבית למצבי חירום אקלימיים אינה מסתכמת רק ביכולת תגובה בזמן משבר, אלא מחייבת בניית יכולת מוסדית ארוכת טווח, חיזוק החוסן המקומי, פיתוח שיתופי פעולה, הטמעת למידה מתמשכת ושינוי תפיסתי – ממדיניות תגובתית למדיניות מניעתית ואדפטיבית. מסקנת־העל מהמחקר היא כי נדרש מעבר ממודל משילות היררכי וריכוזי למודל משילות אדפטיבית, גמישה ורב־מוקדית, מודל המסוגל להתמודד ביעילות עם מציאות מורכבת ומשתנה. לפיכך, עולה הצורך בעידוד גמישות מוסדית ויכולת התאמה מתמשכת לתנאים דינמיים, לצד מדיניות רגולטורית ופיסקלית המבוססת על ביצועים ותוצאות, ולא רק על נהלים קשיחים ופורמליים. עוד מדגיש המחקר את החשיבות ביצירת מרחב לניסוי, טעייה ולמידה מתמשכת, כחלק בלתי נפרד מתהליכי קבלת ההחלטות והיישום. נוסף על כך, מומלץ לחזק את מנגנוני התיאום האופקיים והאנכיים בין הרשויות, הדרגים והשחקנים השונים, וכן לפתח תרבות ארגונית המעודדת חדשנות, רפלקסיביות וחשיבה ארוכת טווח. יישום ההמלצות שלעיל עשוי להגביר במידה רבה את מוכנות הרשויות המקומיות בחברה הערבית בישראל להתמודדות עם אתגרי האקלים ההולכים ומחריפים. Shutterstock / G Allen Penton
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==