6 אור קרסין | אחמד חג'אזי בשל הבדלים בתנאי מיקרו־אקלים וגיאומורפולוגיה, ההיערכות לאירועי קיצון אקלימיים, כגון שרפות, הצפות ואירועי חום קיצוני, מתרחשת ברובה במישור המקומי. בד בבד, פעולות מניעה, הכנה והתמודדות ננקטות בידי מגוון שחקנים, ומלבד גופים של השלטון המקומי מעורבים בהן גם גופים של השלטון המרכזי, עסקים וקהילה. מחקרים מלמדים שכדי שפעולות ההיערכות יהיו יעילות ומועילות, אותם גורמים נדרשים לתכנן ולבצע את הפעולות באופן מתואם ובתנאי אי־ודאות. עליהם לגלות גמישות בהתאם לנסיבות המשתנות, וללמוד ולתקן את דרכי פעולתם. כדי שתנאים אלה יתקיימו, יש צורך בהסדרים משילותיים מורכבים, והם אלו אשר מכתיבים את מידת ההצלחה של ההיערכות במישור המקומי. מחקר זה בוחן באופן ביקורתי הסדרים משילותיים הקיימים בשלוש ערים בולטות בחברה הערבית בישראל, בראי המסגרת התיאורטית של משילות אדפטיבית. תיאוריה זו מציעה פריזמה שדרכה ניתן לחקור הסדרי משילות הפועלים ברמה המקומית, במטרה לשפר את ההיערכות לאירועי קיצון אקלימיים, לבחון מיהם השחקנים הפעילים בזירה, מהן דרכי הפעולה שלהם, ובאיזו מידה הם עשויים להתגלות כמועילים לחיזוק החוסן והמוכנות לשינויי האקלים. על בסיס הספרות המחקרית ביצענו אופרציונליזציה של המסגרת התיאורטית, כדי לבחון את הסדרי המשילות ותוצאותיהם בהתבסס על ארבעה ממדים של משילות אדפטיבית: ) (אנו מכנים אותה גם משילות מבוזרת), polycentric משילות רב־מוקדית ( למידה, תיאום ושיתוף פעולה, רפלקסיביות וגמישות. המחקר נשען על ניתוח תוכן איכותני שכלל סקירת מסמכי מדיניות וראיונות מעמיקים שנערכו עם עשרים ושניים בעלי תפקידים בכירים ברשויות ומחוצה להן. הראיונות קודדו וניתחנו את תוכן ההיגדים העולים מהם. המחקר מציג את הניתוח ודן במשמעויותיו, לאור המסגרת האנליטית המבוססת על התיאוריה. אנו למדים כי הסדרי משילות הנהוגים בישראל בהיערכות לאירועי קיצון אקלימיים (שרפות, שיטפונות וחום קיצוני) חופפים במידה רבה להסדרי המשילות בתחומי ההיערכות למצבי חירום בכלל. מדובר בהסדרים היררכיים בחלקם, שבהם לא מעט סמכויות לקבלת החלטות מרוכזות בידי השלטון המרכזי, ובפרט בידיים של גופים בעלי אופי ביטחוני (רשות החירום הלאומית, כיבוי אש, ופיקוד העורף). זאת, בעוד האחריות לביצוע מבוזרת לשלטון המקומי. מערכת משילות תקציר
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==