18 פתיחת תערוכה. לעומת זאת, במרחבים התת־קרקעיים הזמן מופיע כרצף עבודה מתמשך שאינו מתכנס לאירועים רשמיים אלא לפעולות יומיומיות החוזרות על עצמן כמעט ללא הבחנה – העמסה, מיון, הדפסה, כריכה והפצה. * * * . בחלק זה חוזרת דה־עיר תחתית ב'פירוק הזמן והמרחב מקבל משנה תוקף בחלק השני של העבודה, קאלו על קטעי הווידיאו שלוש פעמים, אולם הפעם הארגון המרחבי שלהם שונה. קטעי הווידיאו אינם מוצגים עוד ברצף אופקי והמשכי, זה לצד זה, אלא מפוזרים בשלושה מסכים המוצבים במערך שונה : שניים מהם ממוקמים במנח אופקי אך אינם ממשיכים זה את זה, ואילו המסך עיר תחתית א'מזה של השלישי מוצב במאונך, בסיבוב של תשעים מעלות ביחס לשניים האחרים. ארגון זה יוצר מערך תצוגה שבו החזרתיות אינה פועלת רק בממד הזמן באמצעות הופעתם החוזרת של הדימויים, אלא גם במישור החלל. כך, מצד אחד, הזמן נדמה כמתפצל ונשבר בשל החזרה של הקטעים; ומצד אחר, גם החלל עצמו מתערער, שכן מבטם של הצופים נדרש לנוע בין המסכים ולחבר ביניהם מחדש. המערך הכולל יוצר תחושה של מבנה מעגלי־ספירלי, שבו הזמן והמרחב מסתבכים זה בזה ומאבדים את הארגון הלינארי הברור שלהם. ייתכן כי הפיצול המרחבי שדה־קאלו יוצרת באמצעות מערך המסכים מבקש לפצות על היעדרו של ממד מרחבי בתוך עבודת הווידיאו עצמה. שלושת ערוצי הווידיאו מתמקדים בצילומי תקריב של פעולות המבוצעות באמצעות מכונת שכפול, לפי הסדר הבא: חיתוך ערמת ניירות, שכפול של דפים בודדים וסריקה של מחברות. לאחר מכן נראית יד אדם הסורקת ברקוד של מה שנראה כערמת מחברות בחינות. הצילום התקריבי מבטל את החלל שיכול היה לאפשר התמצאות מרחבית, הן ביחס למיקומה של מכונת השכפול בחללי העולם התחתון, והן ביחס לזהותו של הסובייקט האנושי האוחז במכשיר הברקוד. הקריאה של רצף , מאחר שהיא עיר תחתית ב'הפעולות זו אחר זו כפי שהן מופיעות על המסכים, יוצרת את המרחב של מחייבת מבט המתקדם ממסך למסך באופן ספירלי. מתחדדת נקודת מבטה של דה־קאלו על המנגנון עיר תחתית ב'כך, גם בארגון המרחב והזמן המוצג ב הסמוי של העולם התחתון. באמצעות פיצול הדימויים בין המסכים וההופעה המחזורית שלהם, דה־קאלו מפרקת גם כאן את האשליה של רצף פעולות קוהרנטי ומדגישה במקום זאת את אופיו המכני והחוזר של המנגנון התפעולי. פעולות העבודה אינן מוצגות כבעלות מרכז או התחלה וסוף ברורים, אלא כיחידות פעולה קטנות ושגרתיות החוזרות שוב ושוב ומצטברות לכדי תהליך רחב יותר. גם כאן מתברר כי העולם התחתון אינו מתפקד כרצף דרמטי של אירועים, אלא כמרחב של פעילות מתמשכת שבו פעולות קטנות ושגרתיות מתלכדות יחד ומקיימות את פעולתו הרציפה של המוסד. בכך מצליחה דה־קאלו להפנות את תשומת הלב לאותן שכבות עבודה סמויה, אשר אינן נראות בדרך כלל במבט הציבורי אך משמשות כתשתית החיונית לפעילותו ולתפקודו של העולם העליון. בהקשר זה, אופן ייצוג הפעולות בעבודה של דה־קאלו מהדהד את תפישת החזרה של הפילוסוף הצרפתי ). שם, דלז טוען Différence et répétition( הבדל וחזרהז'יל דלז המופיעה בין היתר בספרו המכונן
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==