9 היערכות ומוכנות למצבי חירום אקלימיים ברשויות מקומיות מוחלשות כגון רשויות בחברה הערבית, אשר נסמכות במידה רבה על תקציבים .(Karassin et al., 2025( ממשלתיים מחקר זה בוחן את מוכנותן של שלוש רשויות מקומיות ערביות לניהול אירועי אקלים קיצוניים: האחת באזור הדרומי של ישראל (בנגב), השנייה במרכז הארץ (באזור המשולש הצפוני), והשלישית בצפון (באזור הגליל המערבי). הרשויות, כולן במעמד עיר, מייצגות מגוון גיאוגרפי, אתני ודתי. המחקר מתבסס על ניתוח ראיונות עומק עם בעלי תפקידים בכירים ברשויות ומחוצה להן, וכן על מסמכים מקצועיים (תוכניות חירום, תוכניות אסטרטגיות לניהול משבר האקלים, רגולציה ועוד). מטרת המחקר היא להכיר מקרוב את יכולתן הארגונית־ניהולית של הרשויות המקומיות בחברה הערבית, ולבחון את היכולות הללו לאור מבני המשילות הקיימים, בהקשר של התמודדות עם אירועי אקלים קיצוניים, מוכנות לקראתם ומניעתם. המחקר מאפשר לבחון את רמת ההיערכות המוסדית בפועל, ולנתח את המנגנונים המאפשרים, או המגבילים, משילות אדפטיבית ברמה המקומית. ממצאי המחקר מצביעים על תמונה מורכבת. מצד אחד, הרשויות מפגינות התקדמות בבניית מערכי חירום, בתרגול, בשיתוף מומחים ובהפקת לקחים. מצד אחר, ניכרים פערים בתיעוד, בסטנדרטיזציה, בבקרה פנימית, בשיתוף הנתונים ובמעבר מגיבוש תוכניות אסטרטגיות ליישומן בתוכניות עבודה, ובעיקר ביישום של צעדי מוכנות ומניעה. כמו כן, זוהו הבדלים ניכרים בין הרשויות, וגם בתוך כל רשות, בין ההנהלה הבכירה לדרגי הביצוע, הבדלים המעידים על רמות שונות של למידה ומיסוד ארגוני. בדוח זה מציג את המסגרת התיאורטית של משילות אדפטיבית ואת השימוש 2 פרק 3 שנעשה בה בספרות המחקרית כדי לחקור היערכות מקומית לשינוי אקלים. פרק מציג את שיטת המחקר ומספק רקע רלוונטי על הרשויות המעורבות במחקר. פרק מציג את ממצאי המחקר ודן בהם. לבסוף, מובאים פרק סיכום ופרק מסקנות 4 והמלצות מדיניות. היבטים נוספים שהופכים את ישראל למקרה בוחן מעניין הם הניסיון שרשויות מקומיות צברו בהכנה לקראת אירועי חירום מתוך אירועים קודמים (מלחמתיים ומגפת הקורונה) ובהתמודדות עימם, וקיומן של רשויות רבות מוחלשות ופגיעות, דוגמת ערים בחברה הערבית בישראל. "
RkJQdWJsaXNoZXIy Mjk0MjAwOQ==