סינית אנחנו נדבר אליכם

מאת: איתמר אייכנר

אם פעם רק כמה עשרות ישראלים למדו סינית, הרי שהיום יותר מאלף לומדים את השפה, והמספר רק הולך וגדל. "זו שפה קשה", מדווחים התלמידים, "אבל זה מאוד עוזר לעסקים לדעת אותה". ומה חושבים המורים? "לישראלים קשה ללמוד סינית בגלל המנטליות, אבל הם תלמידים חכמים".

גידול משמעותי במספר הישראלים שלומדים סינית. מבדיקת "ידיעות אחרונות" עולה כי אם לפני כמה שנים למדו רק כמה עשרות ישראלים סינית, כיום המספרים מגיעים ליותר מ-1000 שלומדים את השפה במסגרות שונות.
בישראל 3 מכונים פרטיים ללימוד סינית: דיאלוג, בית הספר לשפות של האוניברסיטה הפתוחה; סט סמינרס, המלמד שפות לשוק המוסדי והעסקי בלבד; וברליץ, בית ספר פרטי המתמחה בלימודי שפות. מספר התלמידים הלומדים בבתי הספר האלה גדל מדי שנה, נוסף על כך, לומדים ישראלים רבים סינית אצל מורים פרטיים.
בבית הספר דיאלוג, המלמד את השפה כבר יותר מ-10 שנים, דיווחו כי ב-2006 הוכפל מספר התלמידים המבקשים ללמוד סינית והגיע ליותר מ-200 סטודנטים. בשל הביקוש הגובר נפתחו השנה קורסים ללימוד סינית מחוץ לתל-אביב: בירושלים, במודיעין ובבאר שבע.
עידית לאופמן-פורמן, מנהלת דיאלוג, אמרה כי העלייה בביקוש ללימוד השפה הסינית משקפת טרנד בקרב האנשים שמבינים כי סין היא מעצמה כלכלית ושוק העתיד לעסקים. "ניהול משא ומתן עם סינים היא אומנות בפני עצמה, ויש ללמוד את שפתם ואת תרבותם. הנושא הוא קריטי להתנהלות העסקית מולם ויכול להשפיע על תוצאות הליכי המשא ומתן". הוסיפה פורמן.
אחד המורים הותיקים בבית הספר הוא ליאנג-סיואנג ליו שחי בישראל כבר 14 שנה. "כל הזמן יש יותר ויותר ישראלים שלומדים סינית", אומר ליו, "לישראלים יותר קשה ללמוד סינית מאשר לאירופאים. זה כנראה עניין של מנטליות. עם זאת, אני חושב שהסטודנטים הישראלים הם מאוד חכמים ורוצים ללמוד טוב. אבל זה מאוד קשה כי הטונים בסינית קטנים מאוד ולפעמים לאותה מילה יש משמעויות שונות עם שינוי טון מזערי, כמו המילה בסינית 'מה', שאם היא נהגית קצר משמעות 'אמא'. ואם היא נהגית ארוך משמעותה 'סוס'. מי שלא יודע את זה עלול להשמע כאילו הוא מקלל אמא של מישהו.

בסט סמינרס, סיפרו על עלייה של 10% בלימודי הסינית. מספר הסטודנטים כיום עומד על 80. בסט אמרו כי בתוך העולם התאגידי לא מורגשת עלייה משמעותית, היות ששם נעשים העסקים עם חברות גדולות שעובדיהן שולטים באנגלית. עם זאת, מורגשת עלייה קטנה בלומדים סינית. מטרתם של הלומדים היא להיות מסוגלים לנהל שיחות קלות כדי להפגין כבוד כלפי המארחים. בסקטור המוסדי, לעומת זאת, העבודה היא עם שגרירים ונספחים אשר במידת הצורך לומדים את השפה בצורה יסודית.

בברליץ מלמדים סינית כבר 15 שנה, שם מדווחים על גידול דרמטי בביקוש ללימוד סינית: בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה של 400% בהרשמה לקורסים בסינית. בברליץ לומדים אוצר מילים ודקדוק בסימולציות של סיטואציות מחיי היומיום כדי להכין את התלמיד לסיטואציות שיתקל בהן כשיסע לסין. באחרונה פתח ברליץ קבוצות ללימוד סינית גם לנוער בבתי הספר התיכוניים בליך ואוהל שם ברמת גן. רק תלמידים מצטיינים זוכים להתקבל לקבוצות.

גם באקדמיה ניתן ללמוד סינית - בחוגים ללימודי מזרח-אסיה הזוכים לפופולריות עולה מדי שנה. על פי ההערכות כ-340 סטודנטים לומדים כיום סינית במסגרות אקדמיות.

עודד ארבל, הנספח הכלכלי של ישראל בסין, אמר אמש כי השוק הסיני נמצא בצמיחה של 10% כבר שני עשורים ועדיין רחוק מלמצות את הפוטנציאל שלו בהרבה תחומים. "ישראל נהנית ממוניטין טוב בסין הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה אנושית. הישראלים נחשבים בסין לחכמים. מערכת היחסים העסקית מושתת על אמון ועל הקשר האישי, רכישת השפה, גם אם לא על בוריה, מעידה על מחויבות של איש העסקים ועוזרת לקרבה ולאמון".

ליאור בסקינד (47), איש עסקים שעוסק ביבוא מהמזרח, לומד בדיאלוג זו השנה השנייה. "זה הרבה כאב ראש" סיפר בחיוך. "יש אלפי סימנים, אתה צריך לזכור מילה שהיא ציור מסוים, שלא תמיד יש בו הגיון, יש מילים שיש להן 4 משמעויות שונות אם הוגים אותן אחרת. אבל בסופו של דבר זו חוויה כשאתה נפגש עם אנשים ומסוגל לתקשר איתם".

ניקול דונין (51) מנהלת יבוא בחברה שעובדת עם סין, אמרה כי לימודי השפה עוזרים לה מאוד בעבודה עם השוק הסיני. לעומתם יחיאל כהן (31) למד סמסטר אחד לא לצרכי עבודה - אלא לפני שיצא לטיול. "כשאתה יודע שפה, גם אם ברמה בסיסית, זה עוזר מאוד. אתה לא רק עומד מולם ובוהה. אתה מתקשר. הקורס הפך את הטיול לחוויה אחרת".